פרסום ראשון

AIG מסיימת הפעילות עם ריפרש: תשקול לעבוד עם הסוכנות בקמפיין נוסף

בשלב הזה טרם ידוע מתי יושק קמפיין מדיה חברתית נוסף לחברת הביטוח. ב-AIG מוסרים כי ייתכן ויוסיפו לעבוד בקמפיין הבא עם 'ריפרש' של אדם שוב
משה בנימין | (28)

חברת הביטוח AIG ישראל סיימה לאחרונה את פעילותה המשותפת בגזרת המדיה החברתית עם Refresh של אדם שוב. בשלב זה טרם ידוע מתי יחל קמפיין מדיה חברתית חדש של חברת הביטוח אך לא נשללת האפשרות שגם לטובתו ישכרו את שירותיה של ריפרש. ממידע שהגיע לאייס עולה כי אחת האופציות שבודקים בחברה היא לנהל את פעילות המדיה החברתית IN-HOUSE על ידי עובד פנימי במחלקת השיווק של החברה. יוזכר כי אדם שוב עלה לכותרות לפני 10 ימים כאשר פרסם סטטוס בפייסבוק בו כתב: "זה מאוד לא אופנתי, אבל הלוזרים של מחאת האוהלים לא מרגשים אותי. אין שום עיר מערבית שבה זול לצעירים לגור, לא מנהטן, לא לונדון ולא טוקיו. לא כולם חייבים לגור בפופיק של תל אביב!". מטבע הדברים, הפוסט של שוב גרר תגובות רבות וקיבל ביטוי גם בכלי התקשורת. מספר ימים לאחר הפוסט התראיין שוב ל'לילה כלכלי' והרחיב על עמדתו כלפי המחאה. שוב הסביר כי אינו מתנגד למחאה ואפילו תומך בה אך לטענתו חלק מדרישות המפגינים אינן מציאותיות. אמש התראיין שוב באותו הנושא לתוכנית '360' (רשת) ממתחם האוהלים ברוטשילד. ברקע לסיום פעילות המדיה החברתית של AIG וריפרש, יוזכר כי בקרב מחלקת השיווק של חברת הביטוח נעשו שינויים פרסונאליים לפני מספר חודשים כאשר לתפקיד סמנכ"ל השיווק של החברה נכנסה מיכל רביב שהגיעה מבית ההשקעות פסגות. מ-AIG ישראל נמסר: "אנו מודים לחברת ריפרש על תרומתה הגדולה ל-AIG ישראל, עם סיום העבודה המשותפת אשר נקבעה לזמן מוגדר. החברה תשמח לשוב ולשתף פעולה עם ריפרש בעתיד".

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    לא מתחרה, סתם נגעל 28/07/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    מילא לכתוב טוקבקים ללקוחות שלכם כל היום אבל לכתוב על עצמכם ולעשות עבודה כל כך, כל כך רעה? פתטי. "מבסוטית עליכם, ובעיקר על הקמפיין האחרון והמהמם שעשיתם למפעל הפיס. ציירו לי אחלה קריקטורה!!!" (ג. יפית. , אה ועובד מתגובה מס' 7) "אמר קצת אמת למגפינים, מה קרה???" (עובד מס' 2, קיבל מסר להתייחס לניסיון השערורייה הפתטי על גב מאבק הדיור הצודק) "הקמפיין עם הגולשים שהציעו פרסומות היה מעולההההה וגם זכיתי ב10000 שקל כל הכבוד לי (;" (חזרה למסרים על AIG. כי כשמוציאים הודעה לעיתונות על כל תקציב מסכן שנכנס למשרד, מקבלים הודעה גם כשהוא עוזב וצריך להכין מסרים מתאימים)
  • רומי 02/08/2011 22:19
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה אנרגיה השקעת בלכתוב דברי שנאה? עלק לא מתחרה, חחחחחחחחח. פתט
  • 22.
    ריקי רבי 28/07/2011 00:46
    הגב לתגובה זו
    אני מבסוטה עליכם. תמשיכו לעשות את העבודה הכי מלוטשת בעולם הסושיאל ושכולללללם יקפצו!
  • 21.
    דודו 27/07/2011 21:53
    הגב לתגובה זו
    עוד לקוח לא מרוצה עזב, אבל איכשהו (שוב) אדם שוב מוכר את זה כסיפור הצלחה שלו. ההתבטאות האחרונה שלו כלפי אנשי מאהל המחאה הייתה מחפירה ויהירה וחשפה את אדם שוב במערומיו. מעניין מה היה אומר עליו ישראל סגל המנוח, אותו כינה עם מותו מורי ורבי. אני מניח שהוא התהפך לאחרונה יותר מפעם אחת בקברו...
  • Divani 28/07/2011 00:44
    הגב לתגובה זו
    (((;
  • 20.
    כמו שאומרים: AIG עשו ריפרש.. (ל"ת)
    ליאור קולד 27/07/2011 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    שקד 27/07/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    אי הבנת המדיה של הלקוח והרצון להעז להיות חלק מהשמחק באינטרנט, מביאה אותו לחברה הזאת. לצערי שעבדנו מולם נוכחתי לדעת עד כמה הם חובבנים ורק זורקים לאוויר מילים נפוחות מעולם הדיגיטל. בהצלחה למי שנשאר להיות לקוח שלהם.
  • חיחי 27/07/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
    כבר מצחיק לראות אתכם פה. תנקזו תסכול למקומות יצירתיים ופרודוקטיביים. זה שקוף מדייי
  • 18.
    אולד סקול 27/07/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
    חוסר הבנה בסיסי בכוחה של המדיה חברתית
  • 17.
    חמודים אתם! (ל"ת)
    קול 27/07/2011 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    רונית 26/07/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר למחאת הדיור? לא מצאתם פתח אחר להשתלחות? חברת ריפרש עושה עבודה מעולה והתוצאות ניכרות במדיה החברתית. השאר סתם מקנאים.
  • 15.
    רונוי 26/07/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
    בפייסבוק היה מעולהההה וגם זכיתי ב10000 שקל כל הכבוד לי (;
  • 14.
    זיו לוי 26/07/2011 19:10
    הגב לתגובה זו
    אנחנו עוקבים אחריך ומתרגשים מההצלחה המטאורית שלכם. שאפו גדול. זיו
  • 13.
    נו באמת 26/07/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
    אם אין לך משהו חכם להגיד אז עדיף לא להגיד , ואם כבר החלטת לומר אז דע לך שבבירות העולם היחס בין השכר למחיר הדירה הרבה יותר מאוזן מאשר בישראל - אם כבר משווים אז בוא לא נעשה חצי השוואה .
  • 12.
    טרמפיסט 26/07/2011 17:50
    הגב לתגובה זו
    פשוט חוצפן, ניסה לתפוס טרמפ על המחאה ולא הבין מאיפה לעלות, בדיוק כמו העבודה שלו בריפרש. אין לו כל יכולת קריאייטיב או הפקה ומנסה להיות פרסומאי. יורד על אנשים אבל שוכח שבלילה הוא גם בן אדם. יהיר ולא ממש העיפרון החד בקלמר, עדיף שישאר קטן כמו שהוא. עוד לא ראיתי מהלך שיווקי אחד מוצלח שלו אבל מדבר כאילו המשרד המצליח במדינה. לא מבין איך עוד יש לו לקוחות
  • ריקי 26/07/2011 19:08
    הגב לתגובה זו
    ריפרש עשו כמה מהקמפיינים פורצי הדרך בישראל בתחום הסושיאל. מיליון סיבות טובות של בנק לאומי שהגיע לשני מיליון (!) צפיות בייחוס הוא הבולט שבהם. עצוב לראות שלאנשים בתעשייה שלכם כואבת הצלחתם של אחרים. ריפרש, עלו והצליחו וימותו הקנאים!
  • 11.
    ריפרש יפים שלי 26/07/2011 17:19
    הגב לתגובה זו
    הסינדרלה של התעשייה הזו. לא להתרגש מקנאים וצרי עין. ככל שתצליחו יותר - יפרגנו לכם פחות רונית מן
  • 10.
    עוקב 26/07/2011 16:55
    הגב לתגובה זו
    חנה הקריינית מספרת שהיא נפצעה לפני חודשיים ושכבר חצי שנה היא אינה עובדת עקב הפציעה. איך בדיוק ? היא נפצעה רק לפני חודשיים...
  • 9.
    ג 26/07/2011 16:43
    הגב לתגובה זו
    חברות מדיה חברתית רוכבות על הגל של מנהלי שיווק שאינם יודעים מימינם ומשמאלם ורוצים להיות טרנדים. להקים דף לחברה לא צריך חברה "המתמחה" במדיה חברתית. כל משרד פרסום יכול לעצב דף . מספיק מישהו INHOUSE שיענה באופן קבוע לשאלות גולשים ויעלו פוסטים ועדכונים מידי פעם.
  • 8.
    שוב החמוד 26/07/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    אז אמר שיש ביניהם כמה מפונקים לוזרים שרוצים שהמדינה תסבסד להם דירה ברוטשילד ושזה לא ריאלי. צודק! הוא גם אמר באותה נשימה שהמחאה מוצדקת ושהמעמד הבינוני נשחק ומוכה. יאלה תתמודדו קצת עם העובדות...
  • 7.
    רינת 26/07/2011 16:01
    הגב לתגובה זו
    מבסוטית עליכם, ובעיקר על הקמפיין האחרון והמהמם שעשיתם למפעל הפיס. ציירו לי אחלה קריקטורה!!!
  • 6.
    ריבה 26/07/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
    נשמע כאילו הם מרוצים ויחזרו לעבוד איתם אז לא ממש עזבו...
  • 5.
    אחד שיודע 26/07/2011 15:17
    הגב לתגובה זו
    האידיוט שעומד בראש של ריפרש עלה על גל ורק בגלל זה חושבים שהוא מישהו, אין לו לקוח אחד מרוצה ורואים את גל הנטישה האחרון של הלקוחות.
  • 4.
    נראה משהו מוזר 26/07/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
    נראה לי קצת בלגי
  • 3.
    שובי 26/07/2011 14:58
    הגב לתגובה זו
    אדם שוב אולי מוכשר אבל הפלצנות עלתה לו לראש והוא מתחיל להראות יותר ויותר כמו פרסומאי במובן הרע של המילה. הוא תואם ספי שקד . הגיע הזמן להתבגר ואז אולי לא תאבד לקוחות.
  • 2.
    גלזגו 26/07/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    עזבו את הסוכנות הכי לא יצירתית בארץ. שיעברו לאקליפטוס או לתינק או לכל חברה אחרת שעוסקת במדיה חברתית. רק לא ריפרש
  • תינק?...אין גרועים מהם. (ל"ת)
    27/07/2011 21:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה 26/07/2011 14:33
    הגב לתגובה זו
    פח מדיה חברתית
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.