מסמכים קלסר גניבה
צילום: אייס

עובד שהוצא לחופשה כפויה בגין חשד לגניבה שלא הוכחה, כאילו פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים

תקציר ס"ע 5424-10-09 יוסף קדן נ' פנחס פיגומים בניה (1988)בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן ב-16.05.2013 תקציר פסק הדין מאת עו"ד מורן טימין גוגול

העובדות

-----------

יוסף קדן (להלן:"העובד") עבד כמנהל עבודה באתר בתי זיקוק בחיפה בחברת "פנחס פיגומים ובניה (1988) בע"מ" (להלן:"המעסיקה") במשך כעשר שנים.

העובד טען, כי פוטר מעבודתו תוך שנלקחו ממנו הרכב והפלאפון שקיבל במסגרת עבודתו ואישור הכניסה לאתר בתי הזיקוק נשלל ממנו. לפיכך, הוא תבע בין היתר פיצויים.

מנגד המעסיקה טענה, כי העובד הורחק מהעבודה לשבועיים עקב חשדות בדבר הוצאת כספים מהמעסיקה במרמה, וכי העובד סירב לחזור לעבודה בתום התקופה ובכך למעשה התפטר.

פסק הדין

------------

בית הדין ציין, כי לשם הכרעה בשאלה האם פוטר העובד או התפטר, יש לבחון את מסכת האירועים שקדמה לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים.

השאלה הינה האם הביע מי מן הצדדים ליחסי העבודה באופן חד משמעי את כוונתו להפסיק את יחסי העבודה.

צוין, כי העובד שימש כמנהל עבודה מוערך ובעל סמכויות רבות מטעם המעסיקה באתר בתי הזיקוק, ואף הוצבה עבורו מכולה באתר אשר שימשה כמשרדו האישי והיו בה בין היתר, מחשב וכונן גיבוי למחשב. אולם יום אחד, בזמן שהעובד נעדר מהמכולה, נלקחו המחשב וכונן הגיבוי. באותו היום נסע העובד להיפגש עם מנהל המעסיקה (להלן: "המנהל") בראשל"צ, כאשר בהיותו בדרך, ועוד בטרם הגיע למשרדי המעסיקה, נותק הטלפון הנייד שהמעסיקה העמידה לרשותו. במהלך הפגישה העלה המנהל כנגד העובד חשדות לביצוע מעשה גניבה מהמעסיקה ודרש מהעובד להראות לו דפי חשבון המעידים על תנועות בחשבון הבנק שלו. העובד סרב ואז נדרש למסור את הטלפון ואת מפתחות הרכב.

נקבע, כי בפגישה לא נאמר לעובד, כי הוא מפוטר, אלא העובד הוצא לחופשה כפויה לבירור החשדות נגדו, כאשר המעסיקה נטלה ממנו באופן מידי את מכשיר הפלאפון ואת רכבו, ואף חסמה את המשך כניסתו לבית הזיקוק.

בית הדין ציין, כי במהלך השבועיים בהם היה העובד בחופש, לא שוכנעה המעסיקה בניקיון כפיו של העובד, אלא להיפך. עם זאת, המעסיקה לא הגישה כל תלונה במשטרה כנגד העובד באשר לחשדות בגינן הוציאה אותו לחופשה כפויה. המעסיקה לא יצרה קשר עם העובד ואף לא שילמה לו את משכורתו במועד באותו חודש, כאשר לא ניתן הסבר מצידה לעיכוב בתשלום השכר וגם ששולם השכר, שולם הוא באופן חלקי.

צוין, כי עם תום החופשה ומשטרם יצרה המעסיקה כל קשר עם העובד, שלח העובד הודעה לממונה אסבסט במשרד להגנת הסביבה, כי הוא אינו עובד יותר עם המעסיקה, ולכן הוציאה בתי הזיקוק פקס למעסיקה בו נאמר, כי בעקבות סיום עבודתו של העובד, החברה אינה רשומה כקבלן אסבסט ואינה יכולה לבצע עבודות אסבסט עד לקבלת אישור חדש.

רק לאחר הודעה זו של בתי הזיקוק על הפסקת עבודה, פנה ב"כ המעסיקה לב"כ העובד במכתב בו צוין, כי העובד לא פוטר מעבודתו והוא נדרש לשוב לעבודה לאלתר.

במכתב נוסף ציינה המעסיקה, כי אי חזרתו של העובד מהווה נטישה של העבודה.

בית הדין קבע, כי לנוכח כלל נסיבות העניין, התנהלותה של המעסיקה מלמדת על הכוונה לפטר את העובד. דרישתה ממנו לחזור לעבודה לא באה בתום "החופשה", אלא רק לאחר שהעובד כבר ראה עצמו כמפוטר ולאחר שהסתבר למעסיקה, כי אין לה רישיון לבצע את העבודה בבתי הזיקוק.

בנוסף נקבע, כי כוונת המעסיקה לפטר את העובד נלמדת מאופן סילוקו המידי מן העבודה, סגירת שערי בתי הזיקוק בפניו, נטילת הטלפון והרכב ללא כל התראה.

כמו כן, טענותיו של המנהל לעניין גניבת הכספים על ידי העובד כלל לא הוכחו ועולה, כי למעסיקה לא הייתה כוונה אמיתית לברר את החשדות כנגד העובד שכן לא נקטה כל פעולה בעניין.

בסופו של דבר נקבע, כי המעסיקה בהתנהגותה, היא שהביאה את יחסי העבודה לידי גמר ובהתנהגותה יש כדי להוות מעשה פיטורים.

לפיכך נקבע, כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת וליתרת שכרו שלא שולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".