נפילת הדולר נמשכת: ירד היום בעוד 0.8% ל-3.83 שקלים לקראת קיצוץ ריבית בארה"ב

הפדרל ריזרב צפוי להודיע היום על הפחתת ריבית של 0.5% לרמת שפל של חצי אחוז
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך לאבד גובה, במסחר בארץ ובעולם, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה חלשים בארה"ב אתמול וצפי להפחתת ריבית חדה על ידי הפדרל ריזרב היום.

ראשי הפדרל ריזרב, בהובלת בן ברננקי, צפויים להודיע על הורדת ריבית נוספת של 0.5% לרמה של 0.5% אם כי לא מעט כלכלנים מעריכים שהריבית תרד ב-0.75% לרמה של 0.25%. ראשי הפד הצהירו לא מעט פעמים לאחרונה כי נשק הריבית כבר לא אפקטיבי במלחמה במיתון והם פועלים בגזרות אחרות על מנת לאושש את הכלכלה ולהקל על מצוקת האשראי.

"הודעת הפדרל ריזרב לא כל כך חשובה. לא משנה מה יאמרו ברננקי וחבריו, הנתונים המתקבלים מהמשק האמריקני ממשיכים להיות שליליים מאוד והם לא יכולים לשלוף שפנים מהשרוול. לכן, התסריט בעל הסיכויים הגבוהים ביותר הוא המשך לחץ על הדולר", אמר לבלומברג אוסאו איצוקה, סוחר מט"ח בטוקיו.

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את את השער היציג בירידה של 0.77% לרמה של 3.833 שקלים ואילו האירו מנגד ממשיך להתחזק והוסיף עוד 0.5% לרמה של 5.233 שקלים. בעולם נחלש הדולר לרמה של 1.372 דולר לאירו ומול היין היפני לרמה של 90.37 יין לדולר.

מדד נובמבר ירד ב-0.6%. הריבית תמשיך לרדת

בעקבות פרסום מדד חודש נובמבר אתמול, שרשם ירידה של 0.6%, אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות כי האינפלציה הכוללת תמשיך לרדת, בחודשים הבאים, לנוכח מחירי התשומות שירדו וההאטה במשק.

עם זאת, מנחם, "מדד נובמבר הצביע על עלייה נוספת באינפלציה הבסיסית והקשר בין האינפלציה לבין שער השקל התחזק מעט. בשל ההאטה הכלכלית המהירה, בנק ישראל יפחית את הריבית בימים הקרובים, אך לנוכח העלייה בקצב האינפלציה הבסיסית, ייתכן שיסתפק בהורדה בת 0.25% ונראה כי יושפע מהחלטת הריבית בארה"ב היום".

מדד נובמבר בארה"ב נפל ב-1.7%

היום פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר בארה"ב, שרשם ירידה של 1.7% לעומת צפי כלכלנים לירידה של 1.2%. מדד הליבה נותר ללא שינוי. הנתונים יעודדו ככל הנראה את ברננקי ועמיתיו מהפדרל ריזרב להוריד שוב את הריבית. עוד דווח היום כי התחלות השניה בארה"ב נפלו בנובמבר ב-18.9% לשפל היסטורי של 625 אלף (רמה שנתית). זו הרמה הנמוכה ביותר מאז החלו למדוד נתון זה ב-1959.

בתוך כך וברקע להחלשות הביקוש המטבע האמריקני, הריבית הבין-בנקאית על הלוואות דולריות, או בשמה המוכר, ריבית הליבור, ממשיכה במגמת הירידה. על פי פרסומי איגוד הבנקים באנגליה, ריבית הליבור על הלוואות דולריות לשלושה חודשים רשמה אמש ירידה זה היום החמישי לרמה של 1.87%.

מרטין מקמהון, אסטרטג מט"ח מקרדיט סוויז, אמר בנוגע לירידת שיעור ריבית הליבור: "הבטחון מתחיל לחלחל עוד ועוד לשווקים וזאת לא בעקבות נתונים כלכליים, אלא בעקבות נקיטת צעדים מצד קובעי המדיניות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.