הממשל הגרמני פועל להוציא רכיבים סינים מרשת ה-5G; החברות מתנגדות
משרד הפנים של גרמניה מתכנן לאלץ את מפעילי הטלקום במדינה לצמצם את השימוש שלהם בציוד של החברות הסיניות וואווי (Huawei) ו-ZTE ברשתות הדור החמישי (5G) שלהן, לאחר שבדיקה שקיים המשרד העלתה הסתמכות יתר של החברות על ספקים סיניים. מי שפחות התחברו למהלך הן חברות הטלקום, שטוענות כי המהלך אינו הכרחי ועשוי לפגוע בהכנסותיהן כמו גם בשירות שלהן.
על פי הדיווח, משרד הפנים הודיע לחברות כי עליהן להתחיל לפעול לצמצם באופן הדרגתי את השימוש ברכיבים של החברות הסיניות עד להסרת כל הרכיבים הקריטיים של הספקים הסיניים מרשתות הדור החמישי שלהם עד שנת 2026. המפעילים, כמו דויטשה טלקום (Deutsche Telekom) ו-וודאפון (Vodafone), יצטרכו גם לצמצם את חלקם של רכיבים סיניים ברשתות הרדיו (RAN) והתחבורה שלהם עד ל-1 באוקטובר 2026, לשיעור של עד 25%. כיום מהווה וואווי כ-59% מרשתות ה-5G RAN של גרמניה, על פי סקר של חברת ייעוץ הטלקומוניקציה Strand Consult.
עוד נקבע, כי באזורים רגישים במיוחד כמו הבירה ברלין, בו שוכן הממשל הפדרלי, אין להשתמש בטכנולוגיה סינית כלל. דבר שעורר תרעומת מצד יושבי הפרברים והערים המרוחקות, שיזכו ל"רשת פחות מאובטחת". בכל אופן, משרד הפנים הגרמני צפוי להציג את עמדתו לממשלה כבר בשבוע הבא, אך עלול להיתקל בהתנגדות נוספץ מצד המשרד לענייני דיגיטל, אשר הביע חשש שהמהלך עלול להשפיע על ההתקדמות האיטית גם ככה, של תהליכי הדיגיטליזציה אותן עוברת המדינה.
המהלך האחרון מגיע על רקע השאיפה הגרמנית לצמצם את התלות במדינות בודדות, לאור משבר האנרגיה שנבע מהתלות הגרמנית בגז רוסי, לצד עמדתו הנוקשה של הממשל הגרמני והאיחוד האירופי כלפי הממשל הסיני. נכון להיום, גרמניה מפגרת בכל הקשור ליישום ארגז הכלים של האיחוד האירופי בכל הקשור לאבטחה של רשתות 5G, אשר סוכמו לפני שלוש שנים כדי לבלום את השימוש בספקים שהגוש מחשיב "בסיכון גבוה", בשל חששות לגבי חבלה או ריגול אפשריים.
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
ברודקום מפרסמת היום תוצאות: צפי לצמיחה חדה בשבבי AI
השוק מצפה להכנסות של 17.5 מיליארד דולר ולגידול של 66% בהכנסות מבינה מלאכותית ועל הקשר בין ברודקום לגוגל
ברודקום ברודקום Broadcom -1.6% תפרסם היום, לאחר נעילת המסחר, תוצאות כספיות לרבעון האחרון. השוק מצפה להכנסות של 17.5 מיליארד דולר, גידול של 24% בהשוואה לשנה קודמת, ולרווח למניה מתואם של 1.87 דולר, עלייה של 32%. תחזיות אלה מבוססות על נתונים ממקורות שונים, כולל הערכות אנליסטים מבנק אוף אמריקה ומיזוהו, שמצביעות על האצה בהכנסות משבבי AI. הרבעון הקודם, שדווח בספטמבר, הראה הכנסות של 15.95 מיליארד דולר, גידול של 22%, עם שולי רווח גולמי של 75.5%.
המניה של ברודקום עלתה ב-76% מתחילת השנה, לעומת 23% במדד נאסד"ק. העלייה משקפת הערכה לשילוב בין צמיחה רווחית לחדשנות, כולל שבבים מותאמים אישית (ASICs) לשוק ה-AI. אנליסטים מ-JP מורגן חזרו על דירוג "משקל יתר" עם יעד של 400 דולר, בעוד UBS העלתה את היעד ל-472 דולר, בהסתמך על ביקוש מתמשך למוצרי AI. מאז הדו"ח הקודם, המניה עלתה ב-15%, לעומת 4% במדד S&P 500, בעקבות השקת Gemini 3 של אלפבית, המסתמכת על שבבי ברודקום.
שבבי AI מובילים את הצמיחה
ברודקום פועלת בשלושה סגמנטים עיקריים: שבבים (62% מההכנסות), תוכנת תשתיות ותקשורת. בשוק השבבים, החברה מתמקדת ברשתות, אחסון ואלחוט, אך הצמיחה מגיעה משבבי AI, שמהווים כ-50% מההכנסות בסגמנט זה. שבבי AI ASICs מיועדים לעיבוד אלגוריתמים מתקדמים במרכזי נתונים, רכבי ענן ויישומי זמן אמת. ברבעון הקודם, הכנסות AI עלו ב-63% ל-5.2 מיליארד דולר, כאשר XPUs - שבבים ייעודיים לאימון מודלי AI - תרמו 65% מהסכום. ברבעון שידווח הלילה, הצפי הוא להכנסות AI של 6.2 מיליארד דולר, גידול של 66%, מה שמעלה את התחזית השנתית ל-19.9 מיליארד דולר, עלייה של 63% משנה קודמת.
התפתחות משמעותית היא הזמנה של 10 מיליארד דולר מלקוח חדש בתחום AI, שהוכרזה בספטמבר. המנכ"ל הוק טאן ציין כי ההזמנה משפרת את תחזית 2026, עם צפי להכנסות AI של 40.4 מיליארד דולר, גידול של 103% לפי האנליסטים. שותפויות עם גוגל (TPUs, 58% ממשלוחי ASICs), מטא ואלפבית מחזקות את מעמדה. TPUs של גוגל, במחיר של 13,000 דולר ליחידה, צפויים לתרום 22.1 מיליארד דולר ב-2026, שהם 78% מההכנסות מ-ASICs. בנוסף, השקת Thor Ultra, שבב רשת חדש, תומכת בדרישות AI ומתחרה בשבבי נטוורקינג של Nvidia ו-AMD.
- ברודקום תייצר שבבים עבור OpenAI - מניית החברה מזנקת ב־10%
- המלחמה על המקום השני: ברודקום מול AMD - מי תנצח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח של החברה מהווה מדד לביקוש לחומרה מתקדמת, שכן ברודקום מספקת תשתיות ל-70% ממרכזי הנתונים הגדולים. הצפי הוא להכנסות שבבים שיגדלו ב-24% ל-10.7 מיליארד דולר. עם זאת, שולי הרווח הגולמי צפויים לרדת ב-70 נקודות בסיס ל-75%, עקב עלויות HBM גבוהות יותר. הדבר מצביע על אתגרים בשרשרת האספקה, אך לא פוגע בצמיחה הכוללת. בהשוואה למתחרים, Nvidia שולטת בשוק GPUs עם 80% נתח, אך ברודקום צומחת מהר יותר ב-ASICs מותאמים, שמהווים 20% משוק ה-AI הכולל. AMD, עם 10% נתח, מתמקדת ב-GPUs, אך ברודקום מרוויחה משותפות OpenAI לבניית מערכות AI, שמאתגרות את Nvidia בעלויות נמוכות יותר (5,000 דולר לשבב לעומת 30,000-40,000 דולר ל-Nvidia).
