הממשל הגרמני פועל להוציא רכיבים סינים מרשת ה-5G; החברות מתנגדות
משרד הפנים של גרמניה מתכנן לאלץ את מפעילי הטלקום במדינה לצמצם את השימוש שלהם בציוד של החברות הסיניות וואווי (Huawei) ו-ZTE ברשתות הדור החמישי (5G) שלהן, לאחר שבדיקה שקיים המשרד העלתה הסתמכות יתר של החברות על ספקים סיניים. מי שפחות התחברו למהלך הן חברות הטלקום, שטוענות כי המהלך אינו הכרחי ועשוי לפגוע בהכנסותיהן כמו גם בשירות שלהן.
על פי הדיווח, משרד הפנים הודיע לחברות כי עליהן להתחיל לפעול לצמצם באופן הדרגתי את השימוש ברכיבים של החברות הסיניות עד להסרת כל הרכיבים הקריטיים של הספקים הסיניים מרשתות הדור החמישי שלהם עד שנת 2026. המפעילים, כמו דויטשה טלקום (Deutsche Telekom) ו-וודאפון (Vodafone), יצטרכו גם לצמצם את חלקם של רכיבים סיניים ברשתות הרדיו (RAN) והתחבורה שלהם עד ל-1 באוקטובר 2026, לשיעור של עד 25%. כיום מהווה וואווי כ-59% מרשתות ה-5G RAN של גרמניה, על פי סקר של חברת ייעוץ הטלקומוניקציה Strand Consult.
עוד נקבע, כי באזורים רגישים במיוחד כמו הבירה ברלין, בו שוכן הממשל הפדרלי, אין להשתמש בטכנולוגיה סינית כלל. דבר שעורר תרעומת מצד יושבי הפרברים והערים המרוחקות, שיזכו ל"רשת פחות מאובטחת". בכל אופן, משרד הפנים הגרמני צפוי להציג את עמדתו לממשלה כבר בשבוע הבא, אך עלול להיתקל בהתנגדות נוספץ מצד המשרד לענייני דיגיטל, אשר הביע חשש שהמהלך עלול להשפיע על ההתקדמות האיטית גם ככה, של תהליכי הדיגיטליזציה אותן עוברת המדינה.
המהלך האחרון מגיע על רקע השאיפה הגרמנית לצמצם את התלות במדינות בודדות, לאור משבר האנרגיה שנבע מהתלות הגרמנית בגז רוסי, לצד עמדתו הנוקשה של הממשל הגרמני והאיחוד האירופי כלפי הממשל הסיני. נכון להיום, גרמניה מפגרת בכל הקשור ליישום ארגז הכלים של האיחוד האירופי בכל הקשור לאבטחה של רשתות 5G, אשר סוכמו לפני שלוש שנים כדי לבלום את השימוש בספקים שהגוש מחשיב "בסיכון גבוה", בשל חששות לגבי חבלה או ריגול אפשריים.
- רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
וורנר ברוספרמאונט נגד נטפליקס: מלחמת 108 מיליארד דולר על וורנר ברוס דיסקברי
פרמאונט לא מתייאשת - מציעה 30 דולר למניית וורנר - מעל המחיר של נטפליקס; מה צפוי עכשיו?
פרמאונט הודיעה על הצעה עוינת לרכישת כלל מניות וורנר ברוס דיסקברי במחיר של 30 דולר למניה, בתשלום מלא במזומן. העסקה מעריכה את החברה ב-108.4 מיליארד דולר כולל נטילת חובות, וכוללת את כלל הנכסים: אולפני הסרטים, שירות הסטרימינג HBO Max, רשתות הכבלים CNN ו-TNT, וזכויות על תכנים כמו סרטי DC קומיקס, "הארי פוטר" ו"משחקי הכס".
ההצעה פונה ישירות לבעלי המניות ועוקפת את דירקטוריון WBD, שכבר אישר עסקה עם נטפליקס. המהלך מגיע יום לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הביע חששות מהעסקה של נטפליקס, ותיאר אותה כ"בעיה פוטנציאלית" בשל דומיננטיות החברה בשוק הסטרימינג. אזהרת טראמפ: עסקת נטפליקס-וורנר עלולה להיתקל בחסמי הגבלים עסקיים
נטפליקס, ששולטת ב-40% מנתח שוק הסטרימינג בארה"ב עם 282 מיליון מנויים גלובליים, סיימה ב-5 בדצמבר הסכם לרכישת חלקים מרכזיים מ-WBD: האולפנים, HBO ו-HBO Max, בשווי 82.7 מיליארד דולר. המחיר שהוצע: 27.75 דולר למניה, הכולל 23.25 דולר במזומן ו-4.50 דולר במניות. העסקה אינה כוללת את רשתות הכבלים, שיופרדו לחברה נפרדת בשווי משוער של 20-25 מיליארד דולר.
מלחמת ההצעות
תהליך המכירה החל באוקטובר 2025, כאשר WBD פתחה הליך פורמלי על רקע הפסדים של 9.2 מיליארד דולר ברבעון השני וירידה של 11% בהכנסות מכבלים. פרמאונט הגישה הצעות ראשוניות ב-23 באוקטובר, כולל הצעה משולבת בשווי 25 דולר למניה, אך נדחתה שלוש פעמים. דיוויד זסלאב, מנכ"ל WBD, דרש 35 דולר למניה.
- עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס, למי היא טובה ?
- קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קומקאסט, בעלת NBC יוניברסל, הגישה הצעה חלקית לאולפנים אך פרשה מהתחרות ב-4 בדצמבר עקב חששות רגולטוריים.
פרמאונט טוענת שההצעה שלה עדיפה. דיוויד אליסון, מנכ"ל החברה, אמר בראיון ל-CNBC: "ההצעה שלנו מספקת פרמיה של 45% על מחיר המניה הנוכחי של WBD, ומאפשרת סינרגיות של 4 מיליארד דולר בשנה דרך שילוב CBS, MTV ו-CNN."
