רו"ח ניסים: "עוד יווצר מצב שהגז יימכר לחו"ל במחיר נמוך מזה הנקבע לצרכי מס"
משרד האוצר פרסם בבוקר יום שלישי את
"בקריאה ראשונית של דו"ח הביניים, ניתן להגיד דבר אחד בברור וזה שהמשקיעים הפרטיים הם אלו שישאו בנטל הגבוה ביותר", כך מעריך בשיחה עם Bizportal רו"ח שלמה אלפיה, מהשותפים במשרד רואי החשבון אלפיה את אלפיה ומי שמשמש כרו"ח של השותפויות מקבוצת דלק.
לדברי אלפיה, "כאשר פרופ' ששינסקי אמר שחלק המדינה יעלה ל-66%, הוא ראה לנגד עיניו את השותפויות, כאשר אנחנו מדברים על המשקיע הפרטי, חלק המדינה מבחינה זו יעמוד על למעלה מ-80%, ומדובר באלו שמשקיעים דרך הבורסה כמו גם באלו שמשקיעים דרך קופות הגמל".
אחת הנקודות שאינן ברורות בשעה זו בדו"ח הביניים שפורסם הוא המיסוי על הגז שייעודו לייצוא. יהושע ניסים, העובד אף הוא עם החברות והשותפויות המחפשות נפט וגז, מסביר כי מנגנון קביעת המיסוי על הגז שיופנה לייצוא אינו מספיק ברור וכפי שהוא מוצג בדו"ח הביניים הוא אף עלול להפוך בסופו של דבר לנטל על החברות.
בדו"ח הוועדה מצויין כי קביעת מחיר הגז שייעודו לייצוא ייעשה מיד עם הפקתו ולפני מכירתו לצד שלישי, בין אם בצינורות ובין אם לאחר הנזלתו במתקני LNG. "על הרווח העתידי שהחברות עשויות לרשום ועדת ששינסקי לא מטילה מס, היא מעוניינת למסות רק את הגז שהופק, לאחר הפקתו מהמאגר - מבחינתה מדובר בפעילות עסקית של החברה", אמר ניסים, "למעשה, יקבע איזשהו מחיר העברה לצורך מס".
מכיוון שלא ידוע מראש בכמה יימכר הגז, הוועדה קבעה שאותו "מחיר העברה" יקבע בשקלול מחירו של הגז בשוק המקומי, מחירו בעולם ותוך התחשבות בתשואה המקובלת מעיבודו. במצב שכזה קיימות שתי אפשרויות האחת היא שהגז יימכר במחיר הגבוה מהמחיר לצרכי מס והמרווח ילך לחברת ההפקה, אך מנגד עלול להיווצר מצב בו הגז יימכר במחיר נמוך יותר מזה הנקבע לצרכי מס.
"יש פה בעיה", מסביר ניסים, "אם בסוף ימכרו את הגז במחיר הנמוך ממחיר ההעברה, ייווצר פה אבסורד". לדברי ניסים מה שחסר בקביעת מחיר ההעברה היא תיקרה שתקבע שאותו מחיר העברה לא יעלה על מחיר הייצוא בסופו של דבר, שכן ההשקעה במתקני הנזלת גז או בהתקנת צינורות לייצוא גז היא אדירה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
