תוצאות מאכזבות לדרבן: ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל ברבעון

הכנסות החברה גדלו ב-12% לרמה של כ-80.8 מיליון שקל ברבעון השלישי
קובי ישעיהו |

חברת ההשקעות דרבן מדווחת על תוצאותיה הכספיות ברבעון השלישי ובתשעת החודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008.

ברבעון השלישי רשמה החברה ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל, לעומת כ-89 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה מנגד גדלו ב-12% לרמה של כ-80.8 מיליון שקל ברבעון השלישי.

הכנסות החברה (כולל דמי ניהול ומכירת דלקים) בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכמו לכ-239 מיליון שקל לעומת כ-208 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול של כ-15%, הנובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעלייה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.

הכנסות החברה מהשכרה בשלושת הרבעונים מסתכמות בסך של כ-186 מיליון שקל, לעומת כ-165 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%. גם כאן הגידול נובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעליה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם לסך של כ-71 מיליון שקל לעומת רווח של כ-172 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח בתקופת הדו"ח כולל כ- 69 מיליון שקל עליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה (לאחר השפעת המס), כ- 15 מיליון שקל מרכישה עצמית של אג"ח סדרה ד' (לאחר השפעת המס), בניכוי כ-13 מיליון שקל הפסד מחברות כלולות (לאחר השפעת המס) ומהפסד מירידת ערך מבטוחות סחירות בסך כ- 6 מיליון שקל (לאחר השפעת המס).

סך מאזן החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם לסך של כ-4.8 מיליארד ש"ח, לעומת כ-4.3 מיליארד ש"ח ביום 31 בדצמבר 2007.

דרבן הינה חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן המניב, הייזום, הרכישה ופיתוח הקמת מבנים להשכרה בישראל וכן בהשקעה בנכסי נדל"ן מניבים בקנדה, גרמניה, רוסיה, הודו ומדינות חבר העמים. בנוסף, פועלת החברה בתחום הביוטכנולוגיה, באמצעות חברת בת, וכן מחזיקה החברה באמצעות חברת בת ב-50% מתחנת דלק.

שטח המבנים להשכרה בארץ ובחו"ל כולל חלק החברה בחברות כלולות עמד ביום המאזן על כ 700 אלף מ"ר (מתוכם כ 434 אלף מ"ר בחו"ל) לעומת כ-613 אלף מ"ר (מתוכם כ 346 אלף מ"ר בחו"ל) ביום 31 בדצמבר 2007. שיעור התפוסה בתקופת הדוח, כולל חלק החברה בחברות כלולות, עמד על כ-89% לעומת כ-86% בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.