ד"ר שראל: "המשבר באירופה יותר פוליטי מאשר כלכלי לא תהיה להם ברירה אלא לסייע"
משבר החוב בגוש האירו - החששות לגבי מצבה של אירלנד והפניית המבט קדימה אל עבר ספרד ואיטליה - ממשיך להדאיג את המשקיעים, כאשר המטבע האירופי נופל בהתאם. במהלך השבועיים האחרונים איבד האירו כ-5% מול השקל ובעולם צלל האירו בשיעור חד יותר של מעל ל-6% מול הדולר.
החששות בימים אלה הם כי החילוץ שכבר גיבשו בעבר קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי, בהיקף של 750 מיליארד אירו, לא יספיק על מנת לסייע, במקרה ובעקבות אירלנה גם מדינות נוספות כמו ספרד, פורטוגל ואיטליה יציגו קשיים. תוקפה של הקרן פג בשנת 2013.
בזירה המקומית, האירו נסחר מול השקל בירידה של 0.27% ושערו היציג נקבע על 4.8624 שקלים. בעולם המטבע האירופי נסחר בירידה קלה של 0.07, סביב מחיר של 1.3325 דולר.
משבר שכזה, מסביר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, משפיע על אגרות החוב, אך גם על המטבע. זאת מכיוון שהוא מעלה חשש כי יתכן ואירופה תזדקק לנקוט בפעולות להרחבה מוניטארית בהמשך. עם זאת, שראל טוען כי לפחות כעת, לא מדובר ממש במשבר כלכלי.
"לדעתי המשבר יותר פוליטי מאשר כלכלי", אמר היום שראל בשיחה עם Bizportal. לדבריו, המצב באירלנד ובמדינות דרום אירופה החמיר בתקופה האחרונה, אך מדובר בעיקר בשינוי היחס במישור הפוליטי.
"הגרמנים נחושים שלא להאריך את קרן ה-750 מיליארד אירו והם מעוניינים להקים מנגנון חדש שבין היתר יעשה תספורת אג"ח במקרה של מתן סיוע", הסביר שראל. "העניין הוא שהם הצליחו לשכנע מנהיגים אחרים". לדברי שראל, יתכן והחלטה זו טובה לטווח הארוך, אך היא מעלה את רמת אי-הוודאות בטווח הקצר. "כנראה שהבעיה תיפתר", העריך, משום שככל הנראה ממשלת אירלנד מסכימה לבצע את קיצוצי התקציב הנדרשים ממנה.
"כשממשלה מוכנה לבצע את הצעדים הנדרשים, לא תהיה ברירה אלא לסייע. רק במקרה שמדינה לא מסכימה לבצע את מה שנדרש, כמו שראינו במקרה של ארגנטינה, נותנים לה ליפול". שראל ציין כי הוא מעריך שהאיחוד יבוא גם לעזרתן של פורטוגל וספרד במידה ויזדקקו, אך עם זאת מציין כי במקרה של ספרד - מדובר כבר על סכומים גדולים הרבה יותר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
