עובד שהוצא לחופשה כפויה בגין חשד לגניבה שלא הוכחה, כאילו פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים
העובדות
-----------
יוסף קדן (להלן:"העובד") עבד כמנהל עבודה באתר בתי זיקוק בחיפה בחברת "פנחס פיגומים ובניה (1988) בע"מ" (להלן:"המעסיקה") במשך כעשר שנים.
העובד טען, כי פוטר מעבודתו תוך שנלקחו ממנו הרכב והפלאפון שקיבל במסגרת עבודתו ואישור הכניסה לאתר בתי הזיקוק נשלל ממנו. לפיכך, הוא תבע בין היתר פיצויים.
מנגד המעסיקה טענה, כי העובד הורחק מהעבודה לשבועיים עקב חשדות בדבר הוצאת כספים מהמעסיקה במרמה, וכי העובד סירב לחזור לעבודה בתום התקופה ובכך למעשה התפטר.
פסק הדין
------------
בית הדין ציין, כי לשם הכרעה בשאלה האם פוטר העובד או התפטר, יש לבחון את מסכת האירועים שקדמה לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים.
השאלה הינה האם הביע מי מן הצדדים ליחסי העבודה באופן חד משמעי את כוונתו להפסיק את יחסי העבודה.
צוין, כי העובד שימש כמנהל עבודה מוערך ובעל סמכויות רבות מטעם המעסיקה באתר בתי הזיקוק, ואף הוצבה עבורו מכולה באתר אשר שימשה כמשרדו האישי והיו בה בין היתר, מחשב וכונן גיבוי למחשב. אולם יום אחד, בזמן שהעובד נעדר מהמכולה, נלקחו המחשב וכונן הגיבוי. באותו היום נסע העובד להיפגש עם מנהל המעסיקה (להלן: "המנהל") בראשל"צ, כאשר בהיותו בדרך, ועוד בטרם הגיע למשרדי המעסיקה, נותק הטלפון הנייד שהמעסיקה העמידה לרשותו. במהלך הפגישה העלה המנהל כנגד העובד חשדות לביצוע מעשה גניבה מהמעסיקה ודרש מהעובד להראות לו דפי חשבון המעידים על תנועות בחשבון הבנק שלו. העובד סרב ואז נדרש למסור את הטלפון ואת מפתחות הרכב.
נקבע, כי בפגישה לא נאמר לעובד, כי הוא מפוטר, אלא העובד הוצא לחופשה כפויה לבירור החשדות נגדו, כאשר המעסיקה נטלה ממנו באופן מידי את מכשיר הפלאפון ואת רכבו, ואף חסמה את המשך כניסתו לבית הזיקוק.
בית הדין ציין, כי במהלך השבועיים בהם היה העובד בחופש, לא שוכנעה המעסיקה בניקיון כפיו של העובד, אלא להיפך. עם זאת, המעסיקה לא הגישה כל תלונה במשטרה כנגד העובד באשר לחשדות בגינן הוציאה אותו לחופשה כפויה. המעסיקה לא יצרה קשר עם העובד ואף לא שילמה לו את משכורתו במועד באותו חודש, כאשר לא ניתן הסבר מצידה לעיכוב בתשלום השכר וגם ששולם השכר, שולם הוא באופן חלקי.
צוין, כי עם תום החופשה ומשטרם יצרה המעסיקה כל קשר עם העובד, שלח העובד הודעה לממונה אסבסט במשרד להגנת הסביבה, כי הוא אינו עובד יותר עם המעסיקה, ולכן הוציאה בתי הזיקוק פקס למעסיקה בו נאמר, כי בעקבות סיום עבודתו של העובד, החברה אינה רשומה כקבלן אסבסט ואינה יכולה לבצע עבודות אסבסט עד לקבלת אישור חדש.
רק לאחר הודעה זו של בתי הזיקוק על הפסקת עבודה, פנה ב"כ המעסיקה לב"כ העובד במכתב בו צוין, כי העובד לא פוטר מעבודתו והוא נדרש לשוב לעבודה לאלתר.
במכתב נוסף ציינה המעסיקה, כי אי חזרתו של העובד מהווה נטישה של העבודה.
בית הדין קבע, כי לנוכח כלל נסיבות העניין, התנהלותה של המעסיקה מלמדת על הכוונה לפטר את העובד. דרישתה ממנו לחזור לעבודה לא באה בתום "החופשה", אלא רק לאחר שהעובד כבר ראה עצמו כמפוטר ולאחר שהסתבר למעסיקה, כי אין לה רישיון לבצע את העבודה בבתי הזיקוק.
בנוסף נקבע, כי כוונת המעסיקה לפטר את העובד נלמדת מאופן סילוקו המידי מן העבודה, סגירת שערי בתי הזיקוק בפניו, נטילת הטלפון והרכב ללא כל התראה.
כמו כן, טענותיו של המנהל לעניין גניבת הכספים על ידי העובד כלל לא הוכחו ועולה, כי למעסיקה לא הייתה כוונה אמיתית לברר את החשדות כנגד העובד שכן לא נקטה כל פעולה בעניין.
בסופו של דבר נקבע, כי המעסיקה בהתנהגותה, היא שהביאה את יחסי העבודה לידי גמר ובהתנהגותה יש כדי להוות מעשה פיטורים.
לפיכך נקבע, כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת וליתרת שכרו שלא שולם.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
