ניו יורק פתחה בירוק: הודעות חיוביות ורכישות ענק
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את שבוע המסחר בעליות שערים, זאת כשברקע חדשות טובות לענקיות הרכב והתעופה - פורד ודלתא אירליינס. שתי חברות הענק הודיעו על הסכמים זמניים עם עובדיהם בנוגע לקיצוצים הנדרשים בשתי החברות. עוד במרכז המסחר, רכישות ומיזוגי ענק בוול סטריט, כשענקית הנפט קונוקו-פיליקס הודיעה על הצעת רכש לספקית הגז בורלינגון, בגובה מוערך של מעל 30 מיליארד דולר. עוד בזירת הזהב השחור, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט מטפסים בשעה זו ב-1.2% ונסחרים סביב רמה של 60.2 דולר. מחירי הזהב ממשיכים לעלות ללא הפסק ומוסיפים 2% לרמה של 538 דולר לאונקיה. היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים.
מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בעליה של 0.39% לרמה של 2,265 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.27% לרמה של 10,808 נקודות.
בהסתכלות קדימה להמשך השבוע, המשקיעים צפויים להמתין בדריכות להודעת הפד מחר (יום שלישי) בנוגע להמשך מדיניות העלאת הריבית. הצפי בשווקים הינו להעלאה נוספת של 0.25%, אך מרכז תשומת הלב תהיה נתונה לדברים אשר יאמר היו"ר היוצא, אלן גרינספאן, בעת מתן החלטת הפד, זאת כשהמשקיעים יחפשו רמזים לסופו האפשרי של תהליך העלאת הריביות בארה"ב.
אמריקניות במרכז
מניות פורד (F), יצרנית הרכב השניה בגודלה בארה"ב, פתחו בעליה של 1.2% לרמה של 8.28 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה ביום שבת כי הגיעה להסכם מסגרת עם עובדיה, לפיו תקצץ באופן קל בהוצאות ביטוח הבריאות של יותר מחצי מיליון מעובדיה, מקבלי הפנסיה מן החברה ובני משפחותיהם.
מניות בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG), אשר פתחו בעליה של 1.1% לרמה של 414 דולר, מרכזות עניין רב היום. בית ההשקעות הגדול קרדיט סוויס העלה את מחיר היעד למניות החברה מ-400 ל-475 דולר. לדעת בית ההשקעות, המומנטום של מגמת הפרסום האינטרנטי הינו בתהליך של האצה. עוד ברקע למסחר, החברה צפויה להצטרף בקרוב לרשימת הנאסד"ק 100 (מאה המניות הגדולות ביותר בבורסת הנאסד"ק)
עוד במרכז המסחר, דלתא אירליינס (DALRQ.PK), אשר הודיעה כי הגיעה להסכם זמני עם טייסיה, לפיו יבוטל האיום להשבתת החברה למרות שתקצץ במשכורות העובדים. מדובר בצעד שיכול לחסוך כ-152 מיליון דולר בשנה ובכך לעזור להציל את חברת התעופה השלישית בגודלה בארה"ב מסכנה של פשיטת רגל.
ישראליות בוול סטריט
מניות אי.סי.איי טלקום (ECIL) פתחו בירידה של 0.12% לרמה של 8.3 דולר. ברקע למסחר, הודעת החברה לפיה תקים מרכז מחקר ופיתוח בהודו. האתר החדש מתווסף למתקני מחקר ופיתוח של החברה בארצות הברית, ישראל וסין. לטענת החברה, המרכז החדש חיוני להרחבת יכולות המחקר והפיתוח וכן לנוכחותה החזקה באזור, אשר החלה כבר לפני עשר שנים.
מניות אלביט מערכות (ESLT) פתחו בעליה של 3.5% לרמה של 24.3 דולר. החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה בארה"ב, קולסמן, זכתה בהזמנות ראשוניות לאספקת מערכות משקפת תרמית למפקדת כוחות המארינס (חיל הנחתים) של ארצות הברית, בהיקף כספי של 33.6 מיליון דולר. ההזמנות מיועדות לאספקה בשנים 2006 ו-2007.
נטמנג' (NETM) פתחה את המסחר בירידה של 1.6% לרמה של 5.3 דולר. מפתחת היישומים לקישוריות של רשתות מידע הודיעה היום על מינויו של ג'ורג בנט לתפקיד סגן נשיא מכירות בצפון ארה"ב. בתפקידו הקודם, היה בנט סגן נשיא של חטיבת המכירות הבינלאומיות בחברת Handysoft, וכן הינו בעל נסיון רב בתחום ה-IT.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
