רשות ני"ע מגיבה על מאמר ב-Bizportal נגד הקמפיין

דובר רשות ניירות ערך מגיב לכתבה שפרסמנו כאן אתמול התוקפת את קמפיין הפרסום לאתר האינטרנט החדש של הרשות והבורסה
אורי קציר |

בתגובה למאמרו של יוסי פינק אותו פרסמנו ב-Bizportal אתמול (א', 11.2.07) תחת הכותרת: "הפרסומת של הרשות לניירות ערך: פשוט צחוק מעבודה", כותב היום דובר רשות נירות ערך, אורי קציר:

יוסי פינק לא טרח, לצערי, לנסות ולהבין על מה מדבר תשדיר "לכסף שלך מגיע לדעת יותר" לפני ששפך את מררתו עליו. חבל. ניסיון להבין היה אולי מבהיר לו כמה דברים טרם הגיעו למסקנות פזיזיות כל כך.

ההחלטה על ביצוע המהלך התקבלה על רקע ההבנה, כי חלק מהציבור תופס עצמו כחסר את הכלים הדרושים להתנהלות יומיומית בשבילי שוק ההון. רבים גם אינם מודעים לעובדה שגם אם הם אינם משקיעים בבורסה במישרין, הרי שהם עושים זאת בעקיפין באמצעות הפרשותיהם לקרנות הפנסיה, לקופות הגמל, לביטוח המנהלים ועוד. תפיסה זו קיבלה אישור במחקר שנערך באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית. המחקר הראה כי אחד החסמים המרכזיים בקרב הציבור, בכל הקשור לשוק ההון, הוא העדר ידע, המעצים את החשש והחרדה ביחס להשקעות. העדר הידע בא לידי ביטוי במספר רבדים: חוסר היכרות עם השפה ומושגי היסוד; היעדר מודעות לאפיקי השקעה קיימים; תפיסה לפיה השקעה בשוק ההון מתאימה רק למי שברשותו סכום כסף גדול יחסית; וכן הלאה. בנוסף, השינויים המבניים והרגולטוריים שעברו על שוק ההון בשנים האחרונות הביאו להרחבת מגוון אפיקי ההשקעה ולהעצמת ההתלבטות של המשקיעים.

לאור ממצאים אלה החליטו הרשות והבורסה לצאת במיזם משותף שמטרתו להפחית חרדה הנובעת מחוסר ידע ולקרב את הציבור אל שוק ההון. הקמפיין מבהיר שידע הוא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מורכבות הנושא ומסביר כי לפני קבלת החלטה על השקעה פיננסית יש ללמוד את הנושא ולהתייעץ עם אנשים שזה תפקידם. הקמפיין גם מבהיר כי בשוק ההון פועלים בעלי רישיון (יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות) שהחוק מטיל עליהם לפעול בראש ובראשונה למען טובת הלקוח.

הקמפיין כולל תשדיר המתאר קבוצת תמיכה שמשתתפיה מגלים עניין בשוק ההון אך חשים כי אין בידם את המידע הדרוש לקבלת החלטות השקעה. במלים אחרות, התשדיר מתאר קודם כל את הבעייה (באמצעות קבוצת התמיכה, שהיא אלמנט שנועד להציף בעיות ולהתמודד עימן)- ולאחר מכן מפנה למקום שיוכל לסייע בפתרונה: אתר אינטרנט שהוקם במיוחד ובו מוסברים מושגי יסוד פיננסיים בשפה בהירה וקלה להבנה. האתר, מלבד מתן אינפורציה בסיסית, כולל גם הדמיה תמציתית של תהליך בדיקת צרכי המשקיע שאותו חייב לבצע בעל הרישיון שאצלו מבצעים השקעה פיננסית.

פינק לא הבין, כנראה, שמטרת הקמפיין אינה להביא את הציבור לשוק ההון, אלא לתת בידיו כלים שיהפכו את ההתנהלות שלו במסגרת שוק זה לרציונליים ולמושכלים יותר. הוא מדבר על פרסומת שלפחות "מסתכלת בגובה העיניים של קהל היעד ומסבירה למה כדאי לו לרכוש את המוצר". אז זהו, שבקמפיין הזה לא מנסים למכור שום מוצר ולא מבקשים מאף אחד לשלם כסף אלא מבקשים להעביר לצרכן יידע ובחינם. וזה מה שפינק לא מבין. הסיסמאות האלטרנטיביות שהוא מציע מתאימות אולי לגופים המבקשים המבקשים למכור מוצר לציבור בכסף, אבל לא לקמפיין מסוג זה. נכון, המסר כאן מורכב יותר מאשר בקמפיין מסחרי רגיל, אבל דווקא משום כך היה ראוי שפינק ישקיע מעט יותר זמן ומאמץ בהבנתו במקום לירות מהמותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.