יובל בן זאב בתגובה לתוצאות אפריקה: "הדוח מדאיג מאוד, אפריקה תממש נכסים רבים"
בתגובה לדוחות אפריקה שפורסמו הבוקר (ב') מעדכן האנליסט יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, את סקירתו על החברה והמניה. בן זאב אומר כי "הדוח מדאיג מאוד" וכי הדגש בדו"חות אינו ההפסד החשבונאי אלא שאלות לגבי העסק ותזרימי המזומנים.
בנוגע לעיסקת מגדל השעון (ניו יורק) אומר בן זאב כי "מסתבר שהיה תיקון בעסקה והשקעת הקרן הזרה תרד מ-149 מיליון דולר ל-125 מיליון דולר. הכסף טרם הועבר".
"אפי ארה"ב לא עומדת באמות מידה פיננסיות בהקשר בניין הניו יורק טיימס שערכו הופחת בצורה ניכרת. אי עמידה באמות המידה הללו מעניקה זכות לפרעון מיידי של הלוואות בסך כ- 711 מיליון דולר. מתוך זה הושגה הבנה עם בעלי חוב של 475 מיליון דולר שלא להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי ובתנאי שיגיעו להסדר דומה עם יתרת בעלי החוב וכי יציגו תכנית לארגון מחדש של החוב עד לסוף אפריל. החשש הוא כי דרישה לפרעון מיידי של החוב תביא תגובת שרשרת בקבוצת אפריקה".
יתרת המזומנים ירדה מכ- 640 מיליון שקל בסוף נובמבר אשתקד לכ-72 מיליון שקל כעת. סך הדיבידנדים הצפויים להתקבל ירדו בהתאם לדיבידנד בסך 143 מיליון דולר שהתקבל מאפי פיתוח. "הדו"ח הנוכחי מצביע על הקדמה צפויה בקבלת דיבידנדים בסך 160 מיליון דולר משנת 2010 לשנת 2009".
התכנית למכירת נכסים ופעילויות צמחה מכ-1.6 מיליארד שקל לכ-1.855 מיליארד שקל. חשוב לשים לב, אומר בן זאב, כי מרכיב המימושים גדל ב-2010 בהשוואה ל-2009. "המסקנה שלנו - אפריקה תפעל לממש נכסים רבים יותר משחשבה תחילה וכי גם היא פחות אופטימית משהיתה".
החזר הלוואות מחברות בנות ירד מעט, אבל הדגש הוא שגם כאן החברה סבורה כי חלק מהחזרת החוב (164 מיליון שקל) יהיה ב- 2010 ולא ב-2009. "בצד השימושים נראה כי החברה דוחה השקעות צפויות בחברות בנות, בעיקר בארה"ב. הסכום הכולל כמעט ולא השתנה, אבל החברה מעריכה כי עיקר ההשקעה תהיה ב 2010. בעניין הזה נראה כי החברה משתמשת ב"רשרבות השמרנות" שנהגה בדו"ח הקודם".
בשורה התחתונה, אומר בן זאב כי "הדו"ח מאוד מדאיג. החברה תנסה לתת הסברים בכנס המשקיעים שיתקיים היום בצהריים וצפוי להתמקד בשאלה מרכזית אחת - שרידות וטיפול בחוב".
במפגש עיתונאים שערכה הנהלת החברה אמר הבעלים לב לבייב, שפתח את מסיבת העיתונאים, כי "הפסד מבחינתי זה כשאני מוכר בהפסד, כרגע ההפסד הוא חשבונאי, אין לי ספק שהמחירים של הנכסים שלנו יעלו תוך שנתיים ויהיו שווים יותר מהשווי בו קנינו אותם".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
