תוצאות מאכזבות לדרבן: ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל ברבעון
חברת ההשקעות דרבן מדווחת על תוצאותיה הכספיות ברבעון השלישי ובתשעת החודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008.
ברבעון השלישי רשמה החברה ירידה של 96% ברווח ל-3.3 מיליון שקל, לעומת כ-89 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה מנגד גדלו ב-12% לרמה של כ-80.8 מיליון שקל ברבעון השלישי.
הכנסות החברה (כולל דמי ניהול ומכירת דלקים) בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכמו לכ-239 מיליון שקל לעומת כ-208 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול של כ-15%, הנובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעלייה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.
הכנסות החברה מהשכרה בשלושת הרבעונים מסתכמות בסך של כ-186 מיליון שקל, לעומת כ-165 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%. גם כאן הגידול נובע ברובו מהשכרת מבנים חדשים שנרכשו בחו"ל ומעליה מהכנסות שכ"ד בישראל בעיקר בעקבות עליית המדד.
הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם לסך של כ-71 מיליון שקל לעומת רווח של כ-172 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח בתקופת הדו"ח כולל כ- 69 מיליון שקל עליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה (לאחר השפעת המס), כ- 15 מיליון שקל מרכישה עצמית של אג"ח סדרה ד' (לאחר השפעת המס), בניכוי כ-13 מיליון שקל הפסד מחברות כלולות (לאחר השפעת המס) ומהפסד מירידת ערך מבטוחות סחירות בסך כ- 6 מיליון שקל (לאחר השפעת המס).
סך מאזן החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם לסך של כ-4.8 מיליארד ש"ח, לעומת כ-4.3 מיליארד ש"ח ביום 31 בדצמבר 2007.
דרבן הינה חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן המניב, הייזום, הרכישה ופיתוח הקמת מבנים להשכרה בישראל וכן בהשקעה בנכסי נדל"ן מניבים בקנדה, גרמניה, רוסיה, הודו ומדינות חבר העמים. בנוסף, פועלת החברה בתחום הביוטכנולוגיה, באמצעות חברת בת, וכן מחזיקה החברה באמצעות חברת בת ב-50% מתחנת דלק.
שטח המבנים להשכרה בארץ ובחו"ל כולל חלק החברה בחברות כלולות עמד ביום המאזן על כ 700 אלף מ"ר (מתוכם כ 434 אלף מ"ר בחו"ל) לעומת כ-613 אלף מ"ר (מתוכם כ 346 אלף מ"ר בחו"ל) ביום 31 בדצמבר 2007. שיעור התפוסה בתקופת הדוח, כולל חלק החברה בחברות כלולות, עמד על כ-89% לעומת כ-86% בתקופה המקבילה אשתקד.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
