במנורה גאון ממשיכים בהמלצת "החזק" למניית פרטנר
בבית ההשקעות מנורה גאון מעדכנים את המלצתם למניית פרטנר. בבית ההשקעות מותירים את המלצתם למניית החברה על החזק, תוך קביעת מחיר יעד של 40.74 שקל למניה, גבוה ב-6.1% ממחירה הנוכחי של המניה בשוק.
האנליסט מיקו מור מציין מהן הנקודות אשר השפיעו על המלצתם:
במידה ותקן ה-FAS 123 (רישום אופציות כהוצאה) היה מיושם כבר ברבעון הנוכחי אז הרווח הנקי (פרו פורמה) של פרטנר היה קטן בכ-10 מיליון שקל ל-115.5 מיליון שקל. פרטנר תתחיל ליישם את התקן החל מהרבעון הראשון של 2006 ומעריכה שכאשר התקן ייושם, השפעתו לא תהיה מהותית לחברה.
הפחתת התגמולים שאושרה למפעילות הסלולר תחסוך לפרטנר כ-25 מיליון שקל כל שנה לעומת קודמתה החל משנת 2006 ועד שנת 2010. כיום שיעור התמלוגים עומד על 3.5%, והחל מינואר 2006 הוא ירד ב-0.5% בשנה, עד שהתגמולים יגיעו לגובה של 1% (שנת 2010).
במידה ויוחלט על רפורמה נוספת במס הכנסה אשר במסגרתה יופחת שיעור מס החברות ל-30% כבר השנה (במקום ב-2007) אז פרטנר תצטרך לבצע הפרשה למס בדומה ל-לרבעון השלישי 2004. כמו כן יש לזכור שפרטנר תתחיל לשלם מס על רווחיה ב-2006 (עד כה המס היה חשבונאי בלבד).
למרות השחיקה ברווחיות הגולמית הצליחה פרטנר לשפר את ה-EBITDA הן מבחינה אבסולוטית והן כאחוז מההכנסה. ה-EBITDA ברבעון הנוכחי הסתכמה ב-400.6 מיליון שקל שהיוו 31.8% מההכנסה. הנהלת פרטנר מעוניינת לשמור ב-2005 על רמת ה-EBITDA שהושגה ב-2004 ולהערכת מנורה גאון, החברה תעמוד ביעד וזאת בהתחשב בכך שברבעונים הבאים השפעת הורדת דמי הקישורית תהיה גבוהה יותר וצפויה לפגוע ב-EBITDA. ב-2006 צפוי שיפור בשיעור הרווח הגולמי עקב ירידה בהפרשות לפחת וה-EBITDA צפוי לשמור על יציבות.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה הסתכם ב-81.75 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004. במנורה מסבירים כי, הירידה נובעת עקב ההשקעות ברשת דור 3. בשנת 2004 הסתכם התזרים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה ב-599 מיליון שקל ולהערכת בית ההשקעות ב-2005 ירשם סכום דומה.
ברבעון הנוכחי גייסה פרטנר כ-32 אלף לקוחות חדשים פחות מפלאפון שגייסה 48 אלף מנויים וככל הנראה דומה לגיוס של סלקום. להערכת מיקו מור, ברבעונים הקרובים פער גיוס המינויים בין החברות ימשיך להיות קטן וזאת בניגוד למחצית השניה של 2004 אשר בה פרטנר גייסה בכל רבעון יותר מפלאפון וסלקום יחדיו.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
