נפילת הדולר נמשכת: ירד היום בעוד 0.8% ל-3.83 שקלים לקראת קיצוץ ריבית בארה"ב

הפדרל ריזרב צפוי להודיע היום על הפחתת ריבית של 0.5% לרמת שפל של חצי אחוז
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך לאבד גובה, במסחר בארץ ובעולם, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה חלשים בארה"ב אתמול וצפי להפחתת ריבית חדה על ידי הפדרל ריזרב היום.

ראשי הפדרל ריזרב, בהובלת בן ברננקי, צפויים להודיע על הורדת ריבית נוספת של 0.5% לרמה של 0.5% אם כי לא מעט כלכלנים מעריכים שהריבית תרד ב-0.75% לרמה של 0.25%. ראשי הפד הצהירו לא מעט פעמים לאחרונה כי נשק הריבית כבר לא אפקטיבי במלחמה במיתון והם פועלים בגזרות אחרות על מנת לאושש את הכלכלה ולהקל על מצוקת האשראי.

"הודעת הפדרל ריזרב לא כל כך חשובה. לא משנה מה יאמרו ברננקי וחבריו, הנתונים המתקבלים מהמשק האמריקני ממשיכים להיות שליליים מאוד והם לא יכולים לשלוף שפנים מהשרוול. לכן, התסריט בעל הסיכויים הגבוהים ביותר הוא המשך לחץ על הדולר", אמר לבלומברג אוסאו איצוקה, סוחר מט"ח בטוקיו.

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את את השער היציג בירידה של 0.77% לרמה של 3.833 שקלים ואילו האירו מנגד ממשיך להתחזק והוסיף עוד 0.5% לרמה של 5.233 שקלים. בעולם נחלש הדולר לרמה של 1.372 דולר לאירו ומול היין היפני לרמה של 90.37 יין לדולר.

מדד נובמבר ירד ב-0.6%. הריבית תמשיך לרדת

בעקבות פרסום מדד חודש נובמבר אתמול, שרשם ירידה של 0.6%, אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות כי האינפלציה הכוללת תמשיך לרדת, בחודשים הבאים, לנוכח מחירי התשומות שירדו וההאטה במשק.

עם זאת, מנחם, "מדד נובמבר הצביע על עלייה נוספת באינפלציה הבסיסית והקשר בין האינפלציה לבין שער השקל התחזק מעט. בשל ההאטה הכלכלית המהירה, בנק ישראל יפחית את הריבית בימים הקרובים, אך לנוכח העלייה בקצב האינפלציה הבסיסית, ייתכן שיסתפק בהורדה בת 0.25% ונראה כי יושפע מהחלטת הריבית בארה"ב היום".

מדד נובמבר בארה"ב נפל ב-1.7%

היום פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר בארה"ב, שרשם ירידה של 1.7% לעומת צפי כלכלנים לירידה של 1.2%. מדד הליבה נותר ללא שינוי. הנתונים יעודדו ככל הנראה את ברננקי ועמיתיו מהפדרל ריזרב להוריד שוב את הריבית. עוד דווח היום כי התחלות השניה בארה"ב נפלו בנובמבר ב-18.9% לשפל היסטורי של 625 אלף (רמה שנתית). זו הרמה הנמוכה ביותר מאז החלו למדוד נתון זה ב-1959.

בתוך כך וברקע להחלשות הביקוש המטבע האמריקני, הריבית הבין-בנקאית על הלוואות דולריות, או בשמה המוכר, ריבית הליבור, ממשיכה במגמת הירידה. על פי פרסומי איגוד הבנקים באנגליה, ריבית הליבור על הלוואות דולריות לשלושה חודשים רשמה אמש ירידה זה היום החמישי לרמה של 1.87%.

מרטין מקמהון, אסטרטג מט"ח מקרדיט סוויז, אמר בנוגע לירידת שיעור ריבית הליבור: "הבטחון מתחיל לחלחל עוד ועוד לשווקים וזאת לא בעקבות נתונים כלכליים, אלא בעקבות נקיטת צעדים מצד קובעי המדיניות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.