עובד שהוצא לחופשה כפויה בגין חשד לגניבה שלא הוכחה, כאילו פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים
העובדות
-----------
יוסף קדן (להלן:"העובד") עבד כמנהל עבודה באתר בתי זיקוק בחיפה בחברת "פנחס פיגומים ובניה (1988) בע"מ" (להלן:"המעסיקה") במשך כעשר שנים.
העובד טען, כי פוטר מעבודתו תוך שנלקחו ממנו הרכב והפלאפון שקיבל במסגרת עבודתו ואישור הכניסה לאתר בתי הזיקוק נשלל ממנו. לפיכך, הוא תבע בין היתר פיצויים.
מנגד המעסיקה טענה, כי העובד הורחק מהעבודה לשבועיים עקב חשדות בדבר הוצאת כספים מהמעסיקה במרמה, וכי העובד סירב לחזור לעבודה בתום התקופה ובכך למעשה התפטר.
פסק הדין
------------
בית הדין ציין, כי לשם הכרעה בשאלה האם פוטר העובד או התפטר, יש לבחון את מסכת האירועים שקדמה לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים.
השאלה הינה האם הביע מי מן הצדדים ליחסי העבודה באופן חד משמעי את כוונתו להפסיק את יחסי העבודה.
צוין, כי העובד שימש כמנהל עבודה מוערך ובעל סמכויות רבות מטעם המעסיקה באתר בתי הזיקוק, ואף הוצבה עבורו מכולה באתר אשר שימשה כמשרדו האישי והיו בה בין היתר, מחשב וכונן גיבוי למחשב. אולם יום אחד, בזמן שהעובד נעדר מהמכולה, נלקחו המחשב וכונן הגיבוי. באותו היום נסע העובד להיפגש עם מנהל המעסיקה (להלן: "המנהל") בראשל"צ, כאשר בהיותו בדרך, ועוד בטרם הגיע למשרדי המעסיקה, נותק הטלפון הנייד שהמעסיקה העמידה לרשותו. במהלך הפגישה העלה המנהל כנגד העובד חשדות לביצוע מעשה גניבה מהמעסיקה ודרש מהעובד להראות לו דפי חשבון המעידים על תנועות בחשבון הבנק שלו. העובד סרב ואז נדרש למסור את הטלפון ואת מפתחות הרכב.
נקבע, כי בפגישה לא נאמר לעובד, כי הוא מפוטר, אלא העובד הוצא לחופשה כפויה לבירור החשדות נגדו, כאשר המעסיקה נטלה ממנו באופן מידי את מכשיר הפלאפון ואת רכבו, ואף חסמה את המשך כניסתו לבית הזיקוק.
בית הדין ציין, כי במהלך השבועיים בהם היה העובד בחופש, לא שוכנעה המעסיקה בניקיון כפיו של העובד, אלא להיפך. עם זאת, המעסיקה לא הגישה כל תלונה במשטרה כנגד העובד באשר לחשדות בגינן הוציאה אותו לחופשה כפויה. המעסיקה לא יצרה קשר עם העובד ואף לא שילמה לו את משכורתו במועד באותו חודש, כאשר לא ניתן הסבר מצידה לעיכוב בתשלום השכר וגם ששולם השכר, שולם הוא באופן חלקי.
צוין, כי עם תום החופשה ומשטרם יצרה המעסיקה כל קשר עם העובד, שלח העובד הודעה לממונה אסבסט במשרד להגנת הסביבה, כי הוא אינו עובד יותר עם המעסיקה, ולכן הוציאה בתי הזיקוק פקס למעסיקה בו נאמר, כי בעקבות סיום עבודתו של העובד, החברה אינה רשומה כקבלן אסבסט ואינה יכולה לבצע עבודות אסבסט עד לקבלת אישור חדש.
רק לאחר הודעה זו של בתי הזיקוק על הפסקת עבודה, פנה ב"כ המעסיקה לב"כ העובד במכתב בו צוין, כי העובד לא פוטר מעבודתו והוא נדרש לשוב לעבודה לאלתר.
במכתב נוסף ציינה המעסיקה, כי אי חזרתו של העובד מהווה נטישה של העבודה.
בית הדין קבע, כי לנוכח כלל נסיבות העניין, התנהלותה של המעסיקה מלמדת על הכוונה לפטר את העובד. דרישתה ממנו לחזור לעבודה לא באה בתום "החופשה", אלא רק לאחר שהעובד כבר ראה עצמו כמפוטר ולאחר שהסתבר למעסיקה, כי אין לה רישיון לבצע את העבודה בבתי הזיקוק.
בנוסף נקבע, כי כוונת המעסיקה לפטר את העובד נלמדת מאופן סילוקו המידי מן העבודה, סגירת שערי בתי הזיקוק בפניו, נטילת הטלפון והרכב ללא כל התראה.
כמו כן, טענותיו של המנהל לעניין גניבת הכספים על ידי העובד כלל לא הוכחו ועולה, כי למעסיקה לא הייתה כוונה אמיתית לברר את החשדות כנגד העובד שכן לא נקטה כל פעולה בעניין.
בסופו של דבר נקבע, כי המעסיקה בהתנהגותה, היא שהביאה את יחסי העבודה לידי גמר ובהתנהגותה יש כדי להוות מעשה פיטורים.
לפיכך נקבע, כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת וליתרת שכרו שלא שולם.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
