נפילת הדולר נמשכת: ירד היום בעוד 0.8% ל-3.83 שקלים לקראת קיצוץ ריבית בארה"ב
הדולר ממשיך לאבד גובה, במסחר בארץ ובעולם, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה חלשים בארה"ב אתמול וצפי להפחתת ריבית חדה על ידי הפדרל ריזרב היום.
ראשי הפדרל ריזרב, בהובלת בן ברננקי, צפויים להודיע על הורדת ריבית נוספת של 0.5% לרמה של 0.5% אם כי לא מעט כלכלנים מעריכים שהריבית תרד ב-0.75% לרמה של 0.25%. ראשי הפד הצהירו לא מעט פעמים לאחרונה כי נשק הריבית כבר לא אפקטיבי במלחמה במיתון והם פועלים בגזרות אחרות על מנת לאושש את הכלכלה ולהקל על מצוקת האשראי.
"הודעת הפדרל ריזרב לא כל כך חשובה. לא משנה מה יאמרו ברננקי וחבריו, הנתונים המתקבלים מהמשק האמריקני ממשיכים להיות שליליים מאוד והם לא יכולים לשלוף שפנים מהשרוול. לכן, התסריט בעל הסיכויים הגבוהים ביותר הוא המשך לחץ על הדולר", אמר לבלומברג אוסאו איצוקה, סוחר מט"ח בטוקיו.
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את את השער היציג בירידה של 0.77% לרמה של 3.833 שקלים ואילו האירו מנגד ממשיך להתחזק והוסיף עוד 0.5% לרמה של 5.233 שקלים. בעולם נחלש הדולר לרמה של 1.372 דולר לאירו ומול היין היפני לרמה של 90.37 יין לדולר.
מדד נובמבר ירד ב-0.6%. הריבית תמשיך לרדת
בעקבות פרסום מדד חודש נובמבר אתמול, שרשם ירידה של 0.6%, אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות כי האינפלציה הכוללת תמשיך לרדת, בחודשים הבאים, לנוכח מחירי התשומות שירדו וההאטה במשק.
עם זאת,
מדד נובמבר בארה"ב נפל ב-1.7%
היום פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר בארה"ב, שרשם ירידה של 1.7% לעומת צפי כלכלנים לירידה של 1.2%. מדד הליבה נותר ללא שינוי. הנתונים יעודדו ככל הנראה את ברננקי ועמיתיו מהפדרל ריזרב להוריד שוב את הריבית. עוד דווח היום כי התחלות השניה בארה"ב נפלו בנובמבר ב-18.9% לשפל היסטורי של 625 אלף (רמה שנתית). זו הרמה הנמוכה ביותר מאז החלו למדוד נתון זה ב-1959.
בתוך כך וברקע להחלשות הביקוש המטבע האמריקני, הריבית הבין-בנקאית על הלוואות דולריות, או בשמה המוכר, ריבית הליבור, ממשיכה במגמת הירידה. על פי פרסומי איגוד הבנקים באנגליה, ריבית הליבור על הלוואות דולריות לשלושה חודשים רשמה אמש ירידה זה היום החמישי לרמה של 1.87%.
מרטין מקמהון, אסטרטג מט"ח מקרדיט סוויז, אמר בנוגע לירידת שיעור ריבית הליבור: "הבטחון מתחיל לחלחל עוד ועוד לשווקים וזאת לא בעקבות נתונים כלכליים, אלא בעקבות נקיטת צעדים מצד קובעי המדיניות".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
