תוצאות מאכזבות לדרבן: ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל ברבעון

הכנסות החברה גדלו ב-12% לרמה של כ-80.8 מיליון שקל ברבעון השלישי
קובי ישעיהו |

חברת ההשקעות דרבן מדווחת על תוצאותיה הכספיות ברבעון השלישי ובתשעת החודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008.

ברבעון השלישי רשמה החברה ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל, לעומת כ-89 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה מנגד גדלו ב-12% לרמה של כ-80.8 מיליון שקל ברבעון השלישי.

הכנסות החברה (כולל דמי ניהול ומכירת דלקים) בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכמו לכ-239 מיליון שקל לעומת כ-208 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול של כ-15%, הנובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעלייה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.

הכנסות החברה מהשכרה בשלושת הרבעונים מסתכמות בסך של כ-186 מיליון שקל, לעומת כ-165 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%. גם כאן הגידול נובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעליה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם לסך של כ-71 מיליון שקל לעומת רווח של כ-172 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח בתקופת הדו"ח כולל כ- 69 מיליון שקל עליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה (לאחר השפעת המס), כ- 15 מיליון שקל מרכישה עצמית של אג"ח סדרה ד' (לאחר השפעת המס), בניכוי כ-13 מיליון שקל הפסד מחברות כלולות (לאחר השפעת המס) ומהפסד מירידת ערך מבטוחות סחירות בסך כ- 6 מיליון שקל (לאחר השפעת המס).

סך מאזן החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם לסך של כ-4.8 מיליארד ש"ח, לעומת כ-4.3 מיליארד ש"ח ביום 31 בדצמבר 2007.

דרבן הינה חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן המניב, הייזום, הרכישה ופיתוח הקמת מבנים להשכרה בישראל וכן בהשקעה בנכסי נדל"ן מניבים בקנדה, גרמניה, רוסיה, הודו ומדינות חבר העמים. בנוסף, פועלת החברה בתחום הביוטכנולוגיה, באמצעות חברת בת, וכן מחזיקה החברה באמצעות חברת בת ב-50% מתחנת דלק.

שטח המבנים להשכרה בארץ ובחו"ל כולל חלק החברה בחברות כלולות עמד ביום המאזן על כ 700 אלף מ"ר (מתוכם כ 434 אלף מ"ר בחו"ל) לעומת כ-613 אלף מ"ר (מתוכם כ 346 אלף מ"ר בחו"ל) ביום 31 בדצמבר 2007. שיעור התפוסה בתקופת הדוח, כולל חלק החברה בחברות כלולות, עמד על כ-89% לעומת כ-86% בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?