סוף סוף ירידות קלות בלבד בת"א: אפריקה דווקא צנחה עוד 5.5%
הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים קלות לאחר שפתחה את יום המסחר בירידות של קרוב ל-2%. פתיחת המסחר הייתה מושפעת מהירידות החדות שנרשמו הבוקר בבורסות מזרח אסיה ואילו הסגירה הייתה מושפעת בעיקר מפתיחה במגמה מעורבת בבורסות וול סטריט.
בנוסף, המשקיעים ממתינים כעת להחלטת הריבית בארץ בשעה 18:30 בידי בנק ישראל. הערכות בשוק הן להישארות הריבית על כנה עקב המשך היחלשותו של הדולר בגיזרה המקומית ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007. כמו כן, בשוק מעריכים כי בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית בשל הורדות הריבית במשק האמריקני.
בארה"ב צפוי שבוע מסחר סוער במיוחד. מבול של נתוני מאקרו חשובים ישטוף את וול סטריט השבוע, החל מנתוני נדל"ן וצמיחת תמ"ג ברבעון הרביעי וכלה בנתוני הצריכה הפרטית ונתוני התעסוקה העדכניים ביותר. בנוסף, הפדרל ריזרב צפוי להודיע מחרתיים (ד') על הפחתת ריבית נוספת לאחר הורדת הריבית הדרמטית בשבוע שעבר. (
בשוק המקומי ממשיך המסחר להיות מושפע מהנעשה בשוקי חו"ל, כאשר ההתייחסות לאירועים הפוליטיים בארץ מתגמדים. כלכלני מריל לינץ' התייחסו היום לדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד שיפורסם השבוע, ומסרו כי צפויות תהפוכות פוליטיות כבר השנה - אולם הבורסה לא תושפע מכך. (
מדדים מובילים: מדד המעו"ף השיל 0.21% ל-1,048 נקודות, ת"א 100 ירד 0.13% ל-992 נקודות.
מניות במרכז
מניית כיל ריכזה עניין ורשמה עליות נאות במחזור גבוה לאור עדכון המלצת "קניה" ומחיר יעד של 54 שקל למניה בידי מריל לינץ'. בנוסף, ב-UBS חזרו היום על המלצת "קנייה" לפוטאש הקנדית בשל הדוחות החיוביים כאשר הם מעלים את מחיר היעד למניה ל-165 דולר מ-155 דולר, מה שמשקף את את הלך הרוח החיובי, לפחות מצד האנליסטים, על ענף הדשנים העולמי.
אפריקה נפלה 5.45% נוספים ונסחרה ברקע להורדת מחיר היעד אתמול בידי האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.
צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב, אמר היום כי על המשקיעים להתמקד ב-2008 במניות היתר ות"א 75 - ולא במניות המעו"ף. סטפק ציין מניות מועדפות: "בת"א-25 - לאומי, פועלים, בזן וקבוצת דלק. במדד ת"א-75 - אבגול, אל על, גילת, פז נפט ושופרסל". (
מניית סרגון נחתכה היום בשיעור של יותר מ-10% לאחר שהחברה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה. החברה הציגה זינוק של 83% ברווח הרבעוני אך גורמים בשוק מסרו היום ל-Bizportal כי הציפיות היו גבוהות יותר ומכאן האכזבה.
רדוור פרסמה היום את תוצאותיה הרבעוניות גם כן. החברה ידעה צמיחה של 16% בהכנסות לרמת שיא של 24.4 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה הפסד נקי (non-gaap) של 100 אלף דולר, שהם 0 סנט למניה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
