תוצאות מאכזבות לדרבן: ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל ברבעון

הכנסות החברה גדלו ב-12% לרמה של כ-80.8 מיליון שקל ברבעון השלישי
קובי ישעיהו |

חברת ההשקעות דרבן מדווחת על תוצאותיה הכספיות ברבעון השלישי ובתשעת החודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008.

ברבעון השלישי רשמה החברה ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל, לעומת כ-89 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה מנגד גדלו ב-12% לרמה של כ-80.8 מיליון שקל ברבעון השלישי.

הכנסות החברה (כולל דמי ניהול ומכירת דלקים) בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכמו לכ-239 מיליון שקל לעומת כ-208 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול של כ-15%, הנובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעלייה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.

הכנסות החברה מהשכרה בשלושת הרבעונים מסתכמות בסך של כ-186 מיליון שקל, לעומת כ-165 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%. גם כאן הגידול נובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעליה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם לסך של כ-71 מיליון שקל לעומת רווח של כ-172 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח בתקופת הדו"ח כולל כ- 69 מיליון שקל עליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה (לאחר השפעת המס), כ- 15 מיליון שקל מרכישה עצמית של אג"ח סדרה ד' (לאחר השפעת המס), בניכוי כ-13 מיליון שקל הפסד מחברות כלולות (לאחר השפעת המס) ומהפסד מירידת ערך מבטוחות סחירות בסך כ- 6 מיליון שקל (לאחר השפעת המס).

סך מאזן החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם לסך של כ-4.8 מיליארד ש"ח, לעומת כ-4.3 מיליארד ש"ח ביום 31 בדצמבר 2007.

דרבן הינה חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן המניב, הייזום, הרכישה ופיתוח הקמת מבנים להשכרה בישראל וכן בהשקעה בנכסי נדל"ן מניבים בקנדה, גרמניה, רוסיה, הודו ומדינות חבר העמים. בנוסף, פועלת החברה בתחום הביוטכנולוגיה, באמצעות חברת בת, וכן מחזיקה החברה באמצעות חברת בת ב-50% מתחנת דלק.

שטח המבנים להשכרה בארץ ובחו"ל כולל חלק החברה בחברות כלולות עמד ביום המאזן על כ 700 אלף מ"ר (מתוכם כ 434 אלף מ"ר בחו"ל) לעומת כ-613 אלף מ"ר (מתוכם כ 346 אלף מ"ר בחו"ל) ביום 31 בדצמבר 2007. שיעור התפוסה בתקופת הדוח, כולל חלק החברה בחברות כלולות, עמד על כ-89% לעומת כ-86% בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.