פישר חזר ובגדול: רכש 1.5 מיליארד ד' בחודש אפריל; הדולר המשיך לצלול

יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו לשיא כל הזמנים - 77.4 מיליארד דולר. הדולר המשיך להיחלש אל מול יתר המטבעות והפיזור המטבעי ביתרות יצר לבנק "רווח על הנייר" של 1.5 מיליארד דולר
אריאל אטיאס | (22)

אחרי הפסקה של חודש אחד בלבד חזר בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח ובגדול. במהלך חודש אפריל 2011 רכש הבנק המרכזי 1.5 מיליארד דולר והעלה את יתרות המט"ח לשיא כל הזמנים - 77.4 מיליארד דולר.

במהלך החודש גדלו יתרות המט"ח בסך של 2,880 מיליארד דולר לעומת חודש מארס והדבר נבע בעיקר מהרכישות שביצע בנק ישראל בנסיון לקזז תנועות הון ספקולטיביות המביאות להתחזקות השקל. כמו כן, תרם מאוד לגידול היתרות שערוך של יתרות מטבע חוץ בסך כ-1.454 מיליארד דולר ותרומת הסקטור הפרטי בסך כ- 14 מיליוני דולרים. מאידך חל קיטון הנובע מעברות הממשלה לחו"ל בסך כ-83 מיליוני דולרים.

יתרות המט"ח של בנק ישראל אומנם נקובים בדולר אך מפוזרים במספר מטבעות מלבדו. במהלך חודש אפריל התחזקו חלק מאותם מטבעות מול הדולר והדבר גרר בגידול בערך הדולרי של היתרות שבנק ישראל מחזיק במטבעות אלו. עם זאת נסביר, כי לא במאזן השנתי של בנק ישראל היתרות נקובות בשקלים ולכן אם במקביל להתחזקות המטבעות מול הדולר הם נחלשו מול השקל הדבר יחשב כ"הפסד על הנייר".

במהלך אפריל התחזק השקל אל מול הדולר בשיעור של 2.5% אך נחלש בשיעור של 1.77% מול האירו - כך שגם במונחים שקליים במידה והבנק המרכזי מחזיק באירו, והוא מחזיק, הוא הרוויח. ההבדל הגדול בשינוי בדולר-שקל ובאירו-שקל נבע מהתחזקות חדה בשיעור של 4.7% באירו-דולר.

רכישות המט"ח של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' סטנלי פישר, הסתכמו במהלך שנת 2010 ב-12 מיליארד דולר, זאת בהמשך ל-24 מיליארד דולר אותם רכש הבנק במהלך 2009. הנגיד פישר הודיע בעבר כי ימשיך ברכישות על מנת למנוע התחזקות השקל, שמביאה לפגיעה קשה בייצואנים ומאיימת על הכלכלה הישראלית.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שים 05/05/2011 16:11
    הגב לתגובה זו
    פישר הורס את הכלכלה של ישראל בהחלטותיו שילך הבייתה ומהר ייטב לכולנו.רכישת מלאי ה$ פטור לתושבי חוץ אי הטלת קנסות על הספקולנטים שמביאים מטח ופורטים לשקלים ומקבלים 5 אחוז ריבית
  • היי 05/05/2011 23:04
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם מחיר הדלק בעולם הנפט יורד בעשרה אחוזים לערך
  • 11.
    חס וחלילה 05/05/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
    עולה ל3.7 לפחות
  • Yaro 05/05/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה מה שאתה מייחל לנו?
  • 10.
    מוריצי 05/05/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה בישראל היא ברובה כלכלה שחורה. בעיקר העלמת מע" ם ופטור ממס על השכרת דירות מאפשר לחברות נדלן להתחזות כמשכיר דירה בודדת ולכן כל שוק המיסים מעוות. בעלי תעודת זהות ישראלית שחיים בחול מאפשרים למכור את המדינה למרבה למחיר גם אם הוא אויב ההמדינה
  • 9.
    פישר סוחר בחסד עליון. כל הכבוד פישר ! (ל"ת)
    רוקי 05/05/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נילי 05/05/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    הוציאה/התחייבה במאות מיליארדים ע" מ לעזור למוסדות? בכך גרמה לגרעון עצום ברזרבות. הצניחה בדולר קוראת רק עכשיו ב-2011 ? מדוע ?
  • 7.
    בושה וחרפה פישר עליך 05/05/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    איפה עכשיו נחזיר 70 מילאירד דולר הפסדים עקב ירידת שער שאותו כסף לא עובד ומפסיד מדדים וריביות וכו במקום אחר היו זורקים אותו ותובעים אותו על רשלנות
  • איתן 05/05/2011 14:04
    הגב לתגובה זו
    אתה בא ומתלונן על פרופסור פישר, אחד הכלכלנים הכי נחשבים היום בכל העולם, ואפילו לא קראת את הכותרת עד הסוף: הפיזור בין המטבעות כבר יצר לבנק רווח של 1.5 מיליארד דולר!!! רק מההפרשים בין היורו לדולר - וזה 2 אחוז מכל היתרות! פישר עשה את זה בגדול במשכורת חודשית של שש ספרות בשביל בנקים אמריקאים, עכשיו הוא בא מתוך ציונות לעזור לנו בשביל משכורת ישראלית (תוריד אפס או שניים מהסוף אפילו שזה בנק ישראל) - ואתה עוד מתלונן? נראה לי שאתה זה שצריך להתבייש.
  • אוי תשתוק.. 05/05/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    הוא מחזיק בכסף לטווח הארוך - ואל תדאג - הדולר לא ישאר מתחת ל-4 להרבה זמן..
  • 6.
    שאינו מבין גדול 05/05/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    ונניח שהדולר ימשיך בכיוון מטה בעולם, עד מתי יצליח הנגיד לסתום את הפירצה בסכר ? האם אין כאן סכנה לבנק ישראל אם ימשיך בקניית סחורה הנמצאת במגמת ירידה לאורך זמן ?
  • איתן 05/05/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    פישר לא קונה רק דולרים, הוא קונה גם יורו, והיורו שומר על הערך שלו. זה שבנק ישראל מדווח כמה זה יוצא בדולרים לא קשור לכמה ירוקים באמת יש להם במרתף.
  • תודה למשיבים (ל"ת)
    מ - 6 05/05/2011 14:34
  • ל 6 05/05/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    פישר לא יכול יותר לעשות כלום.הוא מנסה ולא מצליח כבר תקופה ארוכה..הדולר ייצנח ל 2שקל ומדינות שלמות קונות זהב והן ימירו את הזהב למטבע אחר אולי סיני.הייצואנים ייפטרו עשרות אלפי עובדים ואתה תבכה על כך שהבנקים ייקרסו וכל החסכונות שלך יילכו לעזאזל.צר לי זאת המציאות ומה שרק יציל את הדבר הזה -מלחמה.לצערנו רק מלחמות מניעות כלכלה.
  • z 06/05/2011 00:31
    ובדולר
  • עוד מעט תהיה מלחמה! (ל"ת)
    בכיר במשרד השיגעון 05/05/2011 13:02
  • 5.
    יודע 05/05/2011 12:39
    הגב לתגובה זו
    וכול המבקרים שלו עוד יואכלו כובעים
  • 4.
    2 צודק! 05/05/2011 12:26
    הגב לתגובה זו
    קונה דולרים בזול ומוכר אותם תוך שנה בשער 4. אנחנו נכנסים למצב כלכלי קשה - טוב שיש יתרות מטח גדולות שיעזרו לנו לצאת ממנו.
  • איתן 05/05/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
    מההפרשים בעליית היורו לעומת הדולר. טירון הוא בטוח לא... האיש יודע מה הוא עושה.
  • 3.
    בנקאי בכיר 05/05/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    אל תכנסו להיסטריה מהקוטרת . בתקופה האחרונה פישר לא מתערב . סכום הקניות באפריל קטן ביחס לגירעון המסחרי וביחס להזרמות ההון לארץ
  • 2.
    נקנה אותם בזול ואז נמכור, ביוקר נמכור... (ל"ת)
    שייגעצ 05/05/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    z 05/05/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    יתרגלו לעליות קבועות.שהריבית תהיה ניידת.וששר האוצר יטפל באינפלציה במקרים שהיא באה יותר מצד חומרי הגלם. כי הכלים עכשיו רק אצלו.צריך לחוקק חוק האינפלציה. שהאחריות לאינפלציה תהיה לפי הענין של המקור שלה ומשותפת.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.