"SOA אינה רק תיקון בקוד - היא מהווה התחייבות ארוכת טווח לראיה שירותית
לארגונים גדולים אין עוד את המותרות להישאר צמודים לטכנולוגיות ישנות, בעיקר בשל הדרישה להתחדשות מתמדת – בין אם היא מגיעה מהרגולטור, מהצרכן או מהמתחרים, זו המסקנה שעלתה מכנס SOA07 של קבוצת The People, שנערך בתחילת השבוע, בגן אורנים בת"א. מהכנס עלה, כי SOA היא כבר עובדה קיימת, וכי זו כנראה הדרך היחידה להתגבר על מגוון הטכנולוגיות, איי המידע וכל הסביבות השונות, ולהגשים את הרצון המוכר - לפתח שירותים חדשים בתוך שעות ולא בתוך חודשים או שנים.
שרון וולק, ארכיטקט תוכנה ראשי בקבוצת הפניקס, תיאר את הטמעת שרת הביזטוק של מיקרוסופט, שחסכה את הצורך בקישורים ישירים בין מערכות שונות. "אני אחראי בעיקר על תוכנית האב, שמטרתה למחשב מחדש את מערכות הליבה של החברה. התחלנו בפרויקט SOA לפני שנתיים והיום אנחנו מממשים את שלב ה-EAI/ESB - שדרת שירותים ארגוניים. ב-EAI הכוונה לשילוב תהליכים, סטנדרטים, תוכנה וחומרה לשם מתן יכולת חיבוריות או יותר בארגון ו/או מחוצה לו, ואילו ESB הוא מודל 'שדרת השירותים' לאינטגרציה כוללת בין מערכות הארגון, לקחוחותיו ושותפיו העסקיים, נדבך מרכזי באסטרטגית ה-SOA של הארגון", אמר וולק.
לדבריו, "SOA מניחה שהשינוי בתהליך העסקי מהווה את חיי היום יום, SOA אינה תיקון בקוד אלא התחייבות ארוכת טווח לראיה שירותית. בעצם מדובר בלבוא ולקחת Best practices שנאגרו בעשרות שנות מיחשוב ולנצל זאת, החל מאיזון עומסים, אבטחת מידע, הפצה, ניהול מידע, מטה-דטה וכלה בניטור ובקרה. SOA מחייבת מחויבות ניהולית ולא בהכרח פיתוחית. המידע בכל מקרה יגיע ממגוון מקורות - SOA חייבת לנבוע מהתהליך העסקי, היא מחייבת חשיבה ברמת מודולים עסקיים ועבודה לפי סטנדרטים. ההנחה מאחורי תפיסת ה-SOA היא כי רכיבים יפותחו בתפיסה קשורה באופן הדוק בהיבט השירות, אך רופף בהיבט הטכנולוגי. המטרה - השקעה בלוגיקה עסקית ולא בחיבוריות, קיצור זמני פיתוח, שיפור ומתן יכולת לשימוש חוזר, גמישות, ניטור ובקרה".
דורון יצחקי, ה-CTO של שירותי בריאות כללית, אמר בכנס, כי "הכללית היא לא רק ארגון גדול אלא גם הטרוגני, 85% מהתשתיות מבוססות מיקרוסופט ואליה התאמנו מערכת EAI מבוססת ביזטוק, אך היינו חייבים למצוא פתרונות חיבוריות גם לסביבות נוספות. בתחום היוניקס הטמענו מערכת אטיוניטי ובתחום ה-AS400 הטמענו IBOLT".
לדברי יצחקי, "בשירותי בריאות כללית משתמשים ב-SOA, או לפחות בכמה מהפתרונות המזוהים איתה, כבר משנת 2001. כך לדוגמה רופא רושם מרשם, המרשם מועבר בתשתיות ביזטוק למאגר המרשמים ארצי, הרוקח מבצע הצלבה של המרשם מול מאגר המרשמים הארצי ומקבל אישור שהחולה אכן זכאי לקבל את המרשם".
עוד השתתפו בכנס אור שביט וזוהר לרר פטקין ממעבדות סאפ ברעננה, שהראו כיצד ניתן להשתמש בכלים מוכנים של סאפ כדי לייצר טפסים חדשים בתוך דקות; שי גנות, מנהל אגף Business Proccess בחברת יעל תוכנה, שהציג את פתרונות TIBCO ActiveMatrix וכמה סיפורי לקוחות ובהם פלאפון, פורום החברות הסלולריות וארגונים נוספים בתחומים אחרים; וחן גנוסר, סמנכ"ל בכיר בחברת MRV, שהציג את פתרונות התקשורת המאובטחת על גבי סיבים אופטיים ובתקשורת אופטית אלחוטית
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
