"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

ה-10 מיליארד שקלים מתחלקים כך: 5 מיליארד בגין רווחים כלואים ועוד 5 ממס על דיווידנדים ופעילות שוטפת. בינואר השנה נרשמה גביית שיא של מעל 9 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 כדי ליהנות ממס יסף-מס עשירים נמוך (להקדים את העלאת המס). 

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

כארים ציין כי למרות בקשות חוזרות להארכת הוראת השעה המאפשרת פירוק חברות ארנק בדחיית מס, לא ניתן יהיה להאריך אותה בשל אילוצים תקציביים. "מקצועית אנחנו בעד, אבל תקציבית - הכסף נדרש כבר ב-2025".  אם יאריכו את הוראת השעה יצטרכו גם לתת גרייס לשאר הסעיפים, זה לא יקרה. נובמבר הוא הדדליין. האם אתם צרייכם להיערך או לדאוג? נראה שחצי מהעסקים צרייכם להיערך והם בהדרגה כבר מפנימים זאת. החוק חל על עסקים שמקיימים את התנאים הבאים: פחות מ-5 בעלי מניות. עיקר ההכנסה נובעת מיגיעה אישית של בעלי המניות. רווחים צבורים העולים על 750 אלף שקל. מחזור הכנסות של עד 30 מיליון שקל.

• עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
• שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אבל צריך לומר ביושר שנפוטיזם לא זר לנו. יאיר נתניהו הוא אולי המקרה האחרון שעלה לכותרות, אבל הוא בהחלט לא הראשון. לאורך השנים הפוליטיקאים מכל קצות הקשת השתמשו במוסדות הלאומיים לחלוקת ג’ובים למקורבים ובני משפחה. כך למשל ינקי דרעי, בנו של יו״ר ש״ס, מונה כבר לפני כחמש שנים לראש מחלקת גיוס כספים בהסתדרות הציונית, וכעת הוא מעמד לתפקיד בכיר יותר. גם אליהו גפני, בנו של יו״ר דגל התורה משה גפני, שימש כיועץ לאחד מבעלי התפקידים בקק״ל. מצד שני, לא רק במחנה החרדי - יאיר לפיד, שמבקר היום את הניסיון למנות את יאיר נתניהו, מינה את גיסתו לדירקטוריון קק״ל בתקופת “ממשלת השינוי” (אמנם בתפקיד ללא שכר, אבל היא נאלצה להתפטר בעקבות ביקורת ציבורית). בן זוגה של השרה לשעבר תמר זנדברג ממרצ מונה באותה ממשלה ליו״ר מרכז הרצל - תפקיד ציבורי נוסף בשכר גבוה.

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

• יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
• "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רק שהמקרה של יאיר, מעבר לעליבות שלו, ממחיש עד כמה עמוקה התלות של יאיר נתניהו במעמד של אבא שלו. הוא רוכב על אבא שלו כדי לקבל פרנסה ותפקיד. זה גם מראה עד כמה האבא שלו חלש מול המעגל הקטן שלו, וכמה קטן יאיר לפיד שהיה חלק מהדיל הזה - דיל שבו ממנים את יאיר נתניהו לראש מחלקת ההסברה בהסתדרות הציונית העולמית, תפקיד שמעבר לתנאי השכר, כולל לשכה וצוות. לפיד עשה זאת כדי למנות מקורב שלו - "תן לי ואשמור לך" - תן וקח פוליטי בין יאיר לפיד ליאיר נתניהו. בושה. לפיד נאלץ להתקפל כשהפרשה נחשפה, אבל גם לו הציבור לא יסלח. להגנתו הוא טוען שלא ידע שמדובר על יאיר נתניהו, אלא על נציגים אחרים של הליכוד. אלא שכשחושבים על זה לעומק. מה הוא בעצם אומר לנו? אני מחלק ג'ובים לחברים ומסכים שגם הצד השני יחלק ג'ובים לחברים. מגיע לנו - גם אם הוא לא ידע על נתניהו ג'וניור, הוא ובעצם כולם מנציחים שחיתות היסטורית במקום שכנציגי ציבור ידאגו באמת לציבור.