מומחי מיחשוב ותקשורת מאוניברסיטת מנצ'סטר מבקשים להקים "מקהלת IP"

ד"ר בארי צ'יטהאם, מרצה בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה וזמר מקהלה בעצמו, מחפש בימים אלה מימון לפרויקט, שלדבריו יצריך את פריצת מגבלות התקשורת הקיימות כיום
אבי בליזובסקי |

מומחים למדעי המחשב חובבי שירה מאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה מבקשים להשתמש בטכנולוגיה העדכנית ביותר כדי להקים את המקהלה האינטרנטית הראשונה בעולם. כדי להוציא את הרעיון לפועל, יהיה צורך בפריצת מגבלות רשתות התקשורת הקיימות כיום. למשל, תידרש רשת אולטרה מהירה שתהיה מסוגלת להעביר קול ותמונות בהשהיה נמוכה הרבה יותר מאשר בשירותים כמו טלפוניית IP וועידות וידאו, כפי שהם ממומשים כיום. ד"ר בארי צ'יטהאם, מרצה בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה, מחפש כעת מימון למטרת קידום הפרויקט, שישלב זמרים חובבים וחצי מקצוענים מכל רחבי אירופה לביצוע הופעות חיות מהוקצעות וחלקות, מבלי להתאסף באולם קונצרטים אחד.

"אם תיווצר השהיה, לא ניתן יהיה להשיג את החוויה האינטראקטיבית בזמן אמת של שירת המקהלה", מסביר ד"ר צ'יטהאם. "בין היתר, יהיה צורך למצוא דרך לעבד ולקודד מהר יותר את הקולות שיזרמו במורד תשתית האינטרנט כדי להשיג איכות קול גבוהה. בנוסף, יהיה צורך לשלב את הקולות בדיוק רב כדי לתת למאזינים תחושה שכל הזמרים נמצאים יחדיו באולם קונצרטים אחד".

לדברי ד"ר צ'יטהאם, אתגרים נוספים שהפרויקט יידרש לפתור יהיו גילוי הדרך שבה יוכל מנצח לנהל חזרות ולשלוט על מקהלה המורכבת מאנשים הנמצאים במקומות שונים וכיצד הזמרים יוכלו להרגיש כאילו הם מבצעים אינטראקציה עם חבריהם להופעה. עם זאת, עדיין צפויה השהיה כלשהי ולכן הוחלט שהשירה תוגבל למוסיקת מקהלה קלאסית ופופולארית אך לא להופעות פופ ורוק.

ד"ר צ'יטהאם, העובד בקבוצת המחקר העוסקת בטכנולוגיות עיבוד מתקדמות, שר בתפקיד באס במקהלת האוניברסיטה ובמקהלה מקומית באיזור מגוריו. לדבריו, "אנו מקווים ליצור קשר בין מקהלות בכל רחבי אירופה. החלום הוא לתרום לאינטגרציה של אירופה. המרחקים הגיאוגרפיים ומהירות העברת האלקטרונים הובילה אותנו להאמין שניתן להשיג את הפחתת ההשהיה בתוך אירופה בפרק זמן קצר".

"לדעתי רוחב הפס היוצא מישראל לא יספיק לזמרי מקהלה להשתתף בפרויקט", אומר אייל צפריר, ממלא מקום סמנכ"ל טכנולוגיות מידע בבזק בינלאומי. "למען אספקת תעבורת הקול והתמונה הדרושה לפרויקט שכזה, יידרשו רוחבי פס גדולים מהרבה מהקיימים בישראל כיום, קרי מאות רבות של ג'יגה-ביטים.נכון להיום זה בלתי אפשרי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?