ניו יורק פתחה בירוק: הודעות חיוביות ורכישות ענק

בקרב חברות מן הגדולות בארה"ב מסייעות למומנטום החיובי בפתיחה, מחירי הנפט מטפסים ב-1.2%, מחירי הזהב ממשיכים לעלות ללא הפסק ומזנקים 2%, אלביט מערכות מוסיפה 3.5%, טבע מתממשת 0.5%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את שבוע המסחר בעליות שערים, זאת כשברקע חדשות טובות לענקיות הרכב והתעופה - פורד ודלתא אירליינס. שתי חברות הענק הודיעו על הסכמים זמניים עם עובדיהם בנוגע לקיצוצים הנדרשים בשתי החברות. עוד במרכז המסחר, רכישות ומיזוגי ענק בוול סטריט, כשענקית הנפט קונוקו-פיליקס הודיעה על הצעת רכש לספקית הגז בורלינגון, בגובה מוערך של מעל 30 מיליארד דולר. עוד בזירת הזהב השחור, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט מטפסים בשעה זו ב-1.2% ונסחרים סביב רמה של 60.2 דולר. מחירי הזהב ממשיכים לעלות ללא הפסק ומוסיפים 2% לרמה של 538 דולר לאונקיה. היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים.

מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בעליה של 0.39% לרמה של 2,265 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.27% לרמה של 10,808 נקודות.

בהסתכלות קדימה להמשך השבוע, המשקיעים צפויים להמתין בדריכות להודעת הפד מחר (יום שלישי) בנוגע להמשך מדיניות העלאת הריבית. הצפי בשווקים הינו להעלאה נוספת של 0.25%, אך מרכז תשומת הלב תהיה נתונה לדברים אשר יאמר היו"ר היוצא, אלן גרינספאן, בעת מתן החלטת הפד, זאת כשהמשקיעים יחפשו רמזים לסופו האפשרי של תהליך העלאת הריביות בארה"ב.

אמריקניות במרכז

מניות פורד (F), יצרנית הרכב השניה בגודלה בארה"ב, פתחו בעליה של 1.2% לרמה של 8.28 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה ביום שבת כי הגיעה להסכם מסגרת עם עובדיה, לפיו תקצץ באופן קל בהוצאות ביטוח הבריאות של יותר מחצי מיליון מעובדיה, מקבלי הפנסיה מן החברה ובני משפחותיהם.

מניות בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG), אשר פתחו בעליה של 1.1% לרמה של 414 דולר, מרכזות עניין רב היום. בית ההשקעות הגדול קרדיט סוויס העלה את מחיר היעד למניות החברה מ-400 ל-475 דולר. לדעת בית ההשקעות, המומנטום של מגמת הפרסום האינטרנטי הינו בתהליך של האצה. עוד ברקע למסחר, החברה צפויה להצטרף בקרוב לרשימת הנאסד"ק 100 (מאה המניות הגדולות ביותר בבורסת הנאסד"ק)

עוד במרכז המסחר, דלתא אירליינס (DALRQ.PK), אשר הודיעה כי הגיעה להסכם זמני עם טייסיה, לפיו יבוטל האיום להשבתת החברה למרות שתקצץ במשכורות העובדים. מדובר בצעד שיכול לחסוך כ-152 מיליון דולר בשנה ובכך לעזור להציל את חברת התעופה השלישית בגודלה בארה"ב מסכנה של פשיטת רגל.

ישראליות בוול סטריט

מניות אי.סי.איי טלקום (ECIL) פתחו בירידה של 0.12% לרמה של 8.3 דולר. ברקע למסחר, הודעת החברה לפיה תקים מרכז מחקר ופיתוח בהודו. האתר החדש מתווסף למתקני מחקר ופיתוח של החברה בארצות הברית, ישראל וסין. לטענת החברה, המרכז החדש חיוני להרחבת יכולות המחקר והפיתוח וכן לנוכחותה החזקה באזור, אשר החלה כבר לפני עשר שנים.

מניות אלביט מערכות (ESLT) פתחו בעליה של 3.5% לרמה של 24.3 דולר. החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה בארה"ב, קולסמן, זכתה בהזמנות ראשוניות לאספקת מערכות משקפת תרמית למפקדת כוחות המארינס (חיל הנחתים) של ארצות הברית, בהיקף כספי של 33.6 מיליון דולר. ההזמנות מיועדות לאספקה בשנים 2006 ו-2007.

נטמנג' (NETM) פתחה את המסחר בירידה של 1.6% לרמה של 5.3 דולר. מפתחת היישומים לקישוריות של רשתות מידע הודיעה היום על מינויו של ג'ורג בנט לתפקיד סגן נשיא מכירות בצפון ארה"ב. בתפקידו הקודם, היה בנט סגן נשיא של חטיבת המכירות הבינלאומיות בחברת Handysoft, וכן הינו בעל נסיון רב בתחום ה-IT.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.