תוצאות מכתשים: זינוק של 22% בהכנסות - אך שילשה את ההפסד ברבעון
למרות גידול חד בהכנסות החברה, מכתשים אגן הצליחה לשלש את ההפסד ברבעון השלישי של השנה, כך עולה מתוצאותיה לרבעון. יתכן שאת האחריות לכך מטילים בקבוצת אי.די.בי על יו"ר מכתשים אברהם ביגר, שמוקדם יותר הבוקר
את הרבעון השלישי של 2010 סגרה מכתשים אגן עם גידול של 22% בהכנסות ל-533 מיליון דולר. במכתשים מסבירים את העלייה בהכנסות בשיפור במכירות מוצרים להגנת הצומח. עם זאת, העלייה במכירות הושגה באמצעות הורדה של מחירי המוצרים של החברה. הרווח הגולמי של החברה רשם גידול נאה ל-135.2 מיליון דולר בהשוואה ל-108.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.
בהשוואה לרבעון המקביל, הוצאות המכירה והשווק של החברה גדלו ב-19% לכ-104.9 מיליון דולר. עם זאת, החברה הצליחה לשפר את ההפסד התפעולי, אותו סיכמה ב-4.6 מיליון דולר, צמצום בהשוואה לרבעון המקביל אז דיווחה על הפסד תפעולי של 6.1 מיליון דולר.
הזינוק החד בהצמיחה זו לא עזר לשורה התחתונה וההפסד של מכתשים ברבעון צמח ל-56.1 מליון דולר, יותר מפי שלוש מההפסד בתקופה המקבילה אשתקד שהסתכם ב-17.57 מיליון דולר. בין הסיבות לגידול בהפסד ניתן למנות את הגידול בהוצאות המימון והגידול בתשלומי המס. אם ברבעון המקביל מכתשים זכתה להטבת מס בהיקף של 17.3 מיליון דולר, ברבעון הנוכחי שילמה 15.8 מיליון דולר מס.
"למרות תנאים עיסקיים של לחץ מחירים ותחרותיות מתגברת המאפיינים את התעשייה שלנו, מכתשים אגן מדווחת על המשך צמיחה ברבעון, זאת בעיקר בשל ביצועים עיסקיים טובים שבכל הפעילות שלנו מחוץ לברזיל", כך אמר יו"ר דירטוריון, אברהם ביגר. "החברה הצליחה למנף את הפרישה הגלובאלית שלה והמעמד התחרותי המוביל על מנת להמשיך ולהציג צמיחה במכירות. רה-הארגון בברזיל מעיב על הביצועים העיסקיים שלנו, ואולם השלמת המהלך תאפשר לנו לשפר את מעמדנו התחרותי בשוק חשוב זה ולשפר את הרווחיות שלנו".
מנכ"ל החברה, ארז ויגודמן, אמר כי "החברה צומחת ומשפרת את מרבית נתוני הרווחיות שלה בעיקר בזכות צמיחה במכירות בשווקים מתעוררים ובאירופה. באותו זמן, הפעילות השוטפת בברזיל, ביחד עם הוצאות חד פעמיות הקשורות למהלך הרה-ארגון, משפיעות באופן משמעותי על התוצאות הכספיות של מכתשים אגן ברבעון".
ויגודמן הוסיף כי: "אנחנו נמצאים בעיצומו של מהלך אופטימיזציה כולל של מערך הייצור הגלובלי, המיועד לשיפור מבנה העלויות של המוצרים שלנו, ובמסגרת זאת חתמנו של הסכם עם העובדים שלנו בישראל, באופן התומך ביישום המהלך. במקביל אנחנו מחזקים את הפרישה הגלובאלית והאפקטיביות של שרשרת האספקה שלנו". ויגודמן ציין לחיוב גם את הרכישות האחרונות במקסיקו ובקוריאה ואת שיתוף הפעולה האסטרטגי שנחתם עם מונסנטו בצפון אמריקה בתחום קוטלי עשבים עמידים לגלייפוסט.
כאמור, הדו"ח הכספי של מכתשים אגן לרבעון מתפרסם ברקע להודעתו של היו"ר, אברהם ביגר, על פרישתו מהתפקיד בסוף השנה הנוכחית. ביגר כיהן כיו"ר החברה בארבע השנים האחרונות, כאשר בשלוש מהן אף כיהן כמנכ"ל החברה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
