עובד שהוצא לחופשה כפויה בגין חשד לגניבה שלא הוכחה, כאילו פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים
העובדות
-----------
יוסף קדן (להלן:"העובד") עבד כמנהל עבודה באתר בתי זיקוק בחיפה בחברת "פנחס פיגומים ובניה (1988) בע"מ" (להלן:"המעסיקה") במשך כעשר שנים.
העובד טען, כי פוטר מעבודתו תוך שנלקחו ממנו הרכב והפלאפון שקיבל במסגרת עבודתו ואישור הכניסה לאתר בתי הזיקוק נשלל ממנו. לפיכך, הוא תבע בין היתר פיצויים.
מנגד המעסיקה טענה, כי העובד הורחק מהעבודה לשבועיים עקב חשדות בדבר הוצאת כספים מהמעסיקה במרמה, וכי העובד סירב לחזור לעבודה בתום התקופה ובכך למעשה התפטר.
פסק הדין
------------
בית הדין ציין, כי לשם הכרעה בשאלה האם פוטר העובד או התפטר, יש לבחון את מסכת האירועים שקדמה לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים.
השאלה הינה האם הביע מי מן הצדדים ליחסי העבודה באופן חד משמעי את כוונתו להפסיק את יחסי העבודה.
צוין, כי העובד שימש כמנהל עבודה מוערך ובעל סמכויות רבות מטעם המעסיקה באתר בתי הזיקוק, ואף הוצבה עבורו מכולה באתר אשר שימשה כמשרדו האישי והיו בה בין היתר, מחשב וכונן גיבוי למחשב. אולם יום אחד, בזמן שהעובד נעדר מהמכולה, נלקחו המחשב וכונן הגיבוי. באותו היום נסע העובד להיפגש עם מנהל המעסיקה (להלן: "המנהל") בראשל"צ, כאשר בהיותו בדרך, ועוד בטרם הגיע למשרדי המעסיקה, נותק הטלפון הנייד שהמעסיקה העמידה לרשותו. במהלך הפגישה העלה המנהל כנגד העובד חשדות לביצוע מעשה גניבה מהמעסיקה ודרש מהעובד להראות לו דפי חשבון המעידים על תנועות בחשבון הבנק שלו. העובד סרב ואז נדרש למסור את הטלפון ואת מפתחות הרכב.
נקבע, כי בפגישה לא נאמר לעובד, כי הוא מפוטר, אלא העובד הוצא לחופשה כפויה לבירור החשדות נגדו, כאשר המעסיקה נטלה ממנו באופן מידי את מכשיר הפלאפון ואת רכבו, ואף חסמה את המשך כניסתו לבית הזיקוק.
בית הדין ציין, כי במהלך השבועיים בהם היה העובד בחופש, לא שוכנעה המעסיקה בניקיון כפיו של העובד, אלא להיפך. עם זאת, המעסיקה לא הגישה כל תלונה במשטרה כנגד העובד באשר לחשדות בגינן הוציאה אותו לחופשה כפויה. המעסיקה לא יצרה קשר עם העובד ואף לא שילמה לו את משכורתו במועד באותו חודש, כאשר לא ניתן הסבר מצידה לעיכוב בתשלום השכר וגם ששולם השכר, שולם הוא באופן חלקי.
צוין, כי עם תום החופשה ומשטרם יצרה המעסיקה כל קשר עם העובד, שלח העובד הודעה לממונה אסבסט במשרד להגנת הסביבה, כי הוא אינו עובד יותר עם המעסיקה, ולכן הוציאה בתי הזיקוק פקס למעסיקה בו נאמר, כי בעקבות סיום עבודתו של העובד, החברה אינה רשומה כקבלן אסבסט ואינה יכולה לבצע עבודות אסבסט עד לקבלת אישור חדש.
רק לאחר הודעה זו של בתי הזיקוק על הפסקת עבודה, פנה ב"כ המעסיקה לב"כ העובד במכתב בו צוין, כי העובד לא פוטר מעבודתו והוא נדרש לשוב לעבודה לאלתר.
במכתב נוסף ציינה המעסיקה, כי אי חזרתו של העובד מהווה נטישה של העבודה.
בית הדין קבע, כי לנוכח כלל נסיבות העניין, התנהלותה של המעסיקה מלמדת על הכוונה לפטר את העובד. דרישתה ממנו לחזור לעבודה לא באה בתום "החופשה", אלא רק לאחר שהעובד כבר ראה עצמו כמפוטר ולאחר שהסתבר למעסיקה, כי אין לה רישיון לבצע את העבודה בבתי הזיקוק.
בנוסף נקבע, כי כוונת המעסיקה לפטר את העובד נלמדת מאופן סילוקו המידי מן העבודה, סגירת שערי בתי הזיקוק בפניו, נטילת הטלפון והרכב ללא כל התראה.
כמו כן, טענותיו של המנהל לעניין גניבת הכספים על ידי העובד כלל לא הוכחו ועולה, כי למעסיקה לא הייתה כוונה אמיתית לברר את החשדות כנגד העובד שכן לא נקטה כל פעולה בעניין.
בסופו של דבר נקבע, כי המעסיקה בהתנהגותה, היא שהביאה את יחסי העבודה לידי גמר ובהתנהגותה יש כדי להוות מעשה פיטורים.
לפיכך נקבע, כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת וליתרת שכרו שלא שולם.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
