מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה. 

בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.

במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.

בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.

דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך: 

• ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
• ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר. 

משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום  385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

• קרן העושר של נורווגיה יוצאת מההשקעות בפז; האם היא בדרך לצאת מהשקעות ישראליות נוספות?
• קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.