צהריים באדום: הבורסה יורדת - הפועלים מאבדת 2%

מאבדים גובה באחד העם, שוב המחזורים גדולים ומסתכמים בכ-540 מיליון שקל. מניות הבנקים יורדות בשיעור חד: הבינלאומי מאבדת 3%, דיסקונט 2%, רוב מניות המעו"ף יורדות
חזי שטרנליכט |

עוד יום של ירידות עובר על הבורסה בתל אביב. המחזורים שוב גבוהים ועוברים את רף חצי מיליארד השקלים בצהרי היום. במדד המעו"ף בולטים המימושים במניות כיל, מכתשים אגן, ומניות הבנקים.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.92% ל-666.63 נקודות, מדד ת"א 100 מאבד 1.51% ל-672.75 נקודות, מדד התלטק יורד ב-1.33% ל-405.14 נקודות. המחזורים ערים מאוד ומסתכמים בכ-540 מיליון שקל, מתוכם כ-308 מיליון שקל במדד ת"א 25.

הבנקים מובילים באדום

גם בצהרי היום בולטות מניות הבנקים בצבע האדום. נזכיר כי מעבר למימושים שעוברים על המניות המובילות בבורסה, נמצאים המלווים הישראלים בעיבו של הליך חקיקת המלצות ועדת בכר. הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, עשוייה לנתק אותם מניהול מאות מיליארדי שקלים.

מניות פועלים נחתכות ב-2%, הבנק הודיע היום כי החל מאוקטובר הוא מבטל את עמלת השורה ויציע סל עמלות בסיסיות ב-18 שקל לחודש. לקוחות שירצו להשאר במסלול או לא לבחור בסל - יוכלו לעשות כך.

מניות דיסקונט יורדות ב-1.9%, מניות לאומי מאבדות 1.6%, מניות מזרחי נחתכות ב-2.77% במחזור של 5.5 מיליון שקל, ומניות הבינלאומי נופלות ב-3.02% במחזור אפסי של 302 אלף שקל. ייתכן כי חלק מהירידות גם נובעות מהמחזורים הגדולים בשתי תעודות הסל של קסם לגבי הבנקים (כ-2 מיליון שקל עד כה).

קבוצת דלק הודיעה הבוקר לבורסה כי כתוצאה מההנפקה לציבור ולגוף מוסדי של מניות חברת הבת דלק נדל"ן, שבוצעה בעת האחרונה, ייווצר לחברה רווח משוער של כ-110 מיליון שקל והוא ירשם במהלך הרבעונים השני ושלישי של השנה. רווח זה יתווסף לרווח מהנפקה לציבור של מניות גדות תעשיות ביוכימיה, מסרו בחברה, בסך של כ 10 מיליון שקל. עד 120. מניות קבוצת דלק יורדות ב-1.1% במחזור של 5.1 מיליון שקל.

סולומון ייעוץ השקעות נרכשת על ידי איש העסקים עמית ברגר. הוא חוזר לשוק ההון לאחר שרכש 50% מהשליטה בחברה בתמורה ל-25 מיליון שקל. הוא מתכוון להגדיל את היקפי הקרנות וקופות הגמל של החברה, מוסרים ב"ידיעות אחרונות". מניות החברה ממריאות ב-33% במחזור של 128 אלף שקל.

עוד בנמכרים - בית ההשקעות בלוך רוטשטיין. הבעלים הודיעו על מו"מ למכירת 72% מההון שלו. המנייה מזנקת ב-11.2% בבורסה במחזור דל של 11,700 שקל.

מנכ"ל בגיר יקבל שכר של 2.25 מיליון שקל בשנה עם בונוסים מיוחדים, כך חושפים הבוקר ב"ידיעות אחרונות". המנכ"ל, עופר גלבוע, שהוביל את ההנפקה המוצלחת של בגיר, יזכה לתגמול מהבעלים, יחד עם בונוסים לפי הישגיו העסקיים לחברה. מניות בגיר נסחרות בירידה של 2.04%.

פולאר נדל"ן בינלאומי מכרה בשבוע הראשון לתחילת המכירות של פרוייקט Herald Towers במנהטן 45 דירות ופתחה רשימת המתנה ל-35 דירות נוספות. המחיר הממוצע של הדירות שנמכרו הגיע לכחצי מיליון דולר. החברה החליטה בשלב זה, לעצור מכירת דירות נוספות, לאור הביקושים הגבוהים והציפיה לאישור העלאת מחירי הדירות. מניות פולאר בינלאומי יורדות ב-4.4% בבורסה.

ג'קי בן זקן וחיים רביבו עוברים ממגרשי הדשא של הכדורגל, למגרשי הנדל"ן. אנשי העסקים הם המועמדים היחידים לרכישת השליטה בחברת נצב"א התנחלות, מדווחים ב"ידיעות אחרונות" הבוקר. קבוצת בן זקן-רביבו הגישה הצעה של 100 מיליון דולר, מסרו בעיתון. מניות נצבא נחתכות היום ב-5.3% במחזור דל של 9,800 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.