ניו יורק פתחה בירוק: הודעות חיוביות ורכישות ענק
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את שבוע המסחר בעליות שערים, זאת כשברקע חדשות טובות לענקיות הרכב והתעופה - פורד ודלתא אירליינס. שתי חברות הענק הודיעו על הסכמים זמניים עם עובדיהם בנוגע לקיצוצים הנדרשים בשתי החברות. עוד במרכז המסחר, רכישות ומיזוגי ענק בוול סטריט, כשענקית הנפט קונוקו-פיליקס הודיעה על הצעת רכש לספקית הגז בורלינגון, בגובה מוערך של מעל 30 מיליארד דולר. עוד בזירת הזהב השחור, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט מטפסים בשעה זו ב-1.2% ונסחרים סביב רמה של 60.2 דולר. מחירי הזהב ממשיכים לעלות ללא הפסק ומוסיפים 2% לרמה של 538 דולר לאונקיה. היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים.
מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בעליה של 0.39% לרמה של 2,265 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.27% לרמה של 10,808 נקודות.
בהסתכלות קדימה להמשך השבוע, המשקיעים צפויים להמתין בדריכות להודעת הפד מחר (יום שלישי) בנוגע להמשך מדיניות העלאת הריבית. הצפי בשווקים הינו להעלאה נוספת של 0.25%, אך מרכז תשומת הלב תהיה נתונה לדברים אשר יאמר היו"ר היוצא, אלן גרינספאן, בעת מתן החלטת הפד, זאת כשהמשקיעים יחפשו רמזים לסופו האפשרי של תהליך העלאת הריביות בארה"ב.
אמריקניות במרכז
מניות פורד (F), יצרנית הרכב השניה בגודלה בארה"ב, פתחו בעליה של 1.2% לרמה של 8.28 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה ביום שבת כי הגיעה להסכם מסגרת עם עובדיה, לפיו תקצץ באופן קל בהוצאות ביטוח הבריאות של יותר מחצי מיליון מעובדיה, מקבלי הפנסיה מן החברה ובני משפחותיהם.
מניות בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG), אשר פתחו בעליה של 1.1% לרמה של 414 דולר, מרכזות עניין רב היום. בית ההשקעות הגדול קרדיט סוויס העלה את מחיר היעד למניות החברה מ-400 ל-475 דולר. לדעת בית ההשקעות, המומנטום של מגמת הפרסום האינטרנטי הינו בתהליך של האצה. עוד ברקע למסחר, החברה צפויה להצטרף בקרוב לרשימת הנאסד"ק 100 (מאה המניות הגדולות ביותר בבורסת הנאסד"ק)
עוד במרכז המסחר, דלתא אירליינס (DALRQ.PK), אשר הודיעה כי הגיעה להסכם זמני עם טייסיה, לפיו יבוטל האיום להשבתת החברה למרות שתקצץ במשכורות העובדים. מדובר בצעד שיכול לחסוך כ-152 מיליון דולר בשנה ובכך לעזור להציל את חברת התעופה השלישית בגודלה בארה"ב מסכנה של פשיטת רגל.
ישראליות בוול סטריט
מניות אי.סי.איי טלקום (ECIL) פתחו בירידה של 0.12% לרמה של 8.3 דולר. ברקע למסחר, הודעת החברה לפיה תקים מרכז מחקר ופיתוח בהודו. האתר החדש מתווסף למתקני מחקר ופיתוח של החברה בארצות הברית, ישראל וסין. לטענת החברה, המרכז החדש חיוני להרחבת יכולות המחקר והפיתוח וכן לנוכחותה החזקה באזור, אשר החלה כבר לפני עשר שנים.
מניות אלביט מערכות (ESLT) פתחו בעליה של 3.5% לרמה של 24.3 דולר. החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה בארה"ב, קולסמן, זכתה בהזמנות ראשוניות לאספקת מערכות משקפת תרמית למפקדת כוחות המארינס (חיל הנחתים) של ארצות הברית, בהיקף כספי של 33.6 מיליון דולר. ההזמנות מיועדות לאספקה בשנים 2006 ו-2007.
נטמנג' (NETM) פתחה את המסחר בירידה של 1.6% לרמה של 5.3 דולר. מפתחת היישומים לקישוריות של רשתות מידע הודיעה היום על מינויו של ג'ורג בנט לתפקיד סגן נשיא מכירות בצפון ארה"ב. בתפקידו הקודם, היה בנט סגן נשיא של חטיבת המכירות הבינלאומיות בחברת Handysoft, וכן הינו בעל נסיון רב בתחום ה-IT.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
