הרשות המקומית לא מתכננת את הרק"ל ולא מפצה אך רוצה את היטל ההשבחה
האם תשתית ציבורית, שתשרת את כלל הציבור מצדיקה חיוב בהיטל השבחה בגין נכס גובל? על שאלה זו השיבה לאחרונה ועדת הערר בירושלים בשלילה, לאחר שהועדה המקומית הוציאה חיוב בקרקע באזור התעשייה תלפיות בירושלים, בגין תכנית הרכבת הקלה, שלטענת הועדה המקומית השביחה את הקרקע.
חוק התכנון והבניה מאפשר לגבות היטל השבחה במקרקעין שלא כלולים בתחום תכנית, אך גובלים בה. מסתבר, כי עד היום לא נמצאה רשות שגבתה היטל השבחה בגין תשתית ציבורית לנכס גובל מסיבות מוצדקות שנפרט בהמשך.
ועדת הערר בחנה את תכלית היטל ההשבחה, שבעיקרו נועד להגשים רעיון של צדק חברתי, לפיו מי שהתעשר בשל פעילות של רשות התכנון, ראוי שישתף את הציבור בהתעשרותו. אך, לא בכך די, אלא שהתעשרותו של הנישום יש לה גם השפעות על הציבור במובן זה שהרשות נדרשת להשקיע בתכנון ופיתוח הקרקע ולתת פתרונות. נקבע, כי לא רק שרציונליים אלו לא מתקיימים, אלא שגביית היטל השבחה לגובלים של תשתיות ציבוריות, תסתור רציונליים אלו.
הרי ברור, שככל שהרכבת הקלה משביחה את המקרקעין הגובלים, אזי היא משביחה גם את המקרקעין הרחוקים יותר, וכנראה גם את כל המקרקעין בעיר. אז מדוע שרק מי שגובל בתכנית ישלם היטל השבחה, ומי שנמצא מעט רחוק יותר ייהנה ולא ישלם? ולכן, קבעה ועדת הערר במקרה זה שההתעשרות היא של כלל הציבור, והיטל השבחה של גובלים יוביל לעיוות וחוסר שוויון.
- בשורה לירושלמים: הקו האדום של הרכבת הקלה חוזר לשירות מלא
- אושרה תכנית קו M2 של המטרו שיחבר בין חולון לפתח תקווה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הערר קבעה, כי השבחה בגין מקרקעין גובלים מחייבת "השפעה אקסקלוסיבית". כלומר, החיוב יקום רק במקרה בו תכנית נסמכת כולה על המקרקעין הגובלים ומגדילה את אפשרויות הניצול במקרקעין עליהן היא נסמכת באופן בלעדי, כאשר שומה כזו יש להוציא בתוך חצי שנה, אחרת החיוב יבוטל. זאת, לעומת המקרה ה"רגיל" של היטל השבחה בתוך תחומי התכנית, שככל שהועדה לא הוציאה לוח שומה בתוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למועד מימוש הזכויות.
השוואה חשובה ומעניינת בעניין הגובלים היא לתביעות ירידת ערך מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, כאשר בתביעות אלו, היכולת של בעל נכס גובל להגיש תביעה עקיפה לפיצויים הופחתה בפסיקה עד מאד, בנימוק בין היתר כי לא ניתן לפצות על התפתחות צפויה וסבירה של העיר, לדוגמה אם אדם גר בשכונת מגורים, ובונים מולו בניין מגורים אז הסיכוי שיקבלו טענה כי הבניין מסתיר לו את הנוף, נמוך עד אפסי, מאחר כי התפתחות כזו של העיר היא צפויה בשכונת מגורים ואי אפשר לעצור את התפתחות העיר. כך, מהצד השני של המטבע, גביית היטל השבחה בגין גובלים, ישנה התפתחות צפויה, במקרה זה, היה ברור שגם אם לא תעבור הרכבת הקלה, אז תעבור רכבת כבדה, או כביש, או כל תשתית אחרת, ולכן אין זה הגיוני לגבות היטל השבחה בגין התפתחות זו.
- 2.אליקו משה 30/04/2021 14:22הגב לתגובה זולכל הטפשים שנוהרים אחרי הסיסמאות של הימין לצמק את סמכות בית המשפט העליון במדינה דמוקרטית תפקיד בית המשפט העליון לצדק להגן על האזרח מפני שרירות הלב והגזל של הממסד הציבורי כלפי האזרח
- 1.רק״ל .... (ל"ת)קור. אבשלום קור 30/04/2021 14:20הגב לתגובה זו
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
