במנורה גאון ממשיכים בהמלצת "החזק" למניית פרטנר

בבית ההשקעות קובעים מחיר יעד של 40.74 שקל למניה, גבוה ב-6.1% ממחירה הנוכחי של המניה בשוק. מעריכים כי לתקן ה-FAS 123 לא תהיה השפעה מהותית על החברה
דרור איטח |

בבית ההשקעות מנורה גאון מעדכנים את המלצתם למניית פרטנר. בבית ההשקעות מותירים את המלצתם למניית החברה על החזק, תוך קביעת מחיר יעד של 40.74 שקל למניה, גבוה ב-6.1% ממחירה הנוכחי של המניה בשוק.

האנליסט מיקו מור מציין מהן הנקודות אשר השפיעו על המלצתם:

במידה ותקן ה-FAS 123 (רישום אופציות כהוצאה) היה מיושם כבר ברבעון הנוכחי אז הרווח הנקי (פרו פורמה) של פרטנר היה קטן בכ-10 מיליון שקל ל-115.5 מיליון שקל. פרטנר תתחיל ליישם את התקן החל מהרבעון הראשון של 2006 ומעריכה שכאשר התקן ייושם, השפעתו לא תהיה מהותית לחברה.

הפחתת התגמולים שאושרה למפעילות הסלולר תחסוך לפרטנר כ-25 מיליון שקל כל שנה לעומת קודמתה החל משנת 2006 ועד שנת 2010. כיום שיעור התמלוגים עומד על 3.5%, והחל מינואר 2006 הוא ירד ב-0.5% בשנה, עד שהתגמולים יגיעו לגובה של 1% (שנת 2010).

במידה ויוחלט על רפורמה נוספת במס הכנסה אשר במסגרתה יופחת שיעור מס החברות ל-30% כבר השנה (במקום ב-2007) אז פרטנר תצטרך לבצע הפרשה למס בדומה ל-לרבעון השלישי 2004. כמו כן יש לזכור שפרטנר תתחיל לשלם מס על רווחיה ב-2006 (עד כה המס היה חשבונאי בלבד).

למרות השחיקה ברווחיות הגולמית הצליחה פרטנר לשפר את ה-EBITDA הן מבחינה אבסולוטית והן כאחוז מההכנסה. ה-EBITDA ברבעון הנוכחי הסתכמה ב-400.6 מיליון שקל שהיוו 31.8% מההכנסה. הנהלת פרטנר מעוניינת לשמור ב-2005 על רמת ה-EBITDA שהושגה ב-2004 ולהערכת מנורה גאון, החברה תעמוד ביעד וזאת בהתחשב בכך שברבעונים הבאים השפעת הורדת דמי הקישורית תהיה גבוהה יותר וצפויה לפגוע ב-EBITDA. ב-2006 צפוי שיפור בשיעור הרווח הגולמי עקב ירידה בהפרשות לפחת וה-EBITDA צפוי לשמור על יציבות.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה הסתכם ב-81.75 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004. במנורה מסבירים כי, הירידה נובעת עקב ההשקעות ברשת דור 3. בשנת 2004 הסתכם התזרים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה ב-599 מיליון שקל ולהערכת בית ההשקעות ב-2005 ירשם סכום דומה.

ברבעון הנוכחי גייסה פרטנר כ-32 אלף לקוחות חדשים פחות מפלאפון שגייסה 48 אלף מנויים וככל הנראה דומה לגיוס של סלקום. להערכת מיקו מור, ברבעונים הקרובים פער גיוס המינויים בין החברות ימשיך להיות קטן וזאת בניגוד למחצית השניה של 2004 אשר בה פרטנר גייסה בכל רבעון יותר מפלאפון וסלקום יחדיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.