ד"ר שראל: "המשבר באירופה יותר פוליטי מאשר כלכלי לא תהיה להם ברירה אלא לסייע"
משבר החוב בגוש האירו - החששות לגבי מצבה של אירלנד והפניית המבט קדימה אל עבר ספרד ואיטליה - ממשיך להדאיג את המשקיעים, כאשר המטבע האירופי נופל בהתאם. במהלך השבועיים האחרונים איבד האירו כ-5% מול השקל ובעולם צלל האירו בשיעור חד יותר של מעל ל-6% מול הדולר.
החששות בימים אלה הם כי החילוץ שכבר גיבשו בעבר קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי, בהיקף של 750 מיליארד אירו, לא יספיק על מנת לסייע, במקרה ובעקבות אירלנה גם מדינות נוספות כמו ספרד, פורטוגל ואיטליה יציגו קשיים. תוקפה של הקרן פג בשנת 2013.
בזירה המקומית, האירו נסחר מול השקל בירידה של 0.27% ושערו היציג נקבע על 4.8624 שקלים. בעולם המטבע האירופי נסחר בירידה קלה של 0.07, סביב מחיר של 1.3325 דולר.
משבר שכזה, מסביר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, משפיע על אגרות החוב, אך גם על המטבע. זאת מכיוון שהוא מעלה חשש כי יתכן ואירופה תזדקק לנקוט בפעולות להרחבה מוניטארית בהמשך. עם זאת, שראל טוען כי לפחות כעת, לא מדובר ממש במשבר כלכלי.
"לדעתי המשבר יותר פוליטי מאשר כלכלי", אמר היום שראל בשיחה עם Bizportal. לדבריו, המצב באירלנד ובמדינות דרום אירופה החמיר בתקופה האחרונה, אך מדובר בעיקר בשינוי היחס במישור הפוליטי.
"הגרמנים נחושים שלא להאריך את קרן ה-750 מיליארד אירו והם מעוניינים להקים מנגנון חדש שבין היתר יעשה תספורת אג"ח במקרה של מתן סיוע", הסביר שראל. "העניין הוא שהם הצליחו לשכנע מנהיגים אחרים". לדברי שראל, יתכן והחלטה זו טובה לטווח הארוך, אך היא מעלה את רמת אי-הוודאות בטווח הקצר. "כנראה שהבעיה תיפתר", העריך, משום שככל הנראה ממשלת אירלנד מסכימה לבצע את קיצוצי התקציב הנדרשים ממנה.
"כשממשלה מוכנה לבצע את הצעדים הנדרשים, לא תהיה ברירה אלא לסייע. רק במקרה שמדינה לא מסכימה לבצע את מה שנדרש, כמו שראינו במקרה של ארגנטינה, נותנים לה ליפול". שראל ציין כי הוא מעריך שהאיחוד יבוא גם לעזרתן של פורטוגל וספרד במידה ויזדקקו, אך עם זאת מציין כי במקרה של ספרד - מדובר כבר על סכומים גדולים הרבה יותר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
