יובל בן זאב בתגובה לתוצאות אפריקה: "הדוח מדאיג מאוד, אפריקה תממש נכסים רבים"
בתגובה לדוחות אפריקה שפורסמו הבוקר (ב') מעדכן האנליסט יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, את סקירתו על החברה והמניה. בן זאב אומר כי "הדוח מדאיג מאוד" וכי הדגש בדו"חות אינו ההפסד החשבונאי אלא שאלות לגבי העסק ותזרימי המזומנים.
בנוגע לעיסקת מגדל השעון (ניו יורק) אומר בן זאב כי "מסתבר שהיה תיקון בעסקה והשקעת הקרן הזרה תרד מ-149 מיליון דולר ל-125 מיליון דולר. הכסף טרם הועבר".
"אפי ארה"ב לא עומדת באמות מידה פיננסיות בהקשר בניין הניו יורק טיימס שערכו הופחת בצורה ניכרת. אי עמידה באמות המידה הללו מעניקה זכות לפרעון מיידי של הלוואות בסך כ- 711 מיליון דולר. מתוך זה הושגה הבנה עם בעלי חוב של 475 מיליון דולר שלא להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי ובתנאי שיגיעו להסדר דומה עם יתרת בעלי החוב וכי יציגו תכנית לארגון מחדש של החוב עד לסוף אפריל. החשש הוא כי דרישה לפרעון מיידי של החוב תביא תגובת שרשרת בקבוצת אפריקה".
יתרת המזומנים ירדה מכ- 640 מיליון שקל בסוף נובמבר אשתקד לכ-72 מיליון שקל כעת. סך הדיבידנדים הצפויים להתקבל ירדו בהתאם לדיבידנד בסך 143 מיליון דולר שהתקבל מאפי פיתוח. "הדו"ח הנוכחי מצביע על הקדמה צפויה בקבלת דיבידנדים בסך 160 מיליון דולר משנת 2010 לשנת 2009".
התכנית למכירת נכסים ופעילויות צמחה מכ-1.6 מיליארד שקל לכ-1.855 מיליארד שקל. חשוב לשים לב, אומר בן זאב, כי מרכיב המימושים גדל ב-2010 בהשוואה ל-2009. "המסקנה שלנו - אפריקה תפעל לממש נכסים רבים יותר משחשבה תחילה וכי גם היא פחות אופטימית משהיתה".
החזר הלוואות מחברות בנות ירד מעט, אבל הדגש הוא שגם כאן החברה סבורה כי חלק מהחזרת החוב (164 מיליון שקל) יהיה ב- 2010 ולא ב-2009. "בצד השימושים נראה כי החברה דוחה השקעות צפויות בחברות בנות, בעיקר בארה"ב. הסכום הכולל כמעט ולא השתנה, אבל החברה מעריכה כי עיקר ההשקעה תהיה ב 2010. בעניין הזה נראה כי החברה משתמשת ב"רשרבות השמרנות" שנהגה בדו"ח הקודם".
בשורה התחתונה, אומר בן זאב כי "הדו"ח מאוד מדאיג. החברה תנסה לתת הסברים בכנס המשקיעים שיתקיים היום בצהריים וצפוי להתמקד בשאלה מרכזית אחת - שרידות וטיפול בחוב".
במפגש עיתונאים שערכה הנהלת החברה אמר הבעלים לב לבייב, שפתח את מסיבת העיתונאים, כי "הפסד מבחינתי זה כשאני מוכר בהפסד, כרגע ההפסד הוא חשבונאי, אין לי ספק שהמחירים של הנכסים שלנו יעלו תוך שנתיים ויהיו שווים יותר מהשווי בו קנינו אותם".
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
