הרצוג נפגש עם בכיר מקוריאן אייר: בדרך לקו לת"א

בשנת 2005 נכנסו לארץ מקוריאה כ-28,000 תיירים. רק 25% מתוכם הגיעו בטיסות דרך אירופה וכל השאר דרך היבשה - בעיקר מירדן
שרות Bizportal |

שר התיירות יצחק הרצוג נפגש אתמול עם משלחת של חברת התעופה הדרום-קוריאנית "קוריאן-אייר". חברי המשלחת, בהם בכירים בחברת התעופה, סיפרו להרצוג כי הם מעוניינים לבחון את פוטנציאל השוק המקומי הישראלי למזרח הרחוק, ובוחנים אפשרות לפתוח בעתיד קו נוסעים סדיר בין סיאול לתל-אביב. בין חברי המשלחת נמנו סגן נשיא החברה החולש על אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, ומנהל השיווק, המכירות והנוסעים של החברה.

בכירי "קוריאן-אייר" הסבירו לשר התיירות כי אחד המכשולים הגדולים של התיירות מקוריאה לישראל היא התדמית שיש לישראל בקרב הקוריאנים על רקע המצב הביטחוני בארץ. לפיכך הם ביקשו מהשר להירתם לעזרתם בשינוי התדמית הזו - על מנת להכין את הקרקע לאפשרות של ייסוד טיסות סדירות לתל-אביב.

שני הצדדים דנו באפשרויות העומדות בפניהם, ביניהן מפגשים עם סוכני נסיעות, יצירת עניין בקרב מקבלי ההחלטות בקוריאה באמצעות כתבות בעיתונות התיירות המקצועית במדינה, והזמנת המנהיגות הנוצרית המקומית לביקור ראשון בארץ הקודש. מנתונים שנמסרו לשר הרצוג עולה כי לכנסייה המובילה בקוריאה 17 מיליון מאמינים וישנו פוטנציאל משמעותי בתחום זה. השר הרצוג הוזמן לאחרונה לביקור בקוריאה, בהזמנת שר התיירות הקוריאני, לקידום הענף בשתי המדינות.

שר התיירות הרצוג: "השיחות עם בכירי 'קוריאן-אייר' היו חיוביות מאוד, והתרשמתי מהרצינות שלהם. החשיבות של מיסוד קו תעופה סדיר מקוריאה לישראל היא גדולה, שכן הדבר יכול להעניק זריקת מרץ משמעותית לכניסת תיירים מהמזרח כולו".

"קוריאן-אייר" היא כיום חברת התעופה הגדולה בקוריאה, המפעילה טיסות גם מיעדים נוספים כמו סין, יפן ואף אוסטרליה. המחזור השנתי שלה הוא כ-4 מיליארד דולר. עד שנת 1997 היא הפעילה טיסות לישראל, אך בשנה זו החליטה לבטל את המשך הטיסות, בעיקר בגלל אי השקט במזרח התיכון. כיום מפעילה החברה רק טיסות מטען לישראל. במהלך ביקורם נפגשו אנשי "קוריאן אייר" עם בכירים בענף התיירות, וסיירו ברחבי הארץ. נציגי החברה יבחנו את הצעת הרצוג להשתתף ביריד התיירות IMTM, שאמור להתקיים בישראל במהלך פברואר הקרוב, וציינו כי הם רואים בזה תחילתה של אפשרות לשיתוף פעולה בין משרד התיירות לחברת התעופה הדרום-קוריאנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.94%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.