נפילת הדולר נמשכת: ירד היום בעוד 0.8% ל-3.83 שקלים לקראת קיצוץ ריבית בארה"ב
הדולר ממשיך לאבד גובה, במסחר בארץ ובעולם, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה חלשים בארה"ב אתמול וצפי להפחתת ריבית חדה על ידי הפדרל ריזרב היום.
ראשי הפדרל ריזרב, בהובלת בן ברננקי, צפויים להודיע על הורדת ריבית נוספת של 0.5% לרמה של 0.5% אם כי לא מעט כלכלנים מעריכים שהריבית תרד ב-0.75% לרמה של 0.25%. ראשי הפד הצהירו לא מעט פעמים לאחרונה כי נשק הריבית כבר לא אפקטיבי במלחמה במיתון והם פועלים בגזרות אחרות על מנת לאושש את הכלכלה ולהקל על מצוקת האשראי.
"הודעת הפדרל ריזרב לא כל כך חשובה. לא משנה מה יאמרו ברננקי וחבריו, הנתונים המתקבלים מהמשק האמריקני ממשיכים להיות שליליים מאוד והם לא יכולים לשלוף שפנים מהשרוול. לכן, התסריט בעל הסיכויים הגבוהים ביותר הוא המשך לחץ על הדולר", אמר לבלומברג אוסאו איצוקה, סוחר מט"ח בטוקיו.
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את את השער היציג בירידה של 0.77% לרמה של 3.833 שקלים ואילו האירו מנגד ממשיך להתחזק והוסיף עוד 0.5% לרמה של 5.233 שקלים. בעולם נחלש הדולר לרמה של 1.372 דולר לאירו ומול היין היפני לרמה של 90.37 יין לדולר.
מדד נובמבר ירד ב-0.6%. הריבית תמשיך לרדת
בעקבות פרסום מדד חודש נובמבר אתמול, שרשם ירידה של 0.6%, אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות כי האינפלציה הכוללת תמשיך לרדת, בחודשים הבאים, לנוכח מחירי התשומות שירדו וההאטה במשק.
עם זאת,
מדד נובמבר בארה"ב נפל ב-1.7%
היום פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר בארה"ב, שרשם ירידה של 1.7% לעומת צפי כלכלנים לירידה של 1.2%. מדד הליבה נותר ללא שינוי. הנתונים יעודדו ככל הנראה את ברננקי ועמיתיו מהפדרל ריזרב להוריד שוב את הריבית. עוד דווח היום כי התחלות השניה בארה"ב נפלו בנובמבר ב-18.9% לשפל היסטורי של 625 אלף (רמה שנתית). זו הרמה הנמוכה ביותר מאז החלו למדוד נתון זה ב-1959.
בתוך כך וברקע להחלשות הביקוש המטבע האמריקני, הריבית הבין-בנקאית על הלוואות דולריות, או בשמה המוכר, ריבית הליבור, ממשיכה במגמת הירידה. על פי פרסומי איגוד הבנקים באנגליה, ריבית הליבור על הלוואות דולריות לשלושה חודשים רשמה אמש ירידה זה היום החמישי לרמה של 1.87%.
מרטין מקמהון, אסטרטג מט"ח מקרדיט סוויז, אמר בנוגע לירידת שיעור ריבית הליבור: "הבטחון מתחיל לחלחל עוד ועוד לשווקים וזאת לא בעקבות נתונים כלכליים, אלא בעקבות נקיטת צעדים מצד קובעי המדיניות".
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
