סוף סוף ירידות קלות בלבד בת"א: אפריקה דווקא צנחה עוד 5.5%
הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים קלות לאחר שפתחה את יום המסחר בירידות של קרוב ל-2%. פתיחת המסחר הייתה מושפעת מהירידות החדות שנרשמו הבוקר בבורסות מזרח אסיה ואילו הסגירה הייתה מושפעת בעיקר מפתיחה במגמה מעורבת בבורסות וול סטריט.
בנוסף, המשקיעים ממתינים כעת להחלטת הריבית בארץ בשעה 18:30 בידי בנק ישראל. הערכות בשוק הן להישארות הריבית על כנה עקב המשך היחלשותו של הדולר בגיזרה המקומית ולמרות החריגה מיעדי האינפלציה ב-2007. כמו כן, בשוק מעריכים כי בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית בשל הורדות הריבית במשק האמריקני.
בארה"ב צפוי שבוע מסחר סוער במיוחד. מבול של נתוני מאקרו חשובים ישטוף את וול סטריט השבוע, החל מנתוני נדל"ן וצמיחת תמ"ג ברבעון הרביעי וכלה בנתוני הצריכה הפרטית ונתוני התעסוקה העדכניים ביותר. בנוסף, הפדרל ריזרב צפוי להודיע מחרתיים (ד') על הפחתת ריבית נוספת לאחר הורדת הריבית הדרמטית בשבוע שעבר. (
בשוק המקומי ממשיך המסחר להיות מושפע מהנעשה בשוקי חו"ל, כאשר ההתייחסות לאירועים הפוליטיים בארץ מתגמדים. כלכלני מריל לינץ' התייחסו היום לדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד שיפורסם השבוע, ומסרו כי צפויות תהפוכות פוליטיות כבר השנה - אולם הבורסה לא תושפע מכך. (
מדדים מובילים: מדד המעו"ף השיל 0.21% ל-1,048 נקודות, ת"א 100 ירד 0.13% ל-992 נקודות.
מניות במרכז
מניית כיל ריכזה עניין ורשמה עליות נאות במחזור גבוה לאור עדכון המלצת "קניה" ומחיר יעד של 54 שקל למניה בידי מריל לינץ'. בנוסף, ב-UBS חזרו היום על המלצת "קנייה" לפוטאש הקנדית בשל הדוחות החיוביים כאשר הם מעלים את מחיר היעד למניה ל-165 דולר מ-155 דולר, מה שמשקף את את הלך הרוח החיובי, לפחות מצד האנליסטים, על ענף הדשנים העולמי.
אפריקה נפלה 5.45% נוספים ונסחרה ברקע להורדת מחיר היעד אתמול בידי האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.
צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב, אמר היום כי על המשקיעים להתמקד ב-2008 במניות היתר ות"א 75 - ולא במניות המעו"ף. סטפק ציין מניות מועדפות: "בת"א-25 - לאומי, פועלים, בזן וקבוצת דלק. במדד ת"א-75 - אבגול, אל על, גילת, פז נפט ושופרסל". (
מניית סרגון נחתכה היום בשיעור של יותר מ-10% לאחר שהחברה פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה. החברה הציגה זינוק של 83% ברווח הרבעוני אך גורמים בשוק מסרו היום ל-Bizportal כי הציפיות היו גבוהות יותר ומכאן האכזבה.
רדוור פרסמה היום את תוצאותיה הרבעוניות גם כן. החברה ידעה צמיחה של 16% בהכנסות לרמת שיא של 24.4 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה הפסד נקי (non-gaap) של 100 אלף דולר, שהם 0 סנט למניה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
