הזהב השחור פותח את שבוע המסחר במגמת עלייה

עם פתיחת שבוע המסחר מצליח השטר הירוק לשמור על יציבות מסויימת כנגד העיקריים.

יש לזכור כי למרות פרסומים חיוביים רבים מארה"ב לאורך השבוע החולף כמו שוק הדיור, תפוקות ייצור, שוק העבודה, הוצאות צרכנים ונתוני אינפלציה, לא מצליח הדולר ליצור מגמת התחזקות אלא להיפך, בשבוע החולף הוא אף נחלש מעט. "אנו מעריכים כי לקונים אין מספיק כח שיחזק את הדולר או ישמור על כוחו בטווח הארוך, לכן צפוי השטר השטר הירוק להיחלש באופן משמעותי אל מול העיקריים בחודשים הקרובים", מוסר כלכלן בכיר מארה"ב. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.2965 אל מול האירו, סביב הרמות של 121.40 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9745 אל מול הסטרלינג.

בשישי האחרון התפרסם סקר מישיגן, סקר זה מצביע על ביטחון ואופטמיות בקרב הצרכנים, המדד שפורסם היה הגבוה בשלוש השנים האחרונות אך זה לא הספיק כדי להחזיק את הדולר כשידו על העליונה, זאת על רקע האמונה הרווחת בין המשקיעים כי הריבית תישאר ללא שינוי בתחילת 2007, "הבנק המרכזי מותיר את הרושם כי הנטייה היא להותיר את הריבית ללא שינוי לפחות בחצי השנה הקרובה", מוסר דילר ואסטרטג מטבעות בכיר מניו-יורק. "יחד עם זאת אם ימשיכו מחירי הנפט לרדת מנוע הייצור של הכלכלה האמריקאית יכנס לפעילות מוגברת, בכך המשך ירידת מחירי הזהב השחור עשוייה לחזק את הדולר", מוסיף הבכיר.

היומן הפיננסי פותח את השבוע עם מחירי הייצור מגרמניה ושוויץ, כאשר את מירב תשומת הלב מפנים המשקיעים אל עבר פרסום מדד הפעילות העיסקית 13:30 (GMT), וכן מדד אינדיקטורים מובילים 15:00 (GMT), "מתקבל הרושם כי צפויים להתפרסם נתונים מעודדים מארה"ב שיתמכו בדולר", מוסר כלכלן ואנליסט בכיר מלונדון.

דולר/שקל: בימים האחרונים התאפיין הזוג במסחר ברצועה צרה וביציבות מחירים, השקל ממשיך לשמור על כוחו כנגד הדולר, זאת למרות המדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנק המרכזי, "היציבות סביב הדולר בעולם על רקע ירידת מחירי הנפט, וחוסר הבהירות סביב השקל עשויים לסחוף את הזוג מעלה בחודשים הקרובים", מוסר כלכלן ואנליסט בכיר מבנק ישראלי גדול. המסחר הטכני מתמקד בטווח שבין הנמוך של 4.18 לגבוה של 4.26, פריצה של אחת מרמות אלה תהווה איתות משמעותי להיווצרות מגמה. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.2200 אל מול הדולר.

זהב: מחירי הזהב שומרים על מגמת עלייה מתונה זה מס' ימים ברציפות ואף נוגע בשיא של 3 שבועות, זאת על רקע הספקולציות להמראה במחירי הנפט בשל התקררות בארה"ב, "הזהב והנפט בד"כ נמשכים לאותו כיוון", מוסר כריס קוהן טריידר סחורות בכיר משיקגו. "להחלטת הריבית יש משמעות ניכרת על הזהב, במקרה של הותרת הריבית ללא שינוי בחודשים הקרובים ימשך המסחר התנודתי בטווח שבין 600 לבין 640 דולר", מוסר שירד שייד, אנליסט בכיר מארה"ב. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 636.00 דולר לאונקייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.