הנסיך הסעודי מספר על התכנית שתוצג בשבוע הבא, וחושף - "היינו על סף קריסה"

בראיון רחב לבלומברג מספר מוחמד בן סלמאן על התכנית הגדולה שלו לסעודיה החדשה - בעוד 20 שנה
מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה נפט סעודיה

הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן בן ה-31, שהינו האיש החזק כיום בממלכה הסעודית, צפוי ביום שני הקרוב לחשוף את התכנית הגדולה שלו לסעודיה ביום שאחרי הנפט. בשיחה של 8 שעות עם כתבי בלומברג בריאד בירת הממלכה, סיפר הנסיך על מצבה הנוכחי של סעודיה תחת מחירי הנפט שנחתכו בעשרות אחוזים, ועל התכנית שהוא מתכוון לחשוף.

"כמה קרובה כיום ערב הסעודית למשבר כלכלי?" שאל הנסיך, ועוזרו השיב - "המצב טוב יותר כעת, אבל אם היית שואל אותי את השאלה הזו לפני שנה בדיוק - אני אגיד שהיית אז על סף התקף חרדה". אותו עוזר חשף בראיון עם בלומברג כי באפריל של 2015 בוצעה בדיקה בממלכה והתגלה כי עם קצב ההוצאות יימשך נוכח מחירי הנפט הנמוכים, סעודיה תיכנס למצב של פשיטת רגל תוך שנתיים בלבד, כלומר בתחילת 2017. מסיבה זו הורה הנסיך על שורה של מהלכים, החל מקיצוץ של 25% בתקציב ועד הטלת מיסים חדשים ובחינת כל נושא המע"מ בממלכה (מהלך שצפוי ליצור הכנסה שנתית של 100 מיליארד דולר ב-2020). מרגע שצעדים אלו נכנסו לתוקף, היקף ההוצאה החודשית של הממלכה שעמד על 30 מיליארד דולר בחודש, החל לצנוח.

והדבר הבא, כאמור, זו התכנית הגדולה שתוצג ביום שני הקרוב - "החזון של סעודיה". מדובר בתכנית כוללת, הן מהצד הכלכלי והן מהצד החברתי. לגבי הצד הכלכלי, התכנית צפויה לכלול הקמת קרן השקעות ממשלתית בהיקף עצום של 2 טריליון דולר. רק לשם השוואה, נציין כי קרן ההשקעות הנורבגית (שמקורה מכספי הנפט והינה הגדולה בעולם מסוגה), מנהלת סכום של רק קצת יותר מ-800 מיליארד דולר. בתוך כך, הנסיך מתכנן להנפיק את חברת הנפט הסעודית Aramco ולמכור לציבור עד 5% מהמניות. הכסף שיגוייס יעבור לאותה קרן השקעות. הקרן שתוקם תשקיע בנכסים שאינם קשורים לנפט ובסופו של דבר הנכסים הללו יניבו הכנסות שיהיו גדולות מההכנסות על הנפט. "בעוד 20 שנה נהייה כלכלה שלא מסתמכל רק על נפט", אמר הנסיך. 

לתכנית יש גם צד חברתי, הנסיך שמודע לכך שסעודיה תתקשה לשגשג במצב בו חצי מהאוכולוסיה נמצאת מצב של דיכוי חמור, אמר כי הוא יתמוך במתן זכויות לנשים שכיום לא יכולות לנהוג ברכב או בכלל לצאת מהבית ללא ליווי של גבר קרוב משפחה. "אנחנו מאמינים שלנשים יש באיסלאם זכויות שהן עדיין לא ניצלו". 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ל4 27/04/2016 20:08
    הגב לתגובה זו
    רק ראש ממשלה חיצוני כמו סטנלי יכול לשנות משהו....
  • 5.
    אצלנו יגנבו את הכסף מתמלוגי הנפט לפני שיגיע לקרן לאזרח (ל"ת)
    תום 24/04/2016 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רק אצלנו ביבי האפס הבטיח שיקימו קרן כמו בנורבגיה ו 0000 (ל"ת)
    תום 24/04/2016 20:54
    הגב לתגובה זו
  • אם תוסיף ס לפני השם תהיה צודק. (ל"ת)
    ביבי מלך ישראל 29/04/2016 17:20
    הגב לתגובה זו
  • נכון,אבל הוא לא הבטיח לקיים..... (ל"ת)
    יאיר 26/04/2016 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מבינים מה זה ערבים אם היו מקימים קרן כמו נורבגיה :):) (ל"ת)
    תום 24/04/2016 20:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נא לתקן 21/04/2016 18:26
    הגב לתגובה זו
    מה קורה איתכם?
  • אם נתחיל לתקן טעויות כתיב-לא נגמור עוד שבוע (ל"ת)
    יי 27/04/2016 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 21/04/2016 14:12
    הגב לתגובה זו
    גם הסרתע לםני חודשיים וגם השבוע שכלכם ציםיתים למפולת בנפט. הם מתכננים את ההנפקה הגדולה מעולם וחייבים מחיר נפט גבוה אחרת היא תכשל. בעניין מניות לדעתי לאומי שווה או מי שנסחרת קרוב להון עצמי,אל על להתרחק תרד עוד עלתה מעל טמעבר לשוויה ב 2015 ורוב העלייה התבססה על הנפט,מזון להתרחק.ביו,פלוריסטם וכיטוב בעלות הפוטנציאל הגדטל ביותר לדעתי.
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.