עוגן שגיא בלישה אופיר עוזרי
צילום: דנה תמרי

מבקשים מהחתול לשמור על השמנת? קבוצת עוגן מבקשת להצטרף לבנקים

קבוצת עוגן, הנמצאת בשלבי הקמה של הבנק החברתי הראשון בישראל, מבקשת ממשרד האוצר לאפשר לקבוצה ולחברות האשראי החוץ בנקאי בכלל, להעניק הלוואות לעסקים בערבות מדינה

ערן סוקול |

קבוצת עוגן, הנמצאת בשלבי הקמה של הבנק החברתי הראשון בישראל, מבקשת ממשרד האוצר לאפשר לקבוצה ולחברות האשראי החוץ בנקאי בכלל, להעניק הלוואות לעסקים בערבות מדינה במסגרת הקרן הייעודית שהועמדה לסיוע בהתמודדות עם השפעת התפרצות נגיף הקורונה או בקרן מקבילה שתוקצה לשם כך.

לקריאה נוספת:

> קבוצת עוגן תעניק הלוואות לעסקים קטנים בריבית קבועה של 5%

> עוד בנק בדרך: קרן עוגן השלימה צעד בהקמת בנק ללא כוונות רווח

במכתב שנשלח אמש מטעם יו"ר קבוצת עוגן, עו"ד אופיר עוזרי, ומנכ"ל קבוצת עוגן, שגיא בלשה לשרי האוצר והכלכלה ולחשב הכללי נטען כי ניסיון השבועות האחרונים מלמד שעוגן הייתה ערוכה ומוכנה לתת הלוואות לעסקים ולעמותות שלא קיבלו מענה במקומות אחרים.

מבקשים מהחתול לשמור על השמנת?

לטענת קבוצת עוגן: "אנו עדים בימים האחרונים למקרים רבים שבהם עסקים אינם מצליחים לממש את הסיוע שהמדינה התכוונה לתת להם, בשל כך שהם אינם עומדים בקריטריונים העסקיים של הבנק נותן האשראי. בנק כזכור, הוא לפני הכל גוף עסקי-פרטי שמטרתו להשיא רווח לבעלי מניותיו. אין בליבנו ולו צל של ספק, שאילו היו יכולים לקבל הלוואות בערבות מדינה מארגונים שפועלים מתוך מטרה חברתית וללא כוונת רווח, הרי שהשיקולים בבחינת בקשות האשראי היו שונים באופן מהותי, וכך גם התוצאה הייתה שונה".

 

"לקבוצת עוגן ניסיון של שנים רבות במתן הלוואות לאוכלוסיות שנחשבות בסיכון גבוה יחסית במערכת הבנקאית, ובכל זאת שיעור החוב האבוד בהלוואות שלה לאורך 30 שנה הוא 0.7% בלבד. מקורן התקציבי של ההלוואות שעוגן מעניקה הוא יחידים וגופים פילנטרופים ומשקיעי IMPACT", מציינים בקבוצת עוגן.

"בשנים האחרונות חוקקה הממשלה סדרת חוקים שמטרתם לייצר תחרות עם הבנקים ולעודד גופי אשראי חוץ בנקאיים מפוקחים במטרה להנגיש אשראי שיתחרה באשראי שמעניקים הבנקים. פעולה באמצעות הבנקים בלבד (כפי המצב כעת) מנוגדת לרוח הרפורמות ועלולה לסכל את מטרותיה. העמדת ערבות מדינה להלוואות שייתנו גופים חוץ בנקאיים, ובמיוחד העמדת ערבות כזאת לעוגן שהוא גוף אשראי חוץ בנקאי ללא מטרת רווח, הייתה מגדילה את 'רוחב הפס' ומזרזת את הטיפול בעסקים קטנים ובמלכ"רים בתקופת משבר. העמדת הערבות כאמור אף תגדיל את המקורות הפילנטרופיים שיועמדו לטובת האשראי החברתי", סיכמו בקבוצת עוגן.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

מיהי קבוצת עוגן?

עוגן, נוסדה לפני 30 שנה כקרן להלוואות ללא ריבית. בשנים האחרונות התרחבה עוגן והיא נמצאת בתהליך הקמה של הבנק החברתי הראשון בישראל שיהיה ללא מטרות רווח. בקבוצת עוגן מצהירים כי מטרתם הינה הנגשת אשראי, הבאת רמה חדשה של הוגנות ושוויון הזדמנויות למגזר הפיננסים בישראל ועידוד ניעות חברתית חיובית.

קבוצת עוגן כוללת חמישה ארגונים

"עוגן – קרן להלוואות ללא ריבית" - עמותה אשר עד 2018 נקראה “האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית” – IFLA, היא הארגון היהודי הגדול בעולם להלוואות ללא ריבית. בקרן כ-200 מיליון שקל, אשר גויסו מאלפי תורמים ברחבי העולם.

"עוגן – קרן להלוואות חברתיות" - חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שמקור המימון שלה הוא משקיעי אימפקט בישראל וברחבי העולם. בשלב הראשון היא מציעה אשראי זמין בריבית נמוכה לעסקים קטנים, למשפחות שזקוקות להשלמת הון עצמי לרכישת דירה ראשונה וכן הלוואות גישור לעמותות אשר מספקות שירותים לממשלה. בהמשך, לאחר קבלת רשיון מבנק ישראל, היא תהפוך לבנק חברתי, הבנק הראשון בישראל שהוא ללא כוונת רווח.

"עוגן לבית" - תכנית ייעוץ וליווי מקצועי ללא עלות, במימון תורמים, שמסייעת למשפחות בפריפריה החברתית והכלכלית לרכוש דירה ראשונה גם במצבים מאתגרים.

"קרן-שמש" - חברה לתועלת הציבור (חל"צ) אשר מפעילה מערך מנטורים שמונה קרוב ל 600 אנשי ונשות עסקים ומנהלים בכירים ומנוסים במשק הישראלי, אשר פועלים בהתנדבות ומסייעים למאות יזמים צעירים בכל שנה להקים ולנהל עסק רווחי משלהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.