רוב המשקיעים עוקבים אחר שוק המניות. המתוחכמים מבצעים אנליזה של שוק האג"ח. לאחרונה החלו משקיעים מסוימים לנסות את מזלם בחיפוש אחר המטבע המנצח (יורו, דולר, לירה טורקית ועוד), ואפילו הרחיקו עד לאוסטרליה, ברזיל ומדינות אחרות. רק מעטים גילו כבר את שוק הסחורות ובשנה האחרונה נראה כי בישראל נפל דבר, והעניין בתחום זה צובר תאוצה.

במחקר של הכלכלנים האמריקניים כגורטון וגריט (Gorton & Geert) אשר בחן את שוקי הסחורות בשנים 1959-2004, נמצא כי אסטרטגיה המבוססת על רכישת חוזים עתידיים על סחורות הניבה תשואה שנתית ממוצעת של כ-11%. על פי נתוני המחקר, שוקי הסחורות הניבו תשואות גבוהות בממוצע יותר משוקי האג"ח ומשוקי המניות. שוקי הסחורות נסחרים בתנודתיות נמוכה יותר משוקי המניות. המתאם בין שוקי הסחורות לשוקי האג"ח והמניות היא שלילית (בייחוד כאשר המדידה נעשית על פני מספר שנים), ועל כן השקעה בשוקי הסחורות יכולה לשמש ככלי גידור בתיק השקעות המורכב מהשקעות סטנדרטיות (אג"ח ומניות).

מאז 1970 נמדדו שנתיים בלבד בהן נרשמה ירידה בשוקי המניות] יחד עם ירידה בשוקי הסחורות.

יתר על כן, במהלך החודשים הגרועים ביותר בשוק המניות, כאשר השוק צנח בממוצע בשיעור של קרוב ל 14% בממוצע, שוק הסחורות הניב תשואה חיובית בשיעור של יותר מ 2% בממוצע. המסקנה של החוקרים היא חד משמעתי: "שוק הסחורות מהווה אפיק השקעה אטרקטיבי לצורך פיזור תיק השקעות מסורתי המורכב ממניות ואג"ח".

המתאם בין שוקי הסחורות לאינפלציה היא חיובית (בייחוד כאשר המדידה נעשית על פני מספר שנים), ולשינויים ברמות האינפלציה היא חיובית עוד יותר. על כן, השקעה בסחורות יכולה לשמש ככלי גידור בתיק השקעות החשוף לשחיקה אינפלציונית.

לאלו השואלים את עצמם האם זהו העיתוי הנכון לגיוון תיק ההשקעות עם מרכיב של סחורות (למשל, באמצעות רכישת קרן הנאמנות "מיטב סחורות"), הכנו סקירה של שוק הסחורות בשנה החולפת, יחד עם תחזית לגבי שנת 2007.

תבואות. גם לאחר עליות השנה האחרונה אנו מעריכים, כי השנה הקרובה עשויה להיות שנה שתתאפיין בהמשך עליית מחירי התירס, אם כי בקצב מתון מזה שראינו השנה ובמיוחד לא בקצב של הרבעון האחרון של השנה. הערכתנו מבוססת על כך, שאותם כוחות הגורמים לעליות עדיין פועלים בשוק, וגם אם נראה התמתנות מאחד הכיוונים היא כנראה לא תבטל את כלל הכוחות הקובעים את המגמה.

צריכת הבשר בסין הולכת וגדלה לאור השינויים החלים באוכלוסיה (מעבר מהכפר לעיר ושינוי הרגלי תזונה). ההערכות הינן כי גידול כל גרם בשר מצריך 7 גרם תבואות, אשר תירס הינו המרכיב העיקרי שבהן. הערכות מדברות על כך, שצריכת הבשר פר נפש בעולם צפויה לעלות עד 2010 ב- 6%, ואם נוסיף לכך את ההערכות, כי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול מ- 6.7 ל- 7 מיליארד בני אדם, הרי שצריכת הבשר בעולם צפויה לגדול בשנים הקרובות בקצב של קרוב ל-3% בשנה.

צריכת האתנול בארה"ב וסין צפויה גם היא להמשיך לגדול, כאשר בארה"ב לבדה צפויה הצריכה לעלות עד שנת 2010 מ- 4.8 גלון מיליארד ל- 7.5 מיליארד גלון. במקביל, בסין הוצב יעד שימוש של 15 מיליון טון אתנול עד שנת 2020, הגם שלאחרונה הכריזה המדינה כי לא תשתמש בגרעיני מזון לצורך ייצור אנרגיה.

אם נתייחס לרגע רק לנתון האמריקאי, הרי שגידול של 2.7 מיליארד גלון אתנול, צפוי להעלות את צריכת התירס בארה"ב בשנת 2010 ב- 25.4 מיליון טון, עלייה של כ- 10.5% לעומת הצריכה כיום.

יתר על כן, מלאי הסיום העולמי לעונת הגידול הנוכחית צפוי להיות ברמתו הנמוכה מאז 1982, כ- 93 מיליון טון השווים כ- 13% מן הצריכה העולמית.

בצד ההיצע, איננו רואים גדולות ונצורות במיוחד לאור התפשטות תופעת הבצורת בסין, מה שצפוי, לאור האמור לעיל בצד הביקוש, להפוך את מדינת הענק מיצואנית של תירס ליבואנית של הסחורה, תופעה דומה הקיימת בשווקי סחורות אחרים, דוגמת מתכות תעשייתיות וכותנה, הקפיצה את המחירים בשנים עברו.

בשוק החיטה, הרי שהגורם העיקרי לעליות ברבעון האחרון הייתה הבצורת המתפשטת ברחבי העולם. לדוגמא, באוסטרליה לבדה נפלה כמות הגידול השנה ב 50%. מנגד, למעט חליפיות סחורה זו לתבואות אחרות, הרי שאין קטליזטור לעליות כמו הביו-דיזל בסויה והאתנול בתירס. מלאי הסיום העולמי לעונת הגידול הנוכחית צפוי להיות ברמתו הנמוכה מזה שלוש שנים כ- 121 מיליון טון, ירידה של כ-22% לעומת רמתו בסוף העונה שעברה.

בשוק הסויה, הרי שמלאי הוא שם המשחק, מבין שוקי התבואות זהו השוק בעל רמות המלאי / צריכה הגבוהות ביותר כ 25%, כך שלמרות הביקושים לביו-דיזל, איננו צופים לעליות חדות במחירה בשנה הקרובה. צריך לזכור כי, כללית, רמת הספקולציה בשוקי התבואות הינה מן הגבוהות שראינו במהלך השנים האחרונות, כך שרמת התנודתיות בשוק לא צפויה לרדת בתקופה הקרובה.

מתכות תעשייתיות. מחירי הנחושת, הניקל, העופרת והאבץ עלו בשנה החולפת כתוצאה ממחסור פיזי במתכות הללו, וחלקן אף הגיעו לשיאים נמוכים ביותר בכל הנוגע לרמות מלאים. נוסיף לכך ביקושים גבוהים הנובעים מצמיחה, בעיקר בסין ובאירופה, שתרמו לעליות המחירים.

הנחושת עלתה מתחילת השנה ב-50% בקירוב, כמו מרבית המתכות התעשייתיות, כאשר עד תחילת חודש מאי, כל עוד המלאים הראו על מחסור, הגענו אף לעלייה של 100% במחיר. באמצע השנה החלה התאוששות קלה במלאים והחלו סגירות פוזיציות שסייעו לירידה במחיר. בשנה זו ראינו עלייה בשימוש בפסולת ומחזור נחושת בעיקר מצד סין, מה שיוצר עלייה בעודף ההיצע במחסני חברות הכרייה. תחזיות הביקוש וההיצע הכולל לשנת 2007 מצביעות על עודף היצע קטן ושברירי מאוד לשנה הקרובה, מה שבינתיים מצליח לגרום לירידה במחירים.

שוק האלומיניום שונה משאר שוקי המתכות. מתכת קלה זו אינה סובלת ממחסור בהיצע, ולמרות זאת מתחילת השנה עלה מחירה בכ- 22%, והגיע אף לשיא בתחילת חודש מאי (אחרי עלייה של 45% מתחילת השנה). ההיצע העולמי גדל מסיבית כתוצאה מכך שסין (יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם) הצליחה להגדיל את תפוקתה בייצור האלומינה (תרכובת של אלומיניום עם חמצן. באמצעות 2 טון אלומינה מייצרים טון אחד של אלומיניום). מחירי האלומינה ירדו מ-600 דולר לטון ל-200 דולר לטון, מה שעזר מאוד לירידת מחיר האלומיניום העולמי. הצפי הינו שסך האלומינה המיוצר בעיקר ע"י סין ימשיך לעלות בצורה מסיבית במהלך שנת 2007, אולם מכיוון שסין הינה גם יצואנית במתכת הקלה ישנו סיכוי שיאטו את ייצור האלומינה ונישאר ברמה של 200 דולר לטון אלומינה. תחזיות הביקוש וההיצע לשנת 2007 יוצרות תמונה של עודף היצע במתכת הקלה.

מחסור בהיצע של ניקל, והמשך הביקושים הגבוהים לצורך ייצור פלדת אל חלד (שוק הצורך 65% מכלל ייצור הניקל העולמי), גרמו למחירי מתכת זו לעלות בכ-150% במהלך השנה.

למרות שישנן תחזיות להקמת מכרות חדשים, עדיין אין ודאות לגבי כמות ההיצע של המתכת. בעיות רבות בצד ההיצע התעוררו השנה כתוצאה מגורמים רבים, בין אם זה שביתות ובעיות טכניות בייצור. התחזית לשנת 2007 הינה עדיין עודף ביקוש למתכת.

מתכת נוספת עם בעיות היצע הינה האבץ. זוהי מתכת בעייתית ביותר מכיוון שסך המלאים העולמיים למתכת זו מספיקים ל- 3.5 שבועות צריכה (דומה לניקל ושונה מאלומיניום, העומד על 6 שבועות). מתכת זו הולכת ואוזלת, אולם מדינות רבות, ובעיקר סין, מאמינות שעם מציאת מכרות חדשים נראה תגובה חזקה לשער המתכת כלפי מטה. מתחילת השנה ראינו את השער עולה ב- 140% בקירוב והצפי לשנת 2007 ממשיך להראות בעייתיות בהיצע.

מתכות יקרות שוק המתכות היקרות הינו שוק המורכב בצורה ברורה ביותר מספקולנטים ורוכשים פיזיים (תכשיטים ושמושי תעשייה). מתכות אלו רגישות מאוד בתנועתן לגורמים גלובליים, וכתוצאה מכך הקורלציה בין המתכות היקרות היא די קרובה.

מרבית הזהב הקיים מעל פני האדמה מוחזק בתכשיטים, כאשר מאוד קשה למצוא זהב בכמויות מסחריות כתוצאה מסכומי ההשקעה הגבוהים הנדרשים לצורך כרייה, והזמן הארוך לצורך הקמת מכרה והפקת המתכת.

מחיר הזהב מתנהג בדרך כלל במתאם שלילי לשער הדולר ומדדי המניות האמריקאים, כאשר העולם מסתכל על הזהב כמכשיר פיננסי המשמש כעוגן להתערערות השוק הפיננסי הגלובלי (עליית מחירי הנפט, למשל). מתחילת השנה עלה מחיר הזהב בכ– 20%, בעוד בשיאו הוא הגיע לעלייה של כ-32%.

קשה להעריך מה יהיה מחיר הזהב בשנת 2007, אולם במידה ותתחיל האטה כלכלית גלובלית, הרי שניתן לצפות לירידה במחירה לאור צינון הביקושים ממדינות כמו סין והודו בהן הזהב הינו עדיין סמל סטאטוס. מנגד האטה בכלכלת ארה"ב בלבד (תסריט שעל פניו קשה לראות לאור השפעתה של כלכלה זו על העולם) וירידה בערך הדולר עשויה בהחלט לגרום למחיר הזהב להמשיך ולעלות.

הכסף החל מיולי 2006 מראה תשואה עודפת על פני הזהב, אולם חשוב לזכור שזוהי מתכת בעלת תנודתיות גבוהה הרבה יותר מהזהב. הכסף עלה מתחילת שנה ב- 42% בקירוב, כאשר בשיאו הגיע לעלייה של כ- 69%. כתוצאה מהקורלציה הגבוהה של הכסף מול הזהב והתנודתיות הגבוהה יותר, הרי שהוא מוגדר בין שחקני השוק כמתכת המתאימה למשקיעים אוהבי סיכון. אולם, לטווח הארוך, עדיין ישנה השפעה של ביקושים והיצעים פיזיים למתכת. הערכת המחיר קשה ותלויה מאוד בכלכלה הגלובלית, בדומה לזהב.

בחודש נובמבר החלו הערכות כי תקום קרן שתחזיק מלאים של פלטיניום, הערכות שיצרו ציפיות להיווצרות מחסור בהיצע המתכת, ועקב כך עלה מחירה. מתכת זו תלויה בשער הדולר ובכלכלה הגלובלית כמו שאר המתכות היקרות. מבחינת ההיצע, צפויים בחודשים הקרובים להיפתח מכרות חדשים, וכן צפויה עלייה בכמויות הכרייה במכרות הפעילים. מבחינת הביקוש צפויה ירידה בביקושים מענף התכשיטים, אולם המשך הביקושים מענף הרכב, ממירים קטליטיים, המסתכמים לרמה של 55% מסך הביקוש למתכת זו, צפוי לצמצם את העלייה הצפויה בהיצע. השנה עלה מחיר המתכת בכ-18%, והגיע במהלך השנה גם לעלייה של כ-30%.

במהלך השנה הפלאדיום הראתה כמו שאר המתכות היקרות עליה במחירה (כ-26% ובגבוה השנתי עמדנו על כ-40% עלייה). בענף התכשיטים הפלאדיום משמש כתחליף לפלטיניום ולזהב הלבן, ובעוד הביקוש לפלטיניום עולה בענף, אנו צפויים לראות ירידה בביקושים לפלאדיום. מצדה של סין (מחזיקה 69% מתכשיטי הפלאדיום בעולם) ראינו השנה ירידה בביקושים כתוצאה מתנודתיות השער, אולם בארה"ב (מחזיקה 10% מתכשיטי הפלאדיום) היו עליות בביקושים. בשנת 2007 אנו מעריכים, שתימשך הירידה בביקושים למתכת, וכמו כל המתכות היקרות נראה את הפלאדיום מגיב גם כן לכלכלה העולמית בתנודתיות אגרסיבית יותר מפלטיניום.

כללית, בתחילת שנת 2007 נראה את השפעת הכלכלה האמריקאית על מחירי המתכות, אולם אם תימשך מגמת צמיחה כלל עולמית נמשיך לראות עלייה במחירים.

מחירי האנרגיה. במהלך שנת 2006 הגיעו מחירי הנפט לרמות שיא של 77$ לחבית, על רקע הערכות עולמיות בדבר מחסור וחוסר יציבות גיאופוליטית (בין השאר בתוצאה מהמשך המלחמה בעיראק, משבר הגרעין האיראני ומלחמת לבנון השנייה). החל מאוגוסט עבר השוק ממצב של עליות מתמשכות (שנמשכו כשלוש שנים), לירידה של 30% לרמות של 56$ לחבית, כאשר בחודש וחצי האחרונים חוזרים ועולים המחירים עד לרמות של 62$. הרקע לירידות הוא שינוי בהערכות המשקיעים לגבי היצע הנפט שנובע מזיהוי מצב בו המלאים בארה"ב גבוהים באופן עקבי מרמתם הממוצעת בחמש השנים האחרונות.

באוגוסט החלו גם השיחות לגבי קיצוץ המכסות באופ"ק, דבר הנוגד את המגמה בשנתיים האחרונות, בהן הקו המוביל היה הגדלת מכסות. במקביל באותו חודש נמצא מאגר נפט תת קרקעי נוסף במפרץ מקסיקו, אשר להערכת מומחים מגדיל את עתודות הנפט של ארה"ב בשיעור ניכר (ההערכות מדברות על תוספת של 50% בעתודות). סיום המלחמה בלבנון היווה גם הוא נקודה נוספת המצביעה על רגיעה מסוימת באזורנו. בנוסף, עונת ההוריקנים לא גרמה נזקים השנה בניגוד לשנתיים שקדמו לכך ("ריטה" ו"קתרינה" ב-2005 ו "איוואן" ב-2004).

אנו מעריכים, כי בשנת 2007 התנודתיות תהיה נמוכה יותר, וזה על רקע ציפיות לגידול בהיצע. אנו מעריכים שעודף ההיצע על הביקוש שזוהה באמצע השנה ימשיך גם השנה. וזאת על רקע של פרויקטים בתחום חיפוש והפקה שהחלו ב- 3 שנים האחרונות הצפויים להגיע לידי הבשלה. מנגד, בצד הביקוש אנו מעריכים כי הביקוש ימשיך לצמוח בקצב יותר נמוך מההיצע בשנה הקרובה, כאשר עיקר הצמיחה תגיע מכיוונן של המדינות המתפתחות.

כתוצאה מכך אנו חוזים, כי מחירי הנפט ינועו בטווח צר לעומת השנתיים האחרונות, כאשר עונת החורף (ביקושים לשמנים לחימום וגז טבעי) והקיץ (ביקושים לדלקים) עשויות להוות תקופות בהן נראה את המחירים קרובים לשיאם.

הערכותינו מתבססות על כך שלא יהיו מקרי קיצון, בין אם טבעיים (חורף קשה מאוד או עונת הוריקנים סוערת), ומצב גיאו פוליטי עולמי נוח, כך שלא נראה מלחמה נוספת בלבנון או מתקפה צבאית על איראן.