במנורה גאון ממשיכים בהמלצת "החזק" למניית פרטנר
בבית ההשקעות מנורה גאון מעדכנים את המלצתם למניית פרטנר. בבית ההשקעות מותירים את המלצתם למניית החברה על החזק, תוך קביעת מחיר יעד של 40.74 שקל למניה, גבוה ב-6.1% ממחירה הנוכחי של המניה בשוק.
האנליסט מיקו מור מציין מהן הנקודות אשר השפיעו על המלצתם:
במידה ותקן ה-FAS 123 (רישום אופציות כהוצאה) היה מיושם כבר ברבעון הנוכחי אז הרווח הנקי (פרו פורמה) של פרטנר היה קטן בכ-10 מיליון שקל ל-115.5 מיליון שקל. פרטנר תתחיל ליישם את התקן החל מהרבעון הראשון של 2006 ומעריכה שכאשר התקן ייושם, השפעתו לא תהיה מהותית לחברה.
הפחתת התגמולים שאושרה למפעילות הסלולר תחסוך לפרטנר כ-25 מיליון שקל כל שנה לעומת קודמתה החל משנת 2006 ועד שנת 2010. כיום שיעור התמלוגים עומד על 3.5%, והחל מינואר 2006 הוא ירד ב-0.5% בשנה, עד שהתגמולים יגיעו לגובה של 1% (שנת 2010).
במידה ויוחלט על רפורמה נוספת במס הכנסה אשר במסגרתה יופחת שיעור מס החברות ל-30% כבר השנה (במקום ב-2007) אז פרטנר תצטרך לבצע הפרשה למס בדומה ל-לרבעון השלישי 2004. כמו כן יש לזכור שפרטנר תתחיל לשלם מס על רווחיה ב-2006 (עד כה המס היה חשבונאי בלבד).
למרות השחיקה ברווחיות הגולמית הצליחה פרטנר לשפר את ה-EBITDA הן מבחינה אבסולוטית והן כאחוז מההכנסה. ה-EBITDA ברבעון הנוכחי הסתכמה ב-400.6 מיליון שקל שהיוו 31.8% מההכנסה. הנהלת פרטנר מעוניינת לשמור ב-2005 על רמת ה-EBITDA שהושגה ב-2004 ולהערכת מנורה גאון, החברה תעמוד ביעד וזאת בהתחשב בכך שברבעונים הבאים השפעת הורדת דמי הקישורית תהיה גבוהה יותר וצפויה לפגוע ב-EBITDA. ב-2006 צפוי שיפור בשיעור הרווח הגולמי עקב ירידה בהפרשות לפחת וה-EBITDA צפוי לשמור על יציבות.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה הסתכם ב-81.75 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004. במנורה מסבירים כי, הירידה נובעת עקב ההשקעות ברשת דור 3. בשנת 2004 הסתכם התזרים מפעילות שוטפת בניכוי פעילות השקעה ב-599 מיליון שקל ולהערכת בית ההשקעות ב-2005 ירשם סכום דומה.
ברבעון הנוכחי גייסה פרטנר כ-32 אלף לקוחות חדשים פחות מפלאפון שגייסה 48 אלף מנויים וככל הנראה דומה לגיוס של סלקום. להערכת מיקו מור, ברבעונים הקרובים פער גיוס המינויים בין החברות ימשיך להיות קטן וזאת בניגוד למחצית השניה של 2004 אשר בה פרטנר גייסה בכל רבעון יותר מפלאפון וסלקום יחדיו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
