שבוע הספר - המלצה לקריאה
אחת למספר שבועות, נעשה אתנחתא קלה כדי להפנות מבט לחומר עיוני מומלץ בנושא ניתוח טכני. לא אחת אני נשאל אודות הספר האולטימטיבי, המומלץ והטוב ביותר לשיטה. ובכן, אין דבר כזה. אך יש סדר מסוים בו יש ללכת. בלתי אפשרי להתחיל ללמוד ניתוח טכני מנקודת המוצא של גאן או אליוט. יש להניח את היסודות ולאחר מכן להתקדם לתיאוריות מורכבות עד סבוכות. השבוע נחזור ליסודות ולשני ספרים מומלצים וחביבים היכולים לסייע משמעותית לא רק בהבנת הדינאמיקה השוקית מנקודת הראייה הטכנית, אלא גם בהבנת המהות היסוד והפילוסופיה של השיטה, לא פחות חשוב.
הנבירה שלי בשיטת הניתוח הטכני התחילה עם הספר שהוא להערכתי אבן הפינה לשיטה. הוא קרוי "Technical Analysis of The Financial Markets" והוא נכתב על ידי Murphy בהוצאת NYIF. הספר חובק את השיטה החל מהגדרתה, דרך הנחות היסוד שלב והבסיס הפילוסופי עליו היא מושתתת, המשך בהגדרת מושג המגמה, שילוב התנהגות השוק ומחזורי המסחר, תבניות צ'ארטסיטיות ועד לנקודת הסיום של השיטה הקלאסית תוך שהמחבר אינו מזניח את צ'ארלס דאו, אבי אבות השיטה.
וזה לא הכול. מי שמאוהב במדדים סטטיסטיים כגון מדדי עוצמה ומומנטום, דרך מדדים סטוקסטיים הסתברותיים וכלה בשיטות מסחר דוגמת "טכניקת החדירה של וויליאם דאניגאן" יוכל למצוא את מבוקשו בין הדפים. הספר שופך אור, קלוש יש לומר, על תיאוריית גלי אליוט וזוויות גאן, על טכניקות מסחר וניהול כספי נכון. בקיצור, הוא חובק את כל מה שצריך לדעת. Murphy נותן לטעום מהכול. על קצה המזלג אומנם אך עם סיום קריאת הספר מקבל הקורא מושג על ענפיה הרבים של השיטה ויכול להתנתב הלאה לפי נטיות ורחשי ליבו. הספר לוקה, לטעמי, ביתר דגש על התיאוריה ומעט מדי דוגמאות מעולם המעשה. ואולי אלה דרכם של ספרי יסוד. מומלץ בחום.
הספר השני מעשי יותר. גם הוא חובק את מלוא הנחות היסוד ואת התיאוריה המעניינת של צ'ארלס דאו, אם כי הרבה יותר לעומק. כאן אפשר למצוא דוגמאות לרוב, הלקוחות מהשנים הראשונות למאה. מניות שעדיין נסחרות בארה"ב וכאלה שכבר נעלמו לחלוטין. טכניקות קנייה ומכירה מוצגות בחציו השני של הספר וכוללות פתרון בעיות יום יומיות במסחר בניירות ערך. היתרון של ספר זה הוא ביכולת להציג דוגמאות משנים עברו. גרפים שבהם הקורא מנוטרל לחלוטין מההשפעות הסביבתיות ויכול להתמקד רק בתקדימים הטכניים המורים על מצבה של המניה.
הספר הוא : Technical Analysis of Stock Trends, נכתב בידי אדוארדס ומגי.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
