לשנת 2010: אפיק השקעה שמשלב סיכון-סיכוי אופטימלי
בשבוע שעבר סיפרנו לכם על תחזיתנו לשנה האזרחית החדשה וכזכור התרענו על רמת הסיכון הגבוהה בשווקים. על רקע זה, המלצנו על שני אפיקי השקעה המשלבים יחס סיכוי/סיכון אופטימלי. השבוע נסקור אחד מאפיקים אלה - אג"חים קונצרניים בריבית שקלית משתנה.
ראשית, מדוע אנו ממליצים על אפיק זה? ובכן, התחזיות הנוכחיות של מרבית מנתחי המאקרו כמו גם ניתוח הדיונים המוניטריים של בנק ישראל אינם משאירים כמעט מקום לספק: אנו נמצאים בסביבת ריבית נומינלית עולה.
כפי שניתן לראות מהגרף, למרות שלוש עליות הריבית מרמת השפל של 0.50% לרמה הנוכחית של 1.25%, הרמה הנוכחית של הריבית היא עדיין נמוכה מאוד בהשוואה היסטורית וזאת על רקע רמת אינפלציה גבוהה. רכישות המט"ח המסיביות של הנגיד, שנועדו לתמוך ברווחיותם המדרדרת של היצואנים, מייצרות הזרמה מסיבית של שקלים למשק ועל כן מלבות אינפלציה זו. ההתאוששות המשקית כמו גם התאוששות משקי העולם תורמות כמובן אף הן לעליית האינפלציה.
מחייבים את הנגיד להמשיך ולהעלות את הריבית
אמנם, התיסוף בשער החליפין של השקל ממתן במידת מה את האינפלציה, אך לצערו של הנגיד, רמת התמסורת בין שער החליפין לבין האינפלציה נמוכה משמעותית מבעבר (ירידה בשער החליפין מורידה הן את מחירי מוצרי הצריכה והן את מחיר חומרי הגלם המיובאים וכפועל יוצא תורמת להורדת רמת המחירים במשק).
העלייה באינפלציה, העליות בשווקים הפיננסיים ויציאתו של המשק הישראלי מהמיתון מחייבים את הנגיד להמשיך ולהעלות את ריבית בנק ישראל לכיוון רמתה ההיסטורית.
בסביבת ריבית זו קיים יתרון משמעותי להשקעה באג"ח שקליות בריבית משתנה ואילו האג"ח בריבית קבועה נוטות להניב תשואת חסר עקב עלייה של כל עקום התשואות במקביל לעליית הריבית קצרת הטווח.
אלבר אג"ח ז
עתה נסקור דוגמא לאג"ח קונצרני שקלי בריבית משתנה - אלבר אגח ז:
האג"ח משלם קופון המשתנה אחת לשלושה חודשים בהתבסס על ריבית הגילון (או בשמו החדש: אגח ממשלתית שקלית בריבית משתנה) מסדרה 0817 (שתי הספרות הראשונות מסמלות את חודש הפדיון ושתי הספרות האחרונות את שנת הפדיון) ובתוספת של 5% לשנה.
קרן האג"ח משולמת ב-18 תשלומים רבעוניים שווים, החל מ 1/9/2010 ועד ליום 1/12/2014. המח"מ הנוכחי של האג"ח עומד על כשנתיים וחצי בלבד.
אמנם איננו חסידים גדולים של ענף הליסינג וספקניים לגבי התשואה העתידית לבעלי המניות של חברות הליסינג הנסחרות בבורסה (שלמה ודן רכב) אך היתרון באג"ח זה הינו השעבוד הקבוע הראשון בדרגה על צי כלי הרכב בחברה אשר שוויו חייב לעמוד, לפי תנאי שטר הנאמנות, על 120% לפחות מהיתרה הבלתי מסולקת של האג"ח.
כיום האג"ח נסחרת בתשואה שנתית של כ- 4.6%, כאשר אג"ח מסוג גילון במח"מ דומה נסחרת בתשואה שנתית של כ- 1.6%, קרי פער של 3% מעל אג"ח ממשלתי! יש לציין שהאג"ח הינה בדירוג של A3, בסולם הדירוג של חברת מידרוג.
בשבוע הבא נסקור מספר אג"חים להמרה - האפיק השני עליו המלצנו בסקירתנו האחרונה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
