במנורה גאון ממשיכים בהמלצת "החזק" למניית פרטנר
בבית ההשקעות מנורה גאון מעדכנים את המלצתם למניית פרטנר. בבית ההשקעות מותירים את המלצתם למניית החברה על החזק, תוך קביעת מחיר יעד של 40.74 שקל למניה, גבוה ב-6.1% ממחירה הנוכחי של המניה בשוק.
האנליסט מיקו מור מציין מהן הנקודות אשר השפיעו על המלצתם:
במידה ותקן ה-FAS 123 (רישום אופציות כהוצאה) היה מיושם כבר ברבעון הנוכחי אז הרווח הנקי (פרו פורמה) של פרטנר היה קטן בכ-10 מיליון שקל ל-115.5 מיליון שקל. פרטנר תתחיל ליישם את התקן החל מהרבעון הראשון של 2006 ומעריכה שכאשר התקן ייושם, השפעתו לא תהיה מהותית לחברה.
הפחתת התגמולים שאושרה למפעילות הסלולר תחסוך לפרטנר כ-25 מיליון שקל כל שנה לעומת קודמתה החל משנת 2006 ועד שנת 2010. כיום שיעור התמלוגים עומד על 3.5%, והחל מינואר 2006 הוא ירד ב-0.5% בשנה, עד שהתגמולים יגיעו לגובה של 1% (שנת 2010).
במידה ויוחלט על רפורמה נוספת במס הכנסה אשר במסגרתה יופחת שיעור מס החברות ל-30% כבר השנה (במקום ב-2007) אז פרטנר תצטרך לבצע הפרשה למס בדומה ל-לרבעון השלישי 2004. כמו כן יש לזכור שפרטנר תתחיל לשלם מס על רווחיה ב-2006 (עד כה המס היה חשבונאי בלבד).
למרות השחיקה ברווחיות הגולמית הצליחה פרטנר לשפר את ה-EBITDA הן מבחינה אבסולוטית והן כאחוז מההכנסה. ה-EBITDA ברבעון הנוכחי הסתכמה ב-400.6 מיליון שקל שהיוו 31.8% מההכנסה. הנהלת פרטנר מעוניינת לשמור ב-2005 על רמת ה-EBITDA שהושגה ב-2004 ולהערכת מנורה גאון, החברה תעמוד ביעד וזאת בהתחשב בכך שברבעונים הבאים השפעת הורדת דמי הקישורית תהיה גבוהה יותר וצפויה לפגוע ב-EBITDA. ב-2006 צפוי שיפור בשיעור הרווח הגולמי עקב ירידה בהפרשות לפחת וה-EBITDA צפוי לשמור על יציבות.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה הסתכם ב-81.75 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004. במנורה מסבירים כי, הירידה נובעת עקב ההשקעות ברשת דור 3. בשנת 2004 הסתכם התזרים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה ב-599 מיליון שקל ולהערכת בית ההשקעות ב-2005 ירשם סכום דומה.
ברבעון הנוכחי גייסה פרטנר כ-32 אלף לקוחות חדשים פחות מפלאפון שגייסה 48 אלף מנויים וככל הנראה דומה לגיוס של סלקום. להערכת מיקו מור, ברבעונים הקרובים פער גיוס המינויים בין החברות ימשיך להיות קטן וזאת בניגוד למחצית השניה של 2004 אשר בה פרטנר גייסה בכל רבעון יותר מפלאפון וסלקום יחדיו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
