וול סטריט חתמה בעליות קלות: הרמוניק בשיא חדש
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בעליות שערים קלות. המסחר התנהל בציפייה לפרסום ריבית ה'פד' ביום רביעי, מאחר ולא פורסמו היום נתונים מאקרו. המשקיעים מביטים בדאגה אחר העלייה במחירי הסחורות, חוששים מפגיעה אפשרית ברווחי החברות. "הנתונים הכלכליים טרם סיפקו עוד עילה בעבור ה'פד' לספק עוד זריקת נזילות לשווקים, הדו"חות של סקטור הפיננסים ובתוכם הדיווחים על מחיקות העתק, הוליכו את השווקים להאמין כי עוד הקלה מוניטרית כמעט מובטחת, אמרו היום האנליסטים ב- Action Economics. ביום שישי האחרון דיווחה מיקרוסופט על זינוק ברווח הנקי, וחברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, Countrywide Financial, עודדה את המשקיעים בתחזיות רווח טובות לעתיד. הספקולציה למיזוג אפשרי של מריל לינץ' עם ווקוביה (בנק השקעות אחר) שלחו את המניה לזינוק של 8.5%. הדאו ג'ונס טיפס 134 נקודות, הנאסד"ק הוסיף 53 נקודות, וה- S&P 500 התחזק ב-20 נקודות. מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.47% לרמה של 2,817 נקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בעלייה של 0.46% לרמה של 13,870 נקודות. סחורות הזהב מתקרב היום לראשונה לרמה הפסיכולוגית של 800 דולר לאונקיה, הדולר מצידו ממשיך להיחלש לאור הציפיות להפחתת ריבית ה'פד' ביום רביעי. הנפט לא עוצר גם כן במסע מעלה, ובדרכו ל-100 דולר לחבית. הזהב לדצמבר מוסיף לערכו 4.3 דולר למחיר של 791.8 דולר לאונקיה. תרומה ניכרת לעליית מחירי המתכות מעניק הדולר שנחלש למול המטבעות העיקריים. כאשר יורד ערכו של הדולר יש צורך ביותר כסף בכדי לרכוש את אותן סחורות שמחירן נקוב בשטר הירוק. אינדקס הדולר, המודד את ביצועי השטר האמריקני כנגד סל של מטבעות עיקריים, מאבד מערכו 0.1%, בעוד האירו נסחר מוקדם יותר תמורת 1.4437 דולר. אמריקניות במרכז פירמת הברוקראג', מריל לינץ' (סימול:MER)משכה את תשומת לב המשקיעים לאור הציפיות כי יושב הראשון ומנכ"ל החברה, סטנלי אוניל יודיע על התפטרותו. לורנס פינק, נשיא ומנכ"ל BlackRock הוא אחר המועמדים הפוטנציאלים. אוניל נכנס לתסבוכת לא קטנה לאחר שהפירמה אותה הוא מנהל הודיעה על מחיקות של 3 מיליארד דולר שנבעו כתוצאה מהפסדים מהלוואות הסאב-פריים שהעניקה החברה. כמו כן, העובדה שניהל משא ומתן חשאי עם ווקוביה ללא ידיעת חבר הדירקטורים לא תרמה למעמדו בחברה. יצרנית הרכבים, Ford Motor, (סימול:F) היתה מצויה היום באור הזרקורים, לאחר שאיגוד פועלי הרכבים בארה"ב UAW הודיע כי ההסכם עם קרייזלר קרוב להצבעה. הארגון לא צפוי לנהל דיונים גם עם פורד, בעקבות הציפיות כי החברה תשיג הסדר עם העובדים הדומה לזו שגיבשה יריבתה, ג'נרל מוטורס (GENERAL MOTORS). במצעד המדווחות היומי, אנחנו מוצאים את VERISON Communications (סימול:VZ) שדיווחה על ירידה ברווח שהיתה נמוכה מהתחזיות. בקרב המדווחות המעודדות נמצאת, Humana, (סימול:HUM) מניותיה הספיקו לרשום זינוק של 5%, במסחר המוקדם בניו יורק. מניותיה של ענקית הציוד המשרדי, Office Depot, צנחו בשיעור חד, לאחר שזאת דיווחה על דחיית פרסום הדו"חות לרבעון השלישי. ישראליות במרכז טאואר סמיקונדקטור (טאואר חו"ל ) הודיעה היום (ב'), כי לאחר פיתוח מקיף היא השיקה ומציעה ללקוחותיה פלטפורמה חדשה למימוש מעגלי מיתוג הספק. התהליך משלב התקנים מהירים ויעילים למיתוג הזרם הגבוה עם מעגלי הבקרה והתקשורת המיושמים בתהליך הייצור CMOS הרגיל בדור ה – 0.18 מיקרון, המיוצר במפעל 2FAB של החברה. חברת גיוון אימג'ינג (גיוון חו"ל ) הודיעה היום, כי הציגה נתונים קליניים אודות ה- PillCam SB וה- PillCam Colon במהלך שבוע הגסטרואנטרולוגיה ה- United European Gastroenterology Week (UEGW), תערוכת הגסטרואנטרולוגיה הגדולה ביותר באירופה שמתקיימת בימים אלו באירופה. חברת אלדין חו"ל העוסקת בתחום ניהול זכויות דיגיטאליות, אימות זהויות והגנת תכנים, הכריזה היום (ב') שהפדרציה השיתופית הלאומית לחקלאות של קוריאה הדרומית (NACF), תספק ללמעלה מ- 10,000 מלקוחותיה את פתרון האימות המתקדם eToken של אלאדין המבוסס על חיבור USB, לצורך אבטחת העברות בנקאיות מקוונות. חברת פוליקום, אחת מהחברות המובילות בעולם בפתרונות תקשורת מאוחדים, הודיעה היום כי פלטפורמת ה- Polycom HDX דורגה כפיתרון הטוב ביותר על ידי ועידת המחקר של ה- Wainhouse, שבחנה מספר פתרונות לשידורי ה-HD. חברת רדקום חו"ל (rdcm) מקבוצת רד של האחים זיסאפל, המתמחה במתן פתרונות לבדיקת רשתות תקשורת מתקדמות מדווחת על הפסד ברבעון השלישי. כמו כן, מדווחת החברה על שינויים מבניים ופיטורים של 23% מכוח האדם. רדקום טוענת שהקיצוץ במצבת כח האדם כמו גם השינויים המבניים יגרמו להאצת ההחזר על ההשקעה והגדלת הרווח. חברת בלופניקס חו"ל פירסמה היום (ב') את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2007. בשורה הראשונה רשמה החברה הכנסות של 22.95 מיליון דולר לעומת הכנסות של 17.11 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, עליה של כ-34%. בכך עברה החברה את הטווח העליון של תחזיות האנליסטים. ממוצע התחזיות עמד על הכנסות של 21.87 מיליון דולר כאשר טווח התחזיות נע בין הכנסות של 21.7 מיליון דולר להכנסות של 22 מיליון דולר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
