אילוסטרציה משכורת שכראילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע בנובמבר: 11,350 שקל; ירידה של 1.1% לעומת אשתקד

בנובמבר 2020 הסתכם השכר הממוצע בכ-11.4 אלף שקל. מספר משרות השכיר במשק עומד על 3.8 מיליון משרות, עליה של 16.9% ביחס לתקופה המקבילה. השכר הממוצע בהיי-טק עומד על כ-25.7 אלף שקל, ומספר המשרות בו היוו 9.4% מכלל המשרות במשק
תומר אמן | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת היום כי השכר הממוצע בחודש נובמבר למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,349 שקל, ירידה של 1.1% לעומת נובמבר אשתקד אז עמד על 11,472 שקל, בחודש הקודם עמד הנתון על 11,277 שקלים. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,525 שקל, ירידה של 3.4% לעומת הנתון אשתקד אז עמד על 10,896 שקל. בחודש הקודם עמד הנתון על 10,449 שקלים. 

לקריאה נוספת:

>>>  למה השכר הממוצע זה שקר - וצריך לדבר במקום זה על שכר חציוני

עוד מדווחת הלשכה כי מספר משרות השכיר היה 3.820 מיליון, עליה של 16.9% לעומת נובמבר אשתקד אז עמד הנתון על 3.269 מיליון. בחודש הקודם עמדו מספר המשרות הללו על כ-3.759 מיליון.

לפי ענפי כלכלה, מספר המשרות בענף החינוך היה הגבוה ביותר בחודש נובמבר ועמד על כ-553.8 אלף משרות, בעוד שהנתון הנמוך ביותר היה עבור עובדים בענף הפעילויות בנדל"ן, שם היו סה"כ 31.1 אלף משרות. הענפים החציוניים היו המידע והתקשורת וענף הבינוי שם מספר המשרות עמד על כ-223.9 ו-198 אלף משרות בהתאמה. 

עוד מדווח כי בחודש נובמבר 2021 המגזר הגדול ביותר היה מגזרת החברות הלא פיננסיות ובו כ-2.436 מיליון משרות שכיר המהוות כ-63.8% והשכר הממוצע במגזר זה עמד על 12,409 שקל. המגזר הקטן ביותר בחודש זה היה מגזר משקי הבית, שם הסתכמו מספר משרות השכיר בכ-247 אלף ובכ-6.5% מכלל משרות השכיר בשוק ואילו השכר הממוצע עמד על כ-5,284 שקלים.

הענף בו עמד השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא ענף החברות הפיננסיות, בו היו כ-102.2 אלף משרות המהוות כ-2.7% מכלל המשרות בשוק ואילו השכר הממוצע בו עמד על 19,004 שקל. 

בענף ההייטק בחודש נובמבר 2021 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר על 25,750 שקל, עליה של 9.9% אז עמד על 23,425 שקל. בחודש הקודם עמד השכר על 25,812 שקל. מספר משרות השכיר בתחום עמד על 360.4 אלף, עליה של 10.9% לעומת אשתקד אז עמד על 324.8 אלף. מספר המשרות בהייטק היווה 9.4% מכלל המשרות במשק, זהה לנתון זה בחודש הקודם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השכר יורד + האינפלציה משתוללת למעלה = !! בלאגן !! (ל"ת)
    ששי 03/02/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"