85% מהישראלים רכשו השנה באונליין - 20 פעמים בממוצע
סקר של זכיינית UPS בישראל מראה כי נשים רוכשות יותר מאתרים בחו"ל עם 81% לעומת 72% גברים; 45% מהצרכנים בני 16-39 יעדיפו מוצרים ישראליים; מה הם אתרי ההזמנות המובילים?
קניות באינטרנט זכיינית UPS בישראל ערכה סקר מקיף על רכישות באינטרנט והעדפות צרכניות של הישראלים, שבוחן את התנהלות הצרכנים וההבדלים בין רכישות אונליין לפיזיות, בין רכישות באתרים ישראליים מול בינלאומיים ובין קבוצות שונות באוכלוסייה. מהסקר, שנערך במסגרת הפעילויות לציון
30 שנות פעילות בישראל, עולה כי 85% אחוז מהישראלים קנו השנה מוצרים אונליין, כאשר הצרכן הישראלי רוכש אונליין 20 פעמים בממוצע בשנה. בנוסף, עולה כי נשים רוכשות יותר מאתרים בחו"ל עם 81% לעומת 72% גברים. זאת אף על פי שעל פי המשיבים לסקר, למוצרים מאתרים מקומיים לוקח
בממוצע כ-5 ימים להגיע, לעומת 14-30 ימים במשלוח בינלאומי. כמו כן, 45% מהצרכנים בני 16-39 יעדיפו מוצרים ישראליים, לעומת 52% בגילאי 40-55 ו-62% בגילאי 56 ומעלה.
אתרי ההזמנות המובילים
בזירה המקומית, שני האתרים המובילים
להזמנות הם KSP עם 14% וטרמינל X עם 12% לפי הסקר, בעוד אתרים רבים מתחרים על תשומת לב הצרכן עם אחוזי רכישות של 2%-6%, כולל סופרפארם, וואלה שופס, ורשתות אופנה כמו קסטרו, פוקס ודלתא. לעומת זאת, בזירה הבינלאומית קיים פער ברור – עלי אקספרס מוביל בענק עם 56% מהצרכנים
הישראלים, כאשר Shein ואמזון מדורגים הרבה אחריו עם 11% כל אחד, וTEMU-שנכנס לשוק הישראלי רק בשנים האחרונות, כבר הגיע למקום הרביעי עם 10%.
הרגלים מסורתיים מול חדשים
למרות הנטיה הברורה לרכישות אונליין, עדיין קיימות
קטגוריות מוצרים שהישראלים מעדיפים לרכוש בחנויות פיזיות. קטגוריית ביגוד והנעלה היא הנמכרת ביותר ברשת ע"פ הסקר, בפער גדול על פני הקטגוריות הבאות עם 67% מהנשאלים שרכשו ביגוד והנעלה אונליין בשנה החולפת. באופן מעניין, תחום הביגוד וההנעלה מוביל גם מבין הקטגוריות
שאותן הנשאלים מעדיפים לרכוש דווקא בחנות פיזית (34%), שני רק לקטגוריית הרהיטים שאותם 36% יעדיפו לראות, לחוש ולנסות בחנות בזמן הרכישה. גם תרופות, תכשיטים ומכשירי סלולר, יעדיפו כ-28%-32% מהנשאלים לרכוש בחנות פיזית. באשר לרכישות אונליין, מלבד לבגדים, ישראלים רוכשים
גם אביזרים לטלפונים סלולריים, מוצרים לבית, תוספי תזונה, מוצרים לתחביבים, קוסמטיקה ובישום. מחצית מהקונים באינטרנט ציינו כי ישנם מוצרים אותם הם מעדיפים לקנות מתוצרת הארץ, ובעיקר תרופות 18% מהנשאלים, תוספי תזונה 14%, פרחים 12% ומוצרים לקפה 12%.
מבחינת הוצאות, על פי הסקר, ניכר פער בין ההוצאות למזמינים מאתרים ישראלים, כאשר 76% מהמשיבים הצהירו שמוציאים בין מאות לאלפי שקלים בקניה בודדת, לבין אלו המזמינים מאתרים בינלאומיים, שם 85% הצהירו שהם מוציאים לא יותר מעשרות דולרים בודדים בכל הזמנה. 75% מהישראלים יעדיפו לרכוש באתר בו המשלוח ללא תשלום , אולם שיעור המוסיפים מוצרים כדי להגיע למשלוח חינם עומד על 45% בלבד. מנגד, 84% משתדלים לא להגיע לסכום המחייב תשלום מיסים כאשר מזמינים מאתרים בינלאומיים. מעניין לראות שעל אף שרק 4% מהנשאלים לא הכירו בכלל את הסכום הפטור מתשלומי מס (75$ במרבית המקרים), 90% מבעלי ההשכלה הגבוהה הצהירו שהם משתדלים להימנע מתשלום מיסים באמצעות הגבלת סכום הרכישה, לעומת 78% בלבד בעלי השכלה ממוצעת ומטה. על פי UPS, יותר מודעות ותשומת לב לנושא זה יכולה לחסוך לצרכן תשלומי מיסים מיותרים. הישראלים מעדיפים לקבל את המשלוח בבית (43%) או בנקודת איסוף – חנויות או לוקרים (42%).
- "חג הקניות" של אמזון יוצא לדרך
- קניות ברשת - הישראלים עברו מאתרי קניות בחו"ל לאתרים מקומיים; האם זה זמני?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק 6% מהישראלים מעדיפים לקבל את החבילות למקום העבודה. באופן מעניין, נשים יעדיפו לקבל את משלוח שלהן עד הבית עם 51% (מול 36% שמעדיפות לנקודת איסוף) לעומת גברים שדווקא
מעדיפים באופן מובהק לאסוף את החבילה מנקודת איסוף הקרובה לביתם עם 50% לעומת 35% שמעדיפים עד הבית. כמו כן, נמצא כי קנייה אונליין שכיחה יותר בגילאי 55 ומטה ובקרב בעלי השכלה גבוהה. 89% מגילאי 16-55 מעידים שהם רוכשים באינטרנט, ואילו 75% בגילאי 55 ומעלה. באופן מעניין,
אין כמעט הבדל באחוז ההזמנות בין חילונים עם 87% לדתיים ומסורתיים עם 83%, וכן בין בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה עם 89% לבין ממוצעת ומטה עם 84%. גם בין נשים (85%) לגברים (86%) ההבדל זניח לחלוטין. הסקר נערך בשיתוף מכון ברנדמן בהשתתפות 501 נשים וגברים בגילאי 16+ בחודש
פברואר 2025.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
