UBS חותך תחזיות לישראל: צמיחה שלילית של 0.8%, חזרה לצמיחה רק ב-2011
ענקית הבנקאות השוויצרית, חברת UBS, מפרסמת הבוקר סקירה מקיפה לגבי מצב הכלכלות בשווקים המתעוררים ובינהן ישראל. בראשית הסקירה כותבים כלכלני הבנק, כי "האינדיקטורים האחרונים מהשווקים המתעוררים היו שליליים ובמקרים רבים אפילו גרועים מהתחזיות שלנו".
ב-UBS חותכים את התחזיות לשוק הישראלי לשנת 2009 מצמיחה של 1% לצמיחה שלילית של 0.8% אך מותירים את התחזית ל-2010 לצמיחה של 2010. תחזית הצמיחה לשווקים המתעוררים באופן כללי עודכנה למינוס 0.2% מתחזית קודמת לצמיחה חיובית של 1.3%.
כך נכתב בסקירה: "למרות אתגרי הצמיחה שנצבים בפני הכלכלה הישראלית, אנחנו משוכנעים שישראל תציג ביצועים טובים יותר ממרבית הכלכלות המתעוררות, זאת על רקע חבילת התמריצים במדינה ומאזן התשלומים החזק. לפיכך אנחנו סבורים כי ישראל תצליח לחזור לצמיחה מוקדם יותר ממרבית הכלכלות המתעוררות".
מעדכון התחזיות של UBS עולה כי כלכלני הבנק סבורים שהכלכלה הישראלית תרשום צמיחה שלילית במחצית הראשונה של 2009 והתאוששות מסוימת במחצית השניה של השנה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
