סוף סוף ירידות קלות בלבד בת"א: אפריקה דווקא צנחה עוד 5.5%

השלימה ירידה דו-יומית של יותר מ-10%. המעו"ף השיל 0.2% בצל הירידות בוול סטריט. כי"ל שוב ריכזה מחזור אדיר והוסיפה 1.5%. סרגון נחתכה כ-10% לאחר פרסום הדו"חות

הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים קלות לאחר שפתחה את יום המסחר בירידות של קרוב ל-2%. פתיחת המסחר הייתה מושפעת מהירידות החדות שנרשמו הבוקר בבורסות מזרח אסיה ואילו הסגירה הייתה מושפעת בעיקר מפתיחה במגמה מעורבת בבורסות וול סטריט.

בנוסף, המשקיעים ממתינים כעת להחלטת הריבית בארץ בשעה 18:30 בידי בנק ישראל. הערכות בשוק הן להישארות הריבית על כנה עקב המשך היחלשותו של הדולר בגיזרה המקומית ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007. כמו כן, בשוק מעריכים כי בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית בשל הורדות הריבית במשק האמריקני.

בארה"ב צפוי שבוע מסחר סוער במיוחד. מבול של נתוני מאקרו חשובים ישטוף את וול סטריט השבוע, החל מנתוני נדל"ן וצמיחת תמ"ג ברבעון הרביעי וכלה בנתוני הצריכה הפרטית ונתוני התעסוקה העדכניים ביותר. בנוסף, הפדרל ריזרב צפוי להודיע מחרתיים (ד') על הפחתת ריבית נוספת לאחר הורדת הריבית הדרמטית בשבוע שעבר. ()

בשוק המקומי ממשיך המסחר להיות מושפע מהנעשה בשוקי חו"ל, כאשר ההתייחסות לאירועים הפוליטיים בארץ מתגמדים. כלכלני מריל לינץ' התייחסו היום לדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד שיפורסם השבוע, ומסרו כי צפויות תהפוכות פוליטיות כבר השנה - אולם הבורסה לא תושפע מכך. ()

מדדים מובילים: מדד המעו"ף השיל 0.21% ל-1,048 נקודות, ת"א 100 ירד 0.13% ל-992 נקודות.

מניות במרכז

מניית כיל ריכזה עניין ורשמה עליות נאות במחזור גבוה לאור עדכון המלצת "קניה" ומחיר יעד של 54 שקל למניה בידי מריל לינץ'. בנוסף, ב-UBS חזרו היום על המלצת "קנייה" לפוטאש הקנדית בשל הדוחות החיוביים כאשר הם מעלים את מחיר היעד למניה ל-165 דולר מ-155 דולר, מה שמשקף את את הלך הרוח החיובי, לפחות מצד האנליסטים, על ענף הדשנים העולמי.

אפריקה נפלה 5.45% נוספים ונסחרה ברקע להורדת מחיר היעד אתמול בידי האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.

צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב, אמר היום כי על המשקיעים להתמקד ב-2008 במניות היתר ות"א 75 - ולא במניות המעו"ף. סטפק ציין מניות מועדפות: "בת"א-25 - לאומי, פועלים, בזן וקבוצת דלק. במדד ת"א-75 - אבגול, אל על, גילת, פז נפט ושופרסל". ()

מניית סרגון נחתכה היום בשיעור של יותר מ-10% לאחר שהחברה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה. החברה הציגה זינוק של 83% ברווח הרבעוני אך גורמים בשוק מסרו היום ל-Bizportal כי הציפיות היו גבוהות יותר ומכאן האכזבה.

רדוור פרסמה היום את תוצאותיה הרבעוניות גם כן. החברה ידעה צמיחה של 16% בהכנסות לרמת שיא של 24.4 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה הפסד נקי (non-gaap) של 100 אלף דולר, שהם 0 סנט למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.