יובל בן זאב בתגובה לתוצאות אפריקה: "הדוח מדאיג מאוד, אפריקה תממש נכסים רבים"

מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים: "אפי ארה"ב לא עומדת באמות מידה פיננסיות. החשש הוא כי דרישה לפרעון מיידי של החוב תביא תגובת שרשרת בקבוצת אפריקה"
קובי ישעיהו |

בתגובה לדוחות אפריקה שפורסמו הבוקר (ב') מעדכן האנליסט יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, את סקירתו על החברה והמניה. בן זאב אומר כי "הדוח מדאיג מאוד" וכי הדגש בדו"חות אינו ההפסד החשבונאי אלא שאלות לגבי העסק ותזרימי המזומנים.

בנוגע לעיסקת מגדל השעון (ניו יורק) אומר בן זאב כי "מסתבר שהיה תיקון בעסקה והשקעת הקרן הזרה תרד מ-149 מיליון דולר ל-125 מיליון דולר. הכסף טרם הועבר".

"אפי ארה"ב לא עומדת באמות מידה פיננסיות בהקשר בניין הניו יורק טיימס שערכו הופחת בצורה ניכרת. אי עמידה באמות המידה הללו מעניקה זכות לפרעון מיידי של הלוואות בסך כ- 711 מיליון דולר. מתוך זה הושגה הבנה עם בעלי חוב של 475 מיליון דולר שלא להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי ובתנאי שיגיעו להסדר דומה עם יתרת בעלי החוב וכי יציגו תכנית לארגון מחדש של החוב עד לסוף אפריל. החשש הוא כי דרישה לפרעון מיידי של החוב תביא תגובת שרשרת בקבוצת אפריקה".

יתרת המזומנים ירדה מכ- 640 מיליון שקל בסוף נובמבר אשתקד לכ-72 מיליון שקל כעת. סך הדיבידנדים הצפויים להתקבל ירדו בהתאם לדיבידנד בסך 143 מיליון דולר שהתקבל מאפי פיתוח. "הדו"ח הנוכחי מצביע על הקדמה צפויה בקבלת דיבידנדים בסך 160 מיליון דולר משנת 2010 לשנת 2009".

התכנית למכירת נכסים ופעילויות צמחה מכ-1.6 מיליארד שקל לכ-1.855 מיליארד שקל. חשוב לשים לב, אומר בן זאב, כי מרכיב המימושים גדל ב-2010 בהשוואה ל-2009. "המסקנה שלנו - אפריקה תפעל לממש נכסים רבים יותר משחשבה תחילה וכי גם היא פחות אופטימית משהיתה".

החזר הלוואות מחברות בנות ירד מעט, אבל הדגש הוא שגם כאן החברה סבורה כי חלק מהחזרת החוב (164 מיליון שקל) יהיה ב- 2010 ולא ב-2009. "בצד השימושים נראה כי החברה דוחה השקעות צפויות בחברות בנות, בעיקר בארה"ב. הסכום הכולל כמעט ולא השתנה, אבל החברה מעריכה כי עיקר ההשקעה תהיה ב 2010. בעניין הזה נראה כי החברה משתמשת ב"רשרבות השמרנות" שנהגה בדו"ח הקודם".

בשורה התחתונה, אומר בן זאב כי "הדו"ח מאוד מדאיג. החברה תנסה לתת הסברים בכנס המשקיעים שיתקיים היום בצהריים וצפוי להתמקד בשאלה מרכזית אחת - שרידות וטיפול בחוב".

במפגש עיתונאים שערכה הנהלת החברה אמר הבעלים לב לבייב, שפתח את מסיבת העיתונאים, כי "הפסד מבחינתי זה כשאני מוכר בהפסד, כרגע ההפסד הוא חשבונאי, אין לי ספק שהמחירים של הנכסים שלנו יעלו תוך שנתיים ויהיו שווים יותר מהשווי בו קנינו אותם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.