שבוע הספר - המלצה לקריאה

אייל גורביץ |

אחת למספר שבועות, נעשה אתנחתא קלה כדי להפנות מבט לחומר עיוני מומלץ בנושא ניתוח טכני. לא אחת אני נשאל אודות הספר האולטימטיבי, המומלץ והטוב ביותר לשיטה. ובכן, אין דבר כזה. אך יש סדר מסוים בו יש ללכת. בלתי אפשרי להתחיל ללמוד ניתוח טכני מנקודת המוצא של גאן או אליוט. יש להניח את היסודות ולאחר מכן להתקדם לתיאוריות מורכבות עד סבוכות. השבוע נחזור ליסודות ולשני ספרים מומלצים וחביבים היכולים לסייע משמעותית לא רק בהבנת הדינאמיקה השוקית מנקודת הראייה הטכנית, אלא גם בהבנת המהות היסוד והפילוסופיה של השיטה, לא פחות חשוב.

הנבירה שלי בשיטת הניתוח הטכני התחילה עם הספר שהוא להערכתי אבן הפינה לשיטה. הוא קרוי "Technical Analysis of The Financial Markets" והוא נכתב על ידי Murphy בהוצאת NYIF. הספר חובק את השיטה החל מהגדרתה, דרך הנחות היסוד שלב והבסיס הפילוסופי עליו היא מושתתת, המשך בהגדרת מושג המגמה, שילוב התנהגות השוק ומחזורי המסחר, תבניות צ'ארטסיטיות ועד לנקודת הסיום של השיטה הקלאסית תוך שהמחבר אינו מזניח את צ'ארלס דאו, אבי אבות השיטה.

וזה לא הכול. מי שמאוהב במדדים סטטיסטיים כגון מדדי עוצמה ומומנטום, דרך מדדים סטוקסטיים הסתברותיים וכלה בשיטות מסחר דוגמת "טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן" יוכל למצוא את מבוקשו בין הדפים. הספר שופך אור, קלוש יש לומר, על תיאוריית גלי אליוט וזוויות גאן, על טכניקות מסחר וניהול כספי נכון. בקיצור, הוא חובק את כל מה שצריך לדעת. Murphy נותן לטעום מהכול. על קצה המזלג אומנם אך עם סיום קריאת הספר מקבל הקורא מושג על ענפיה הרבים של השיטה ויכול להתנתב הלאה לפי נטיות ורחשי ליבו. הספר לוקה, לטעמי, ביתר דגש על התיאוריה ומעט מדי דוגמאות מעולם המעשה. ואולי אלה דרכם של ספרי יסוד. מומלץ בחום.

הספר השני מעשי יותר. גם הוא חובק את מלוא הנחות היסוד ואת התיאוריה המעניינת של צ'ארלס דאו, אם כי הרבה יותר לעומק. כאן אפשר למצוא דוגמאות לרוב, הלקוחות מהשנים הראשונות למאה. מניות שעדיין נסחרות בארה"ב וכאלה שכבר נעלמו לחלוטין. טכניקות קנייה ומכירה מוצגות בחציו השני של הספר וכוללות פתרון בעיות יום יומיות במסחר בניירות ערך. היתרון של ספר זה הוא ביכולת להציג דוגמאות משנים עברו. גרפים שבהם הקורא מנוטרל לחלוטין מההשפעות הסביבתיות ויכול להתמקד רק בתקדימים הטכניים המורים על מצבה של המניה.

הספר הוא : Technical Analysis of Stock Trends, נכתב בידי אדוארדס ומגי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.