הכנסות השוק לזכרונות מוליכים למחצה צמח השנה בכ-22%
כתוצאה מצמיחה סולידית ב-DRAM, ההכנסות מזיכרונות בשוק העולמי עתידים לצמוח ב-21.5% עם היקף הכנסות של יותר מ- 60.4 מיליארד דולר בשנת 2006, כך נמסר היום (ד') מגרטנר, חברת המחקר והייעוץ המובילה בעולם לתחום טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT).
בשנת 2007, צפויה לתעשייה זו צמיחה אטית יותר, עם הכנסות עולמיות מזכרונות של 66.3 מיליארד דולר, גידול של 9.8% לעומת 2006.
"מגזר הזיכרונות חווה צמיחה חזקה בהכנסות ב-2006, כאשר התנאים עבור DRAM המשיכו להשתפר, כאשר האספקה נשלטת בקפידה על ידי הספקים ומחירי המכירה הממוצעים (ASPs) יציבים", אמר ריצ'ארד גורדון, סגן נשיא בגרטנר. לעומת זאת, ASPs עבור זיכרון פלאש NAND ירדו מעל למצופה עם גבור התחרות, כך שהצמיחה בהכנסות במגזר ה-NAND בשנת 2006 הינה צנועה לכל היותר בהשוואה לצמיחה המרשימה בארבע השנים האחרונות".
הצמיחה במגזר הזיכרונות ב-2006 הייתה פי שתיים מהירה יותר מכלל תעשיית המוליכים למחצה. המשמעות היא שיצרני זיכרונות, כמו Infineon Technologies, Qimonda, Hynix Semiconductor, ו- Elpida Memory, הראו ביצועים גבוהים במידה ניכרת משל השוק ב-2006 ורשמו צמיחה חזקה בהכנסות, על פי תוצאות מוקדמות של דירוג נתח השוק של גרטנר דטהקווסט.
"אנו צופים שההכנסות בשוק זיכרונות ה-DRAM ימשיכו לגדול ב-2007. השפעת שוק הפלאש NAND תהיה שולית, מכיוון שלהערכתנו היצרנים יחליפו את קיבולת הייצור שלהם בחזרה ל-DRAM ברבעונים הקרובים", אמר גורדון.
הכנסות שוק ה- DRAM בעולם צפויות להסתכם בכ-33.9 מיליארד דולר ב-2006, גידול של 34.4% לעומת 2005. על פי הערכת גרטנר, הכנסות ה-DRAM יגדלו ב-15% ב-2007, להיקף של כ-39 מיליארד דולר. ב-2008 יגיע מגזר זה לשיא, וב-2009 צפויה ירידה בהכנסות.
המחצית הראשונה של 2007 תאופיין באספקת-יתר מסוימת, אשר תרד למצב של מחסור במחצית השניה של השנה. שנת 2008 צפויה להיות מאוזנת, כאשר במחצית הראשונה של 2008 צפוי מחסור בזיכרונות, אשר יתאזן ברבעון השלישי ויגיע למצב של אספקת יתר ברבעון הרביעי של 2008.
"שוק ה-DRAM הוא המגזר ההפכפך ביותר בתעשיית המוליכים למחצה", אמר אנדרו נורווד, סגן נשיא למחקר בגרטנר. " שינויים מתמשכים בהקצאות ייצור, דפוסי ביקוש לא יציבים והתפתחויות טכנולוגיות מהירות הופכות שוק זה לעסק בעל סיכון גבוה לספקים ולמשקיעים".
במהלך 2005, כאשר תעשיית ה-DRAM התמודדה עם אספקת יתר קלה, שוק הפלאש NAND ספג חלק מקיבולת הייצור העודפת והציל את תעשיית ה-DRAM מאספקת יתר חמורה ומירידה גדולה בהכנסות. ב-2006, תעשיית ה-DRAM "החזירה את חובה".
גורל שתי טכנולוגיות הזיכרון הללו קשור אחת בשניה עקב המעורבות הגבוהה של ספקי DRAM בשוק ה-NAND. במונחי נפח זכרון, 46% מספקי ה-DRAM יתחרו גם בשוק ה-NAND ב-2007.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
