סאטיה נאדלה מנכל מיקרוספט
צילום: מיקרוסופט
לקראת הדוחות

מיקרוסופט תפרסם הלילה דוחות; שני דברים שיכולים להשפיע על התוצאות לרעה ומה ישפיע לטובה?

ענף ה-PC והענן שלה נמצא בדעיכה מסוימת. מנגד, הדולר מתחזק ובהתאמה מחזק את תוצאותיה; וגם - מה צופים האנליסטים 

תומר אמן |

היום בערב, לאחר נעילת המסחר בוול סטריט, תפרסם ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט MICROSOFT (סימול: MSFT) את דוחות לרבעון הרביעי של השנה. לאחר פיטורים של כ-11 אלף עובדים, דבר אשר לא פעם גורם למניה לעלות, יחד עם האינפלציה הגואה, משבר הקורונה שעדיין אופף את סין והתחזקות הדולר בעקבות העלאות הריבית, יהיה מעניין לראות אילו דוחות תפרסם החברה.

מיקרוסופט מצפה להכנסות של בין 52.4 ל-53.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, כאשר בין 16.6 ל-16.9 מיליארד דולר יגיעו מענף הפרודוקטיביות והתהליכים העסקיים, לדוגמא ענף ה-Office וה-Microsoft 365. נוסף לכך, מבחינת עסקי הענן של החברה, היא צופה הכנסות של בין 16.6 ל-16.9 מיליארד דולר מענף ה-Azure שלה. מענף הגיימינג וה-PC צופה החברה הכנסות של בין 14.5 ל-14.9 מיליארד דולר.

בתוך כך, בשוק מצפים להכנסות של כ-53.1 מיליארד דולר, ורווח מתואם של כ-2.29 דולר למנייה. האנליסטים בוול סטריט צופים כעת הכנסות של כ-16.8 מיליארד דולר עבור ענף הפרודוקטיביות, כ-21.5 מיליארד עבור ענף הענן, וכ-15 מיליארד דולר עבור ענף הגיימינג.

עבור הרעבון הנוכחי, צופה השוק הכנסות של כ-52.6 מיליארד, אשר יכללו הכנסות של כ-16.9 מיליארד מענף הפרודקטיביות, כ-22.3 מיליארד מענף הענן, וכ-13.6 עבור ענף הגיימינג. השוק צופה רווח מתואם של כ-2.35 דולר למנייה ברבעון הראשון של 2023.

עושה רושם כי למשקיעים השונים בחברה יש שתי סיבות עיקריות לחשוש מן הדוחות שעתידה החברה לפרסם היום בערב. ראשית, שוק המחשבים האישיים איכזב מאוד בשנים האחרונות. מכירות ה-PC, וכן תוספים שונים כגון משחקי מחשב, עכברים, מקלדות, אוזניות, כיסאות גיימינג וכו' הרקיעו שחקים בזמן הקורונה לפני כשלוש שנים, אך מאז אלו ירדו בדיוק באותו הקצב שעלו.

נתוני מכירות המחשבים האישיים ירדו בכ-28% משנה שעברה, על פי נתוני חודש דצמבר. ירידת המכירות הזו הגיעה עד לחברות הגדולות ביותר, כגון מיקרוסופט, כאשר אותן חברות בחרו להשקיע פחות בתחום ה-IT בעקבות המיתון הכלכלי שהן צופות שעתיד לבוא.

הבעיה השנייה היא בתחום הענן – ואין מה להגיד, תחום הענן דועך בחודשים האחרונים. אין ספק שהענן הוא ללא ספק הפיתרון האידיאלי, הבעיה היחידה איתו שלקוחות שונים שבוחרים להשתמש בו יכולים לבחור אם להשתמש בו יותר – או במקרה הזה – פחות. שירותי הענן של מיקרוסופט, אזורה AZURE POWER GLOBAL LTD , ושירותי הענן של אמזון AMAZON (Amazon Web Services) נמצאים כעת בדעיכה, כאשר אותם לקוחות שמשתמשים בשירותים האלו רואים כיצד השוק שלהם מאט. זה חלק מהקסם של ענף הענן, וכשהוא פועל כמו שצריך אז הוא פועל כמו שצריך, וכשהוא לא, הוא לא.

קיראו עוד ב"גלובל"

כבר כמה רבעונים רצוף שמיקרוסופט מורידה את תחזיות ההכנסות משוק הענן שלה. ברבעון השלישי של שנת 2021 הורידה החברה את תחזיות הצמיחה שלה בענף הענן בכ-50%, בעוד שברבעון השלישי בשנה החולפת הורידה החברה את תחזית הכנסות הענן בעוד כ-35%.

כעת, יתכן שהמשקיעים יבחרו להסתכל על נתון שונה, לדוגמא, כמה והאם גדל שירות הענן של מיקרוסופט. הגדילה של Azure עמדה בסוף הרבעון הקודם על כ-42%, ירידה לעומת הרבעון השני, אז עמד הנתון על כ-46%. השוק מצפה כי הגדילה של ענף הענן תעמוד על כ-36.8% ברבעון הרביעי, עם תחזית לירידה בצמיחה ברבעון הקרוב, אז יעמוד הגידול על כ-33.7%.

מנגד, למיקרוסופט יש נתון אחד שאולי יעבוד לטובתה בדוחות, כל עוד מיקרוסופט תצליח לעמוד בתחזיות שלה. מיקרוסופט, כמו עוד מספר רב של חברות אמריקאיות, מוכרות מחוץ לאמריקה. הדולר התחזק מאוד בחודשים האחרונים, ומה שאמור היה לפגוע בחברות בחודשים הקודמים, כאשר הכנסות החברה אמורות היו לרדת, כנראה ישמש עכשיו כיתרון עבורן.

כידוע, מוקדם יותר החודש פיטרה מיקרוסופט מעל ל-11 אלף עובדים, קצת פחות מ-5% מכלל כוח העבודה שלה. "כפי שראינו את הלקוחות שלנו מאיצים את השימוש שלהם בענף הענן בתקופת הקורונה, כעת אנחנו רואים אותם מאטים את השימוש בזה", מסר מנכ"ל החברה סאטיה נאדלה בפוסט. "כמו כן, אנו רואים כיצד חברות אחרות ממשיכות לנהוג בזהירות כלכלית כאשר אלו, וגם אנחנו, חוששים ממיתון שעלול להגיע בכל רגע", הוסיף.

החברה כבר הודיעה כי תשקיע סכום של כ-1.2 מיליארד דולר עבור פיצויים לאותם עובדים שפוטרו, וכמו כן תגדיר שינויים בתיק הפורטפוליו של החברה עם אותם כספים, דבר אשר ככל הנראה יפגע בתזרים המזומנים ובהון הנזיל של החברה.

אתמול, ממש כמה ימים לאחר שמיקרוסופט הודיעה כי תפטר מספר גבוה כזה של עובדים, הודיעה החברה כי תשקיעה סכום של כ-10 מיליארד דולר בענף ה-AI, כאשר תשקיע את הסכום בחברת OpenAI, אשר מפתחת בין השאר את הכלי ChatGPT.

מנגד, השקעה זו נערכה לאחר סוף הרבעון הרביעי, וכנראה לא תשפיע על הדוח של היום, אך כן תשפיע על הרבעון הנוכחי – גם כאן ככל הנראה ירידה בהון הנזיל. על פי דיווחים בבלומברג, מיקרוסופט תשקיעה בחברה בשנים הקרובות. מנגד, בפרסום טענו כי סכום ההשקעה ניתן על ידי מעורה בפרטים, שלא מסר כמה תשקיע מיקרוסופט בחברה.

בעקבות העסקה, מסרה Open AI כי השקעתה של מיקרוסופט תאפשר לה "להמשיך את קיום המחקר ופיתוח של הבינה המלאכותית הבטוחה אותה היא מייצרת".

על פי דיווח שהוגש על ידי מיקרוסופט עצמה, החברה השקיעה קרוב למיליארד דולר ב-Open AI מאז 2019, כאשר מיקרוסופט עצמה חיפשה לגבור על תוכנות AI נוספות שענקיות טכנולוגיה נוספות, כגון אלפאבת, חברת האם של גוגל GOOGLE , אמזון ומטא META PLATFORMS , חברת האם של פייסבוק – משקיעות בהן. מיקרוסופט טוענת כעת כי OpenAI נדרשת להשקעה העצומה הזו על מנת להכיל מידע נרחב על תוכנות הבינה האנושית שלה.

OpenAI ו-ChatGPT הפכו בחודשים האחרונים למילות מפתח עבור כל אלו המשתמשים בבינה מלאכותית, וכמו כן אתר החברה צבר יותר ממיליון משתמשים בשבוע יחיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.