פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

גייסו מהציבור 74 מיליון דולר בניגוד לחוק - אבל קיבלו עונש לא מרתיע:

שיווקו הצעות השקעה בנדל"ן בארה"ב וגייסו כסף מ-900 אנשים ללא תשקיף. השופטת ניקתה אותם מהחשד למרמה והטעיית משקיעים למרות שקבעה "נגרמת פגיעה מהותית ולצידה פוטנציאל נזק לא מבוטל" - אז למה העונש הוא רק קנס ועבודות שירות? כי בפועל המשקיעים לא נפגעו; לא ברור למה זה מפחית מהעבירה - הרי המשקיעים היו עלולים להיפגע. העונש לא אמור להיגזר רק מהתוצאה בפועל אלא מעצם הסכנה שאותה בא החוק למנוע
נתנאל אריאל | (5)

שני אנשים ששיווקו לציבור הצעות להשקעה בנדל"ן בארה"ב, ללא פרסום תשקיף - כפי שהיו חייבים לעשות - הורשעו וקיבלו ארבעה חודשי שירות בלבד וקנס של 300 אלף שקל. כך החליט בית המשפט הכלכלי בתל אביב. הבעיה היא שמדובר בעונש קל ולא ממש מרתיע. דמי הניהול שגבו הנאשמים לאורך השנים היו מן הסתם הרבה יותר גבוהים מהקנס. אז למה בעצם שלא יחזרו לכך גם בהמשך?

מדובר על אורי פריש ועל רועי מרציאנו וחברת אקסלמד. הם הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכך שהציעו ומכרו ניירות ערך לציבור תחת המותג סיטיאר (CityR). על פי כתב האישום, במהלך 2012-2016 הם גייסו 74 מיליון דולר מ-900 משקיעים ישראליים בשביל לרכוש 12 פרוייקטי נדל"ן בארה"ב. גיוס הכספים נעשה באמצעות הסכמי השקעה הקובעים שתמורת השקעתם, המשקיעים מקבלים מניות בחברה, ולא זכויות בנכסי הנדל"ן עצמם. לכן, הסכמי ההשקעה נחשבים ניירות ערך ולכן גם היו חייבים לפרסם תשקיף.  

אבל על פי החוק, מותר להציע ניירות ערך לציבור ללא תשקיף רק ל-35 אנשים בשנה. בפועל הם גייסו כסף מהרבה יותר אנשים. "התשקיף נועד לצמצם את פער המידע בין החברה למשקיעים ולאפשר למשקיעים לקבל החלטה מושכלת לגבי כספם" מסבירים ברשות ניירות ערך.

השופטת דנה אמיר קבעה בפסק הדין כי "יש טעם רב בטענת ב"כ המאשימה לפיה לצד הפגיעה הפרוצדורלית הנובעת מאי פרסום תשקיף בניגוד להוראות החוק, מאי פרסומו של תשקיף במקרה של הצעה ומכירה של ניירות ערך למעל ל-35 ניצעים בשנה נגרמת גם פגיעה מהותית ולצידה פוטנציאל נזק לא מבוטל. מדובר בפגיעה הנוגעת לאמון הציבור, לחשיבות הגינות שוק ההון, הגילוי במסגרתו וההגנה על המשקיעים.

"מטרת התשקיף היא לגשר על פערי המידע ואת פערי הכוחות בין מנפיק ניירות הערך, לו מידע וידע בתחום, לבין אותם המשקיעים שבאמצעות התשקיף מקבלים מידע לשם קבלת החלטה מושכלת לגביי השקעותיהם. בהעדרו של התשקיף המשקיעים חסרים מידע זה והחברה אף אינה נכנסת לעולם התאגידים המדווחים המסדיר את פעילותה לטובת הגנה על הציבור ומטיל עליה חובות דיווח, מגבלות ופיקוח של הרשות". מילים כדורבנות. האם במקרה כזה לא מגיע עונש חמור יותר?

השופטת סיפקה תירוץ: "אין להתעלם מכך שחרף החשדות הכבדים שהביאו לפתיחה בחקירה במקרה הנדון, בסופו של יום התברר כי הנאשמים לא פעלו במטרה להטעות משקיע סביר או לביצוע עבירות נוספות. בנוסף, בעת בחינת סבירותו של הסדר הטיעון אין להתעלם מכך שאין כל טענה לנזק שנגרם בפועל למי מהמשקיעים כתוצאה מביצוע העבירות. אדרבא, ממכתבי משקיעים שהוגשו ע"י ההגנה עולה כי רבים מהם מודים לנאשמים על פועלם, השיאו רווחים מההשקעה ומתכוונים להמשיך ולהשקיע באמצעות הנאשמים למרות ההליך דנן. במכתבים אף פורט אודות המקצועיות בה מתנהל המיזם. נתון זה ממתן את מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממעשי הנאשמים ומהווה שיקול רלבנטי בעת ההחלטה אם לאמץ את הסדר הטיעון".

אבל התהייה בעינה עומדת - המטרה של החוק הוא לא להיבחן בדיעבד האם נגרם למישהו נזק או לא נגרם נזק, המטרה של חוקים, בוודאי החוק הזה, היא למנוע מראש את הסכנה. פסק הדין לא אמור להיגזר מהשאלה אם נגרם בפועל נזק אלא מהעובדה שעברו על חוק שנועד למנוע סכנה כזו למשקיעים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

כתב האישום הוגש ע"י עו"ד סתיו גינת ומיכל אלבז ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר ע"י מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משקיעים מרומים 17/01/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
    נגד אורי פריש, בנה של השופטת בדימוס, מתנהלת כרגע תביעה של מעל ל-30 משקיעים, המושקעים מכספי הפנסיות שלהם, כמה נוח היה לרשות לניירות ערך לוותר על סעיפי הרמאות כלפי המשקיעים. בושה!
  • 4.
    יריב 16/01/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    הלבר'ה האלה לא רק שיזוכו אלא יוכלו להתפקד לליכוד או לש"ס ומשם הדרך לתפקיד ציבורי שבו יוכלו לרמות ולהפר אמונים קצרה מאד.
  • 3.
    אמיר 16/01/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
    איך בית המשפט מצפה שעוד נוכלים לא ירטעו לעשות אותו דבר שוב עם עונש כזה?..
  • 2.
    YL 16/01/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    מצד שני אן ספק ש הם ידעו את החוק ובקלות היה ניתן לחלק את 900 לקבוצות משנה עם שמות שונים אבל כנראה יהודים קמצנים חסכו את הגרוש
  • 1.
    השופטים בישראל מעודדים פשע גניבות ואלימות.... (ל"ת)
    השופטים רחמניים מדי 16/01/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.