הרכבת הקלה
צילום: נת"ע
דעה

הרשות המקומית לא מתכננת את הרק"ל ולא מפצה אך רוצה את היטל ההשבחה

גביית היטל השבחה בדרך לא דרך נהיה דבר שבשגרה, וניסיון "מצליח" של הועדות המקומיות לדלות כספים בכל דרך אפשרית על מנת להעשיר את קופתן כבר אינו מפתיע - ועדיין מה שקורה סביב תכנית הרכבת הקלה הוא אבסורד
עו"ד צבי שוב | (2)
נושאים בכתבה הרכבת הקלה קנס

האם תשתית ציבורית, שתשרת את כלל הציבור מצדיקה חיוב בהיטל השבחה בגין נכס גובל? על שאלה זו השיבה לאחרונה ועדת הערר בירושלים בשלילה, לאחר שהועדה המקומית הוציאה חיוב בקרקע באזור התעשייה תלפיות בירושלים, בגין תכנית הרכבת הקלה, שלטענת הועדה המקומית השביחה את הקרקע.

חוק התכנון והבניה מאפשר לגבות היטל השבחה במקרקעין שלא כלולים בתחום תכנית, אך גובלים בה. מסתבר, כי עד היום לא נמצאה רשות שגבתה היטל השבחה בגין תשתית ציבורית לנכס גובל מסיבות מוצדקות שנפרט בהמשך.

ועדת הערר בחנה את תכלית היטל ההשבחה, שבעיקרו נועד להגשים רעיון של צדק חברתי, לפיו מי שהתעשר בשל פעילות של רשות התכנון, ראוי שישתף את הציבור בהתעשרותו. אך, לא בכך די, אלא שהתעשרותו של הנישום יש לה גם השפעות על הציבור במובן זה שהרשות נדרשת להשקיע בתכנון ופיתוח הקרקע ולתת פתרונות. נקבע, כי לא רק שרציונליים אלו לא מתקיימים, אלא שגביית היטל השבחה לגובלים של תשתיות ציבוריות, תסתור רציונליים אלו.

הרי ברור, שככל שהרכבת הקלה משביחה את המקרקעין הגובלים, אזי היא משביחה גם את המקרקעין הרחוקים יותר, וכנראה גם את כל המקרקעין בעיר. אז מדוע שרק מי שגובל בתכנית ישלם היטל השבחה, ומי שנמצא מעט רחוק יותר ייהנה ולא ישלם? ולכן, קבעה ועדת הערר במקרה זה שההתעשרות היא של כלל הציבור, והיטל השבחה של גובלים יוביל לעיוות וחוסר שוויון.

ועדת הערר קבעה, כי השבחה בגין מקרקעין גובלים מחייבת "השפעה אקסקלוסיבית". כלומר, החיוב יקום רק במקרה בו תכנית נסמכת כולה על המקרקעין הגובלים ומגדילה את אפשרויות הניצול במקרקעין עליהן היא נסמכת באופן בלעדי, כאשר שומה כזו יש להוציא בתוך חצי שנה, אחרת החיוב יבוטל. זאת, לעומת המקרה ה"רגיל" של היטל השבחה בתוך תחומי התכנית, שככל שהועדה לא הוציאה לוח שומה בתוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחיית השומה עד למועד מימוש הזכויות.

השוואה חשובה ומעניינת בעניין הגובלים היא לתביעות ירידת ערך מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, כאשר בתביעות אלו, היכולת של בעל נכס גובל להגיש תביעה עקיפה לפיצויים הופחתה בפסיקה עד מאד, בנימוק בין היתר כי לא ניתן לפצות על התפתחות צפויה וסבירה של העיר, לדוגמה אם אדם גר בשכונת מגורים, ובונים מולו בניין מגורים אז הסיכוי שיקבלו טענה כי הבניין מסתיר לו את הנוף, נמוך עד אפסי, מאחר כי התפתחות כזו של העיר היא צפויה בשכונת מגורים ואי אפשר לעצור את התפתחות העיר. כך, מהצד השני של המטבע, גביית היטל השבחה בגין גובלים, ישנה התפתחות צפויה, במקרה זה, היה ברור שגם אם לא תעבור הרכבת הקלה, אז תעבור רכבת כבדה, או כביש, או כל תשתית אחרת, ולכן אין זה הגיוני לגבות היטל השבחה בגין התפתחות זו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אליקו משה 30/04/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
    לכל הטפשים שנוהרים אחרי הסיסמאות של הימין לצמק את סמכות בית המשפט העליון במדינה דמוקרטית תפקיד בית המשפט העליון לצדק להגן על האזרח מפני שרירות הלב והגזל של הממסד הציבורי כלפי האזרח
  • 1.
    רק״ל .... (ל"ת)
    קור. אבשלום קור 30/04/2021 14:20
    הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.