בין השורות: בלי רנטגן - להבין למה דנקנר בטלוויזיה

כיצד האיש הכי דיסקרטי מבין האנשים הכי עשירים ומשפיעים על חיינו החליט פתאום לדבר על החיים עם חברו הרב? שי פאוזנר מציע תשובה לא מוכחת
שי פאוזנר |

שיווק מגזרי. מי מכם אינו מכיר את השם נוחי דנקנר? התשובה, אני מניח, ברורה מאליה. האיש המחזיק בסדרת החברות הכי רלוונטיות לכל אחד מאיתנו, הוא מן הסתם, גם האיש הכי מסוקר בעיתונות הכלכלית הישראלית. אם אתם קוראי Bizportal יכולתם למצוא את שמו של דנקנר ביותר מ-110 כותרות בשנה האחרונה. לו קראתם עליו בכל רחבי האינטרנט (על פי גודל) פגשתם את שמו לא פחות מ-91,400 פעמים.

השאלה השנייה שלי אליכם היא, כמה מיכם שמעו את נוחי דנקנר מדבר - בקולו בכלי תקשורת זה או אחר אי פעם? ראו זה פלא. כמעט אף אחד מכם לא עונה כאן תשובה חיובית. נוחי דנקנר איננו נוהג להתראיין בתקשורת בכלל - ובתקשורת האלקטרונית בפרט. האיש, סוג של בונקר תקשורתי. זאת, למרות היותו בעלים של חברות תקשורת בעצמו.

והנה אמש, אני נמרח לי על הספה בסוף היום ובזיפזופ בין מהדורות החדשות הישראליות - לפתע צץ מולי מר דנקנר בכבודו ובעצמו - ולא רק צץ - נראה כי הוא בהחלט שיתף פעולה עם הצלמים. אצל דנקנר, אמרו לי פעם אנשים שעבדו צמוד אליו, אין הפתעות. האיש מתוכנן עד זיעה. עד הפרט האחרון, עד דיוק מפחיד לפעמים. באופן מאוד מוזר, החליט האיש שיודע היטב איך לעשות רושם וכיצד נכון להתנהל מול הציבור, שאחת מההופעות הנדירות שלו בטלוויזיה תהיה לא אחרת מנאום מוזר - כמעט הזוי, לכבוד רב שנוי במחלוקת - הרנטגן.

למה בעצם? עוד נחזור לזה.

לזכותו של דנקנר יאמר, כי כבר כמה פעמים בעבר הוא לא הסתיר את העובדה שהוא נפגש ומתייעץ ב"רנטגן" בעניינים שונים - וכן, גם בענייני העסקים שלו. מיסטיקנים כבר הפכו לעניין יום יומי אצל כמה מבכירי אנשי העסקים של ישראל. ה"רנטגן" אגב, הוא מהיותר פופולאריים בקרב האוכלוסייה הזו.

דנקנר גילה אמש, כי ה"רנטגן" חזה את הסכסוך שלו עם בני הדוד ממשפחת ממשפחתו וכי הוא נחלץ לעזור לאנשים קרובים לו וכדבריו של אחד האנשים הכי פרקטיים בישראל - "עשה ניסים".

מוזר או לא מוזר? העובדה שלאיש חזק ומשפיע כמו דנקנר, אין בעיה עם הופעה כל כך הזויה בתוכנית טלוויזיה בפריים טיים, היא לא עניין של מה בכך. האיש לקח בחשבון כי הוא עשוי להישאר בזיכרון הקולקטיבי כמוזר - וזו לשון המעטה. אבל אצת דנקנר, אין מוזר, ואין תקלות. הכול מתוכנן - ומי פתח עיתון אתמול שלשלום והיום ועשה "אחד ועוד אחד" מבין היטב, ששוב - העיתוי הוא הכול. וכי דנקנר היה שם מול המצלמות - דווקא משום שהיו שם מצלמות.

נכון - נוחי דנקנר הוא בעליהן של שופרסל, סלקום, כלל וכור. אבל דנקנר הוא גם בעליה של ישראייר. חברת הטיסה שלו, אומרים היום אנשים משוק התעופה שאיתם שוחחתי בעניין, פעולת נמרצות להשפיע על ראשי העדה החרדית להעביר את אלפי ההחרדים הטסים בקו ניו יורק - ת"א (וגם בקווים לאירופה) מאל על אליה.

האיש יודע היטב שוריד הצוואר של אל על חשוף, לאחר המרד שהוכרז נגדה על ידי כמה מהחצרות החרדיות המובילות, בעקבות הטיסה בשבת בסיום השביתה האחרונה במשק.

אדם המכיר את השיווק בתחום העדה החרדית היטב סיפר לי היום, כי דנקנר השתמש בימים האחרונים באנשי קשר שונים כדי להגיע אל ראשי החצרות הגדולות בעדה החרדית בבני ברק. אותו אדם אישר דברים שפרוסמו היום בעיתונות, לפיהם, גם ראשי על אל והמנכ"ל חיים רומנו עצמו, ביקרו בימים האחרונים את ראשי העדה - וניסו לדבר על ליבם. בנתיים, משחק הזמן לטובת דנקנר, מאחר ואל על לא הצהירה עדיין כי לא תטוס יותר בשבת לעולם.

ההופעה הטלוויזינית הנדירה של דנקנר - מתחבק ומתלחש עם רב מוכר, נראית כעניין לא מקרי בכלל. מוזר או לא מוזר, דנקנר סימן לעצמו עוד וי בטבלת המלחמה מול החברה של האחים בורוביץ'. אם הוא ינצח - כדאי שתזכרו כיצד נאום קצר מאוד בשבחי רב עם תדמית בעייתית שינה את פני ענף התעופה האזרחית בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית

חן שרייבר |

על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. למאמר תגובה של אריאל פטל, חבר בועד המרכזי: כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון

אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.


מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.

לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.

מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.