השביתה הסתיימה: האחיות יקבלו תוספת של בין 1,100 ל-1,600 שקלים
לאחר 17 ימי שביתה ועבודה במתקונת שבת בבתי החולים ובקופות החוליםהצליחו באישון לילה הסתדרות האחיות והממונה על השכר במשרד האוצר להגיע להסכם עבודה שיביא להפסקת שביתת האחיות.
ההסכם מתייחס לתקופה של 4.5 שנים וישולם על ידי מתן תוספת שקלית בגובה של בין 1100 ל-1600 שקלים. מתוך עלות ההסכם יוקצה 1% לפתרון בעיות המקצוע. כמו כן, יקבלו האחים והאחיות את שתי הפעימות הנותרות שטרם שולמו מהסכם המסגרת במגזר הציבורי בעלות של 3.25%.
הממונה על השכר, עו"ד קובי אמסלם אמר " אני מברך על השגת ההסכם עם הסתדרות האחיות, מדובר בהסכם שיעודד כניסה למקצוע הסיעוד ויביא לתקופה משמעותית של שקט ויציבות למערכת הבריאות, לרווחת החולים. ההסכם מיטיב עם בעלי השכר הנמוך ומתגמל בעד עבודה נוספת. אני מודה לשר האוצר, ליועץ המשפטי לממשלה, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה ולפרקליטות, שליוו את המשא ומתן וסייעו בהבאת הסכסוך לסיומו".
סגן הממונה על התקציבים, משה בר סימן טוב ציין כי "ההסכם משקף איזון ראוי בין הצורך לתמרץ כניסה למקצוע ולעודד עבודה נוספת לבין האתגרים הצפויים בתקציב המדינה בתקופה הקרובה".
- 1.הרוזן 20/12/2012 13:52הגב לתגובה זוכתמיד שמסכמים ומופיע בתקשורת זו לא כל האמת ויש תוספות מתחת לשולחן, האוצר צריך לגלות לציבור באיזה סכומים הוקצו לשיפור השכר לאחיות
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
