חוק זכויות יוצרים החדש

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה בסוף השבוע שעבר את סעיף 24 לחוק זכויות יוצרים החדש, לאחר שעבר טלטלות ושינויים רבים

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה בסוף השבוע שעבר את סעיף 24 לחוק זכויות יוצרים החדש. שילוב הסעיף ביחד עם סעיף 18 להצעת החוק, קובע כי מותר לבצע את הפעולות שלהלן בתוכנת מחשב בלא צורך בהסכמת בעל זכויות היוצרים בה: להעתיק את התוכנה לצרכי גיבוי, להעתיק את התוכנה לצרכי מתן שירות ותחזוקה לבעל עותק מורשה כדין בתנאי שהדבר דרוש לשימוש בתוכנה, להעתיק את התוכנה או לבצע יצירה נגזרת ממנה לצורך המטרות הבאות ובהיקף הדרוש להן - (א) שימוש בתוכנה, לרבות תיקון שגיאות בה או התאמתה למערכת מחשב אחרת או לתוכנה אחרת. סעיף זה מתיר אפוא ביצוע שינויים בעותק מורשה של התוכנה לצרכי תיקון שגיאות או תאימות.

(ב) בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות אבטחה והגנה מהן [אף סעיף זה הוסף לבקשת איגוד האינטרנט, לאחר הערה בונה של שחר שמש והיא נתמכה על-ידי "המקור" וחוקרי מחשב מובילים מהפקולטאות בישראל. מייקרוסופט ו-BSA לא התנגדו לתוספת. התוספת חורגת מהדירקטיבה האירופאית על תוכנה מפני שהיא נכתבה בשנת 1991. מאידך, סעיף דומה מצוי בחקיקה האוסטרלית החדשה].

(ג) השגת מידע הדרוש להתאמת מערכת מחשב או תוכנה אחרת המפותחים באופן עצמאי כדי שיעבדו עם תוכנה זו . שלוש הוראות אחרונות אלה כפופות לשלושה תנאים - (1) נאסר להעביר את המידע שהושג תוך כדי ההעתקה או היצירה הנגזרת לאדם אחר, שלא למטרה שהותרה בחוק; (2) אם המידע היה ניתן לגילוי על נקלה קודם לשימוש - הסעיף אינו מתיר את ההעתקה והיצירה הנגזרת [לדוגמה בלבד: אם החברה שהתוכנה שלה הונדסה לאחור פירסמה APIs המאפשרים התממשקות לתוכנה ולא צריך היה לפצחה לשם כך]; (3) המידע שהושג דרך ההעתקה נוצל ליצירת תוכנה המהווה הפרת זכות יוצרים לאחר שבדיון שהתקיים בכנסת ב-19.12 הביעו חב' התוכנה השונות (SAP, מייקרוסופט, נייס, ריטאליקס וה-BSA) התנגדות חריפה לסעיף 24, נוהלו במהלך השבוע החולף מגעים קדחתניים שהביאו לכך שבפני הוועדה הונח בסופו של דבר נוסח מוסכם למדי על כל הצדדים [לתשומת לב: הנוסח המקושר מכאן אינו סופי. בדיוני הוועדה הוכנסו בו שינויים קלים המפשטים אותו].

בד בבד עם אישור סעיף 24 להצעת החוק אושר גם סעיף 26, המתיר יצירת עותקים זמניים וארעיים הנוצרים כחלק מתהליך תקשורת - ובלבד שאין לעותק שנוצר ערך כלכלי משמעותי משל עצמו [תנאי שעוד עלול לעורר מחלוקות לא מעטות]. סעיף זה מתיר יצירת עותקים במהלך caching, או באת טעינת תוכנות ל-RAM או בעת שקבצים מופיעים בדפדפן האינטרנט של המשתמש. לפי דרישת ח"כ לימור ליבנת, שגובתה בעמדת הפדרציה לתקליטים וקלטות, הודיע משרד המשפטים שהוא בוחן בימים אלה את נושא ה-DRM במטרה להביאו בפני הכנסת

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".