"נחיה ממבצע למבצע כל כמה שנים, נדיר שסכסוכים בעולם נפתרו בדרך צבאית"

פרופ' גליה גולן מה'בינתחומי': "למדינות ערב נמאס, הן רוצות להיפטר מהנושא הפלסטיני - זו הזדמנות נדירה"
לירן סהר | (12)

המבצע בעזה הולך ומעמיק ולמרות הדיבורים על הפסקת אש, נראה כרגע שהממשלה מעוניינת להמשיך כדי לפגוע בתשתיות הטרור של החמאס. Bizportal שוחח עם פרופ' גליה גולן, מומחית לסכסוך הערבי-פלסטיני ותהליך השלום במרכז הבינתחומי, על המצב.

"החמאס יירד מהעץ, הם כעת בשוק, צריך לזכור שיש מעט מאוד סכסוכים שהגיעו לפתרון בדרך צבאית, זה נדיר מאוד, הניצחון היחיד שאני יכולה לסמן הוא על המורדים הטמילים בסרי לנקה. לא קל לגמור עם מחבלים טרוריסטים ואנחנו יודעים את זה", אומרת גולן.

"ממשלת האחדות הייתה הזדמנות"

לדבריה, "אנחנו נידונים לחיות במצב של מבצע כל כמה שנים - הפתרון היחידי לפתרון הסכסוך הוא באמצעות הסכם שלום עם אבו מאזן שעשוי לכלול את החמאס, היינו במצב יותר טוב לקיום משא ומתן כשהצדדים היו בממשלת אחדות, יכול להיות שנצטרך לחכות להזדמנות נוספת".

"יש שני סוגי אנשים בארץ: אלו שחושבים שהערבים לעולם לא יקבלו אותנו כאן ולכן נידונו לחיות על החרב עם האתגר של רקטות ומלחמה, ויש סוג אחר שחושב שאפשר להגיע להסכם. עד שיצחק רבין עלה לשלטון אף מנהיג לא חשב שניתן להגיע להסכם, הוא עצמו אמר בפירוש שאף מנהיג ערבי לא יעשה איתנו שלום אמת, אבל זה יכול להשתנות. גם אהוד אולמרט ואריאל שרון הגיעו לזה. הבעיה שלנו היום שיש לנו הנהגה שלא חושבת שאי פעם נגיע להסכם שלום".

"הליגה הערבית איתנו"

גולן סבורה שאנחנו ניצבים כיום בהזדמנות נדירה להגיע להסכם שלום: "למדינות ערב יש את הבעיות שלהן, הן רוצות להיפטר מהנושא הפלסטיני, הליגה הערבית איתנו ויש לה יוזמת שלום משלה, יש לנו אפשרויות והזדמנויות שלא היו לנו בעבר".

האם העם בשל להסכם שלום? לפי גולן יש מחקרים שאומרים שאם הימין יביא הסכם שלום אז העם יקבל אותו ברוב מוחץ. "אם תשאל ישראלים לגבי הפליטים וירושלים הם יתנגדו נחרצות להסכם, אך אם תינתן להם החבילה כולה, ללא זכות השיבה עם פתרון לירושלים אז בהחלט יהיה כאן הסכם. אין ספק שאם הממשלה תגיע עם הסכם הוא יעבור, אם הצדדים יאמינו שזה סוף הסכסוך הם יקבלו אותו".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מתבונן 25/07/2014 17:11
    הגב לתגובה זו
    מאמר "מבושל" מתאים היטב לתפיסת העולם של הכותב. אין בו שום חידוש או הברקה או מקוריות. כלום. חוץ מערימת מילים שמפרסמת את השקפת עולם המאוד מיושנת של הכותבת.
  • אכן 25/07/2014 19:33
    הגב לתגובה זו
    באקדמיה . ליתר דיוק מרובעים ומקובעים מחשבתית וקשקשנים מלבד נזק לא עושים כלום.
  • 9.
    דובר נאטו 25/07/2014 13:23
    הגב לתגובה זו
    "תמיד יש מחיר להכריע את הרוע. המחיר להכשל בהכרעת הרוע הוא הרבה יותר גבוה." - There is always a cost to defeat an evil. It never comes free, unfortunately. But the cost of failure to defeat a great evil is far higher. – Jamie Shea, NATO spokesman, BBC News, May 31, 1999, on civilian casualties inflicted by NATO in the Balkans. "תמיד יש מחיר להכריע את הרוע. המחיר להכשל בהכרעת הרוע הוא הרבה יותר גבוה." -
  • 8.
    ehudhl 25/07/2014 13:00
    הגב לתגובה זו
    הפירות המדיניים ולמנף להסכם כולל עם הפלסטינים יש לנו יתרון כעת רק שלא נחמיץ אותו כבעבר.
  • 7.
    שי 25/07/2014 12:25
    הגב לתגובה זו
    אם אלו המסקנות שלך
  • 6.
    ליצן 25/07/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
    לרוב רובם של תושבי הרצועה אין סיכסוך עם ישראל חלק קטן מתושבי הרצועה היינם פליטים . החמס היינו כנופית טרור שהשתלטה על הרצועה קופתה התרוקנה ולכן יצררה משבר עם הרוגים וסבל לתושבי הרצועה כדי לגייס תרומות ולאפשר כניסת מוצרי יסוד מסובסדים ממצרים .
  • 5.
    שדה דוב 25/07/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    לא חסר מגרשים לבניה. עדיף לעשות פינוי בינוי . מדינת ישראל רוצה לרכז מחנות צבא בדרום ושדה תעופה בלוד. הטמטום חוגג.
  • 4.
    מי שמשתמט משירות בצהל - מקומו בכלא! (ל"ת)
    די לטפילות 25/07/2014 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איך מכניסים אג'נדה פוליטית במסווה של פרשנות... (ל"ת)
    בין השורות 25/07/2014 10:15
    הגב לתגובה זו
  • ? 25/07/2014 12:00
    הגב לתגובה זו
    כשהפרשנות לא מתיישבת עם דעתך - היא אג'נדה פוליטית במסווה. כשהפרשנות מסתדרת עם דעתך - היא פרשנות אמתית ?
  • 2.
    גידי 25/07/2014 10:13
    הגב לתגובה זו
    1 שדרוג הלייזר שבפיתוח די מתקדם לרמה של נאוטילוס שבחיל הים האמריקאי יש כבר עוצמה כזו ועכשיו צריך בעיקר תוכנת התאמה, יאטום הרמטית של השכנים של פרץ מטילים קטנים ומרגמות. 2 פתרון המנהרות, והוצאו לפני עשור מספר פתרונות בעלות סבירה לגמרי שעל אחד מהם, של 2 פרופסורים לגאולוגיה בעלי שם עולמי, מפע"ת הואילה להוציא מליון ש"ח לבדיקה. רק בגלל תחת גדול של מנהל שם ובמקומות אחרים במערכת הביטחון לא הגיעו לכלל פיתרון מושלם למנהרות. 3 שדרוג מערך כיפת ברזל ושרביט קסמים, שבשל טכנולוגית ומחכה לתקציב סביר (אולי כדאי לפנות לאובמה שגם ממש האכיל אותנו בכיפות ברזל) יאטום הרמטית של כל ישראל גם מהחמאס וגם מחיזבאללה, זה ייתר לחימה. אבל אם כבר יש מספיק אמצעים בינהם נזכיר: 1 מעיל רוח למספר חטיבות שיחתכו כל קרב באין מפריע. 2 מיגון שלם לכל כלי משורין שנכנס לזירה. 3 רובוטים.
  • 1.
    זה אומר שהשיטה לא עובדת - להחליף את ביבי וחבורתו (ל"ת)
    כל כמה שנים מבצע. 25/07/2014 08:09
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.