יובל בן זאב בתגובה לתוצאות אפריקה: "הדוח מדאיג מאוד, אפריקה תממש נכסים רבים"
בתגובה לדוחות אפריקה שפורסמו הבוקר (ב') מעדכן האנליסט יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, את סקירתו על החברה והמניה. בן זאב אומר כי "הדוח מדאיג מאוד" וכי הדגש בדו"חות אינו ההפסד החשבונאי אלא שאלות לגבי העסק ותזרימי המזומנים.
בנוגע לעיסקת מגדל השעון (ניו יורק) אומר בן זאב כי "מסתבר שהיה תיקון בעסקה והשקעת הקרן הזרה תרד מ-149 מיליון דולר ל-125 מיליון דולר. הכסף טרם הועבר".
"אפי ארה"ב לא עומדת באמות מידה פיננסיות בהקשר בניין הניו יורק טיימס שערכו הופחת בצורה ניכרת. אי עמידה באמות המידה הללו מעניקה זכות לפרעון מיידי של הלוואות בסך כ- 711 מיליון דולר. מתוך זה הושגה הבנה עם בעלי חוב של 475 מיליון דולר שלא להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי ובתנאי שיגיעו להסדר דומה עם יתרת בעלי החוב וכי יציגו תכנית לארגון מחדש של החוב עד לסוף אפריל. החשש הוא כי דרישה לפרעון מיידי של החוב תביא תגובת שרשרת בקבוצת אפריקה".
יתרת המזומנים ירדה מכ- 640 מיליון שקל בסוף נובמבר אשתקד לכ-72 מיליון שקל כעת. סך הדיבידנדים הצפויים להתקבל ירדו בהתאם לדיבידנד בסך 143 מיליון דולר שהתקבל מאפי פיתוח. "הדו"ח הנוכחי מצביע על הקדמה צפויה בקבלת דיבידנדים בסך 160 מיליון דולר משנת 2010 לשנת 2009".
התכנית למכירת נכסים ופעילויות צמחה מכ-1.6 מיליארד שקל לכ-1.855 מיליארד שקל. חשוב לשים לב, אומר בן זאב, כי מרכיב המימושים גדל ב-2010 בהשוואה ל-2009. "המסקנה שלנו - אפריקה תפעל לממש נכסים רבים יותר משחשבה תחילה וכי גם היא פחות אופטימית משהיתה".
החזר הלוואות מחברות בנות ירד מעט, אבל הדגש הוא שגם כאן החברה סבורה כי חלק מהחזרת החוב (164 מיליון שקל) יהיה ב- 2010 ולא ב-2009. "בצד השימושים נראה כי החברה דוחה השקעות צפויות בחברות בנות, בעיקר בארה"ב. הסכום הכולל כמעט ולא השתנה, אבל החברה מעריכה כי עיקר ההשקעה תהיה ב 2010. בעניין הזה נראה כי החברה משתמשת ב"רשרבות השמרנות" שנהגה בדו"ח הקודם".
בשורה התחתונה, אומר בן זאב כי "הדו"ח מאוד מדאיג. החברה תנסה לתת הסברים בכנס המשקיעים שיתקיים היום בצהריים וצפוי להתמקד בשאלה מרכזית אחת - שרידות וטיפול בחוב".
במפגש עיתונאים שערכה הנהלת החברה אמר הבעלים לב לבייב, שפתח את מסיבת העיתונאים, כי "הפסד מבחינתי זה כשאני מוכר בהפסד, כרגע ההפסד הוא חשבונאי, אין לי ספק שהמחירים של הנכסים שלנו יעלו תוך שנתיים ויהיו שווים יותר מהשווי בו קנינו אותם".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
