הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

• שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
• גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.

כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.

מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.

התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.

• השקט לפני הסערה? רמת התנודתיות בשווקים האמריקאיים בשפל
• מדריך מסחר באופציות - תנודתיות; למה זה כל כך חשוב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".