רצוי לשים לב: מנייה קטנה שנמצאת מתחת לראדאר שלכם

ברי מולצ'דסקי, מבית ההשקעות טופ אלפא, בסקירה על החברות הקטנות דווקא.
ברי מולצ'דסקי |

אחת ההטיות הבולטות בשוק ההון הינה להתמקד בחברות הגדולות בתחומן תוך אי מתן תשומת לב והזנחה של החברות הקטנות. בטופ אלפא אנו מנצלים הטיה זו. כך לדוגמא, השקענו (בעבור קרן הנאמנות ובעבור תיקי ההשקעות) במניות קמעונאית הדיסקאונט רמי לוי כשהמניה היתה מחוץ לרדאר של יתר המשקיעים המוסדיים והציבור הרחב. לכשהתבררה הצלחת האסטרטגיה של רמי לוי זינקו מניות החברה ואנו יכולנו לממש את החזקותינו לאחר שהכפלנו את השקעתנו ואף יותר מכך.

בסקירה זו נתמקד בדוגמא נוספת להטיה זו והפעם בתחום האינטרנט - בעוד שמרבית הציבור והמשקיעים המוסדיים מתמקדים במניית וואלה, מובילת התחום, הרי שמניית אחותה הקטנה, תפוז, סובלת מהיעדר עניין ונסחרת במחירים נמוכים.

למען הגילוי הנאות ובעקבות הערות שקיבלנו בתגובות לטור זה בעבר, נציין שרכשנו את מניית תפוז במחירים נמוכים משמעותית ממחירה הנוכחי ושאנו עדיין מחזיקים במניה.

עתה נעבור לניתוח קצר של החברה:

החברה עוסקת ב-3 תחומים עיקריים אשר שניים מהם מהווים פרות מזומנים ואילו השלישי מהווה את החלום והפוטנציאל העתידי של החברה. 2 התחומים העיקריים כיום הם תחום האינטרנט (הכולל בעיקר את הפורטל והפורומים) ותחום התוכן הסלולרי בו מובילה החברה את השוק הישראלי ולה הסכמי אספקת מדיה עם כל חברות הסלולר בישראל.

להלן התוצאות הכספיות של פעילות זו החל משנת 2003:

מהטבלה ניתן לראות שפעילות החברה צומחת בקצבים דו ספרתיים, הדומים לאלו של וואלה וכי שיעור הרווח התפעולי התייצב החל משנת 2005 על רמה של 15%-20%, הקרובה לשיעורי הרווח של וואלה. במידה ונתמחר פעילות זו במכפיל רווח תפעולי של 8.5 הדומה לזה בו נסחרת וואלה וננטרל את ההבדל ברמת המזומן של 2 החברות, הרי ששוויה של פעילות זו (בתוספת ליתרות המזומן של החברה) עומד על כ- 100 מיליון ₪! המהווה פי 3 משווי השוק הנוכחי, כלומר תשואה פוטנציאלית של כ- %200. כל זאת לפני שדיסקסנו בנושא הבא.

החלום הרטוב של החברה הינו תחום ה- Blog TV בחו"ל (אני מניח שמרבית קוראי המדור מכירים את משמעות הבלוג הכתוב ואת התפתחותו לתחום הבלוג הנצפה ולכן לא ארחיב בהסברים). בתחום זה הכנסות החברה עדיין זניחות ועומדות על כ- 0.3 מיליון ₪ לרבעון. יתרה מכך תחום זה מעיב על תוצאותיה הכספיות המאוחדות של החברה שכן הפסדיו התפעוליים עומדים על למעלה ממיליון ₪ מידי רבעון. להערכתנו, אחד הגורמים למחירה הנמוך של מניית החברה הינו הרווחים התפעולים הנמוכים, שהינם פועל יוצא של ההשקעה המתמשכת בתחום זה.

עם זאת, בטווח הזמן הבינוני סביר שתחום זה יעבור לרווחיות ויפסיק להעיב על תוצאות החברה. במידה והערכות החברה והערכותינו בדבר הצלחת התחום יתבדו, הרי שגם אז סביר שפעילות זו תופסק וכפועל יוצא ישתפרו תוצאות החברה בצורה משמעותית.

להלן נתונים תפעוליים הנוגעים לאתר ה- Blog TV מתוך סקירות הדירקטוריון של החברה וכן גרף התנועה באתר:

לסיכום, מה היה לנו: חברה עם פעילות מבוססת הנסחרת בכשליש מהשווי (הנגזר מתמחור השוק את מתחרתה הגדולה) של פעילותה המבוססת, יחד עם פוטנציאל רב בתחום פעילות חדש ומתפתח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.