יובל בן זאב בתגובה לתוצאות אפריקה: "הדוח מדאיג מאוד, אפריקה תממש נכסים רבים"
בתגובה לדוחות אפריקה שפורסמו הבוקר (ב') מעדכן האנליסט יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, את סקירתו על החברה והמניה. בן זאב אומר כי "הדוח מדאיג מאוד" וכי הדגש בדו"חות אינו ההפסד החשבונאי אלא שאלות לגבי העסק ותזרימי המזומנים.
בנוגע לעיסקת מגדל השעון (ניו יורק) אומר בן זאב כי "מסתבר שהיה תיקון בעסקה והשקעת הקרן הזרה תרד מ-149 מיליון דולר ל-125 מיליון דולר. הכסף טרם הועבר".
"אפי ארה"ב לא עומדת באמות מידה פיננסיות בהקשר בניין הניו יורק טיימס שערכו הופחת בצורה ניכרת. אי עמידה באמות המידה הללו מעניקה זכות לפרעון מיידי של הלוואות בסך כ- 711 מיליון דולר. מתוך זה הושגה הבנה עם בעלי חוב של 475 מיליון דולר שלא להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי ובתנאי שיגיעו להסדר דומה עם יתרת בעלי החוב וכי יציגו תכנית לארגון מחדש של החוב עד לסוף אפריל. החשש הוא כי דרישה לפרעון מיידי של החוב תביא תגובת שרשרת בקבוצת אפריקה".
יתרת המזומנים ירדה מכ- 640 מיליון שקל בסוף נובמבר אשתקד לכ-72 מיליון שקל כעת. סך הדיבידנדים הצפויים להתקבל ירדו בהתאם לדיבידנד בסך 143 מיליון דולר שהתקבל מאפי פיתוח. "הדו"ח הנוכחי מצביע על הקדמה צפויה בקבלת דיבידנדים בסך 160 מיליון דולר משנת 2010 לשנת 2009".
התכנית למכירת נכסים ופעילויות צמחה מכ-1.6 מיליארד שקל לכ-1.855 מיליארד שקל. חשוב לשים לב, אומר בן זאב, כי מרכיב המימושים גדל ב-2010 בהשוואה ל-2009. "המסקנה שלנו - אפריקה תפעל לממש נכסים רבים יותר משחשבה תחילה וכי גם היא פחות אופטימית משהיתה".
החזר הלוואות מחברות בנות ירד מעט, אבל הדגש הוא שגם כאן החברה סבורה כי חלק מהחזרת החוב (164 מיליון שקל) יהיה ב- 2010 ולא ב-2009. "בצד השימושים נראה כי החברה דוחה השקעות צפויות בחברות בנות, בעיקר בארה"ב. הסכום הכולל כמעט ולא השתנה, אבל החברה מעריכה כי עיקר ההשקעה תהיה ב 2010. בעניין הזה נראה כי החברה משתמשת ב"רשרבות השמרנות" שנהגה בדו"ח הקודם".
בשורה התחתונה, אומר בן זאב כי "הדו"ח מאוד מדאיג. החברה תנסה לתת הסברים בכנס המשקיעים שיתקיים היום בצהריים וצפוי להתמקד בשאלה מרכזית אחת - שרידות וטיפול בחוב".
במפגש עיתונאים שערכה הנהלת החברה אמר הבעלים לב לבייב, שפתח את מסיבת העיתונאים, כי "הפסד מבחינתי זה כשאני מוכר בהפסד, כרגע ההפסד הוא חשבונאי, אין לי ספק שהמחירים של הנכסים שלנו יעלו תוך שנתיים ויהיו שווים יותר מהשווי בו קנינו אותם".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
