ניו יורק פתחה בירוק: הודעות חיוביות ורכישות ענק

בקרב חברות מן הגדולות בארה"ב מסייעות למומנטום החיובי בפתיחה, מחירי הנפט מטפסים ב-1.2%, מחירי הזהב ממשיכים לעלות ללא הפסק ומזנקים 2%, אלביט מערכות מוסיפה 3.5%, טבע מתממשת 0.5%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את שבוע המסחר בעליות שערים, זאת כשברקע חדשות טובות לענקיות הרכב והתעופה - פורד ודלתא אירליינס. שתי חברות הענק הודיעו על הסכמים זמניים עם עובדיהם בנוגע לקיצוצים הנדרשים בשתי החברות. עוד במרכז המסחר, רכישות ומיזוגי ענק בוול סטריט, כשענקית הנפט קונוקו-פיליקס הודיעה על הצעת רכש לספקית הגז בורלינגון, בגובה מוערך של מעל 30 מיליארד דולר. עוד בזירת הזהב השחור, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט מטפסים בשעה זו ב-1.2% ונסחרים סביב רמה של 60.2 דולר. מחירי הזהב ממשיכים לעלות ללא הפסק ומוסיפים 2% לרמה של 538 דולר לאונקיה. היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים.

מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בעליה של 0.39% לרמה של 2,265 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.27% לרמה של 10,808 נקודות.

בהסתכלות קדימה להמשך השבוע, המשקיעים צפויים להמתין בדריכות להודעת הפד מחר (יום שלישי) בנוגע להמשך מדיניות העלאת הריבית. הצפי בשווקים הינו להעלאה נוספת של 0.25%, אך מרכז תשומת הלב תהיה נתונה לדברים אשר יאמר היו"ר היוצא, אלן גרינספאן, בעת מתן החלטת הפד, זאת כשהמשקיעים יחפשו רמזים לסופו האפשרי של תהליך העלאת הריביות בארה"ב.

אמריקניות במרכז

מניות פורד (F), יצרנית הרכב השניה בגודלה בארה"ב, פתחו בעליה של 1.2% לרמה של 8.28 דולר. ברקע לעליה, החברה הודיעה ביום שבת כי הגיעה להסכם מסגרת עם עובדיה, לפיו תקצץ באופן קל בהוצאות ביטוח הבריאות של יותר מחצי מיליון מעובדיה, מקבלי הפנסיה מן החברה ובני משפחותיהם.

מניות בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG), אשר פתחו בעליה של 1.1% לרמה של 414 דולר, מרכזות עניין רב היום. בית ההשקעות הגדול קרדיט סוויס העלה את מחיר היעד למניות החברה מ-400 ל-475 דולר. לדעת בית ההשקעות, המומנטום של מגמת הפרסום האינטרנטי הינו בתהליך של האצה. עוד ברקע למסחר, החברה צפויה להצטרף בקרוב לרשימת הנאסד"ק 100 (מאה המניות הגדולות ביותר בבורסת הנאסד"ק)

עוד במרכז המסחר, דלתא אירליינס (DALRQ.PK), אשר הודיעה כי הגיעה להסכם זמני עם טייסיה, לפיו יבוטל האיום להשבתת החברה למרות שתקצץ במשכורות העובדים. מדובר בצעד שיכול לחסוך כ-152 מיליון דולר בשנה ובכך לעזור להציל את חברת התעופה השלישית בגודלה בארה"ב מסכנה של פשיטת רגל.

ישראליות בוול סטריט

מניות אי.סי.איי טלקום (ECIL) פתחו בירידה של 0.12% לרמה של 8.3 דולר. ברקע למסחר, הודעת החברה לפיה תקים מרכז מחקר ופיתוח בהודו. האתר החדש מתווסף למתקני מחקר ופיתוח של החברה בארצות הברית, ישראל וסין. לטענת החברה, המרכז החדש חיוני להרחבת יכולות המחקר והפיתוח וכן לנוכחותה החזקה באזור, אשר החלה כבר לפני עשר שנים.

מניות אלביט מערכות (ESLT) פתחו בעליה של 3.5% לרמה של 24.3 דולר. החברה הודיעה היום כי חברת הבת שלה בארה"ב, קולסמן, זכתה בהזמנות ראשוניות לאספקת מערכות משקפת תרמית למפקדת כוחות המארינס (חיל הנחתים) של ארצות הברית, בהיקף כספי של 33.6 מיליון דולר. ההזמנות מיועדות לאספקה בשנים 2006 ו-2007.

נטמנג' (NETM) פתחה את המסחר בירידה של 1.6% לרמה של 5.3 דולר. מפתחת היישומים לקישוריות של רשתות מידע הודיעה היום על מינויו של ג'ורג בנט לתפקיד סגן נשיא מכירות בצפון ארה"ב. בתפקידו הקודם, היה בנט סגן נשיא של חטיבת המכירות הבינלאומיות בחברת Handysoft, וכן הינו בעל נסיון רב בתחום ה-IT.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: