ברונפלד: נקיים עוד כנס משקיעים בלונדון בספטמבר
"אנחנו נקיים עוד כנס למשקיעים בספטמבר", כך מציין מנכ"ל הבורסה, שאול (סם) ברונפלד, בראיון ל-Bizportal, "אנחנו מאוד מצטערים על מה שקרה בלונדון, אך אנחנו מקווים שהבריטים יגלו את הנחישות והעמידה מול הטרור ויבואו לכנס בספטמבר".
נראה שצירוף נסיבות מצער במיוחד אילץ את קברניטי הבורסה התל אביבית לפזר כנס משקיעים בלונדון. אירועי הטרור שפקדו את הבירה הבריטית ביום ה' שעבר, קטעו חודשים ארוכים של הכנות לכנס שהיה צריך להיות "המוצלח ביותר שלנו", לדברי המנכ"ל ברונפלד. באותו הכנס היו אמורים לנאום השר נתניהו ויו"ר רשות ני"ע ערך טרי.
ש: האם השתנתה המגמה בבורסה ועברנו לירידות? האם הזרים החליטו לעזוב אותנו?
ת: אם מביטים בתקופה האחרונה על שערי הריבית בשווקים האמריקנים. יש מתאם עם ארה"ב ויש השפעות חיצוניות על שוק המניות המקומי. ככלל, הביצועים של שוק המניות הישראלי יושפעו אם תהיה צמיחה טובה ושערי הריבית בארץ לא יעלו. אז סביר שהבורסה תמשיך ותצמח.
ש: לאחר השקת התעודות בחסר החלו ירידות השערים החדות בבורסה, אפשר להתעלם מההקשר?
ת: התעודות בחסר, למרות שזה נראה כתזמון מופלא, זה תוצאה מקרית. ביום ד' האחרון הגענו למחזורים של 50 מיליון שקל, אני חושב שאפשר לסכם זאת בהצלחה.
ש: מה עם תעודות סל/חסר על סחורות כגון נפט?
ת: אנחנו מאפשרים להוציא תעודות סל על סחורות. מרגע שאפשר זה תלוי במי שירצה להנפיק אותן. כיום כבר יש תעודות על סחורות (קסם זהב, על ידי אקסלנס נשואה, ח.ש).
ש: מה המוצרים החדשים שאתם מתכננים להוציא בבורסה?
ת: מוסדות הבורסה אישרו השקה של אופציות על מניות. אבל זה מחייב תיקון חקיקתי. כך שלא יהיה ספק שמניפולציה במכשיר תתנגש עם חוק לניירות ערך.
כלל הרבה דברים "תקועים" בין הרגולטורים השונים מסביר לנו מנכ"ל הבורסה. הוא מביא לדוגמא את הרישום הכפול של מניות ישראליות שנסחרות בחו"ל (ארה"ב ולונדון) לת"א, "לקח עשור שלם עד שזה הושלם" הוא מסביר והוא מוסיף עד כמה זה נראה טבעי שחברה שמחויבת לרגולציה אמריקנית יכולה להרשם למסחר בתל אביב ולדווח בתיאום עם הרשויות המקומיות.
כך גם לגבי האופציות על המניות, הדברים נובעים מכך שבישראל עוד לא השתחררנו מהתפיסה הסוציאליסטית הישנה, מסביר ברונפלד. לדבריו, הוא חש שהוא צריך להצטדק לגבי קיומה של הבורסה בחלק מהמקומות בארץ.
ש: מה עם היחסים עם הרגולטורים, אתה מרגיש סביבה תומכת היום יותר מבעבר?
ת: הרשות לניירות ערך בתקופה של טרי, פועלת לפי תוכנית אסטרטגית לפיתוח שוק ההון שדומה לתוכנית שלנו. שוק ניירות ערך ממלא תפקיד חשוב בשכנוע או בהבאת חברות לרישום כפול. עיקר הבעיות הן עם משרד האוצר.
לפעמים האג'נדות של מנהל רשות המיסים, או הממונה על הביטוח, או החשב הכללי, לא תמיד מתיישבות עם שלנו. לדעתי לא נותנים דגש לדברים של הבורסה. הבעיה שלי היא שקידום הבורסה הוא לא בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר ואני לא מרגיש שבשנה האחרונה חל קידום בנושא. אני חושב שבורסה משוכללת תתרום ליעדים שהאוצר מטיף אליהם. עובדה, שכשעושים הפרטה דרך הבורסה - לאף אחד אין טענות.
ש: האם השוואת המיסוי על השקעות בארץ מול חו"ל כבר משפיעה על הבורסה?
ת: כמגמה ארוכת טווח - ברור שהמשקל של מניות זרות ילך ויגדל בתיק הישראלי. צריך להבין שתהליך הכניסה של לשווקים הזרים הוא לא פשוט. לא למוסדיים ולא לפרטיים. יש בעיות מידע, תרגום, זה קשה ולכן זה ייקח יותר זמן.
ש: אבל הישראלים יוכלו להשקיע בחו"ל דרך קרנות נאמנות - והן נסחרות בבורסה, כך שהיא גם תרוויח מהשקעה בחו"ל.
ת: המסחר בקרנוןת הנאמנות לא יעזור. זה חלק מהפתיחות במסחר בכלל. אנחנו לא יכולים הרי לשמוח רק על כל דולר של זרים שנכנס. זה אמנם יקטין את הפעילות בבורסה, אבל הבורסה אף פעם לא עמדה נגד.
ש: למרות הגאות בשנתיים האחרונות בבורסה אנחנו עדיין לא רואים את ה"ציבור" בפנים. אולי זאת בעיית אמון של המשקיע הישראלי הקטן, אחרי המפולת בשנות ה-90?
ת: אני לא חושב שהבורסה מתאימה לכל משקיע. עדיף שיעשו את זה מומחים. שתבוא קופת גמל, או קרן הנאמנות של המשקיע בבורסה. הכסף הקטן והעצבני בא בתקופות של גאות ויוצא בתקופות של שפל. זאת בעוד שהמשקיעים המוסדיים הם בעלי ראייה מרחיקת לכת.
ש: האם רפורמת בכר יכולה להשפיע על הבורסה?
ת: אני לא רואה במישרין השפעה של הרפורמה על הבורסה. מה שעשוי לעודד את הבורסה הוא התחרות באשראי הבנקאי. הקמנו את הרצף-מוסדיים לאג"ח שהונפקו כך שהמוסדיים יוכלו לסחור בהן. הקמנו את התשתית עבור ועדת בכר.
ש: אבל הרצף מוסדיים מרכז מחזורים דלים מאוד, האם יש כוונות לשנות משהו לגביו?
ת: זאת שאלה מורכבת מאוד. עניין הנפקת האג"ח הפך להיות פשוט מאוד מבחינת התשקיף. ראינו את ההצלחה בכמויות האג"ח המונפקות כיום בשוק, הנתונים מדברים בעד עצמם.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
