גדעון תדמור, יור נאוויטס פטרוליום
צילום: יח"צ

נאוויטאס תרכוש זכויות ב-4 שדות נפט תמורת כ-50 מיליון דולר

החברה מדווחת על מזכר הבנות על פיו תרכוש 50% מהזכויות בארבע שדות נפט יבשתיים בטקסס, עם קצב הפקה של כ-2,910 חביות נפט ביום
איתן גרסטנפלד | (1)

שותפות  נאוויטס פטר יהש -0.69%  מדווחת על חתימת מזכר הבנות לרכישת 50% מהזכויות בארבע שדות נפט יבשתיים מוכחים בטקסס. במסגרת ההסכם תשלם השותפות כ-50 מיליון דולר לצד מימון תכנית פיתוח ראשונית בהיקף של כ-15 מיליון דולר. הצדדים יפעלו להשלמת העסקה עד לסוף שנת 2019.

השותפות חתמה מזכר הבנות עם חברת נפט אמריקאית לרכישת 50% מהזכויות בארבע שדות נפט יבשתיים מפיקים במדינת טקסס, תמורת כ-50 מיליון דולר וכן מימון תכנית פיתוח ראשונית בהיקף של כ-15 מיליון דולר. הרכישה צפויה להיות ממומנת באמצעות מימון בנקאי או אחר בהיקף של כ-60% והיתרה ממקורותיה של נאוויטס.

ארבעת שדות הנפט בטקסס המיועדים להירכש כוללים כ-128 בארות מפיקות עם קצב הפקה של כ-2,910 חביות נפט ביום (החלק הנרכש כולל כיום הפקה של כ-1,455 חביות ביום). עם זאת, להערכת השותפות, בשדות עתודות משמעותיות שהתגלו וטרם פותחו ושאינן כלולות במחיר העסקה. כמו כן, בכוונת נאוויטס לקדוח קידוחי פיתוח חדשים בעלות של כ-15 מיליון דולר החל מ-2020.  

בשותפות מציינים כי התמורה עבור רכישת השדות משקפת רק את התמורה עבור שווי ההפקה הקיימת, ואינה כוללת את הערכת נאוויטס בדבר הפוטנציאל הגלום בשדות, אותו עתידה השותפות למצות במסגרת תכנית הפיתוח עליה יוסכם עם המוכרת.

על פי מזכר ההבנות, הצדדים יפעלו להשלמת העסקה עד לסוף שנת 2019. מזכר ההבנות כולל גם מנגנון של חלוקת תזרימי המזומנים שינבעו מההפקה של קידוחי הפיתוח החדשים, עם קדימות לנאוויטס עד להחזר עלויות הפיתוח, ולאחר מכן חלוקה בהתאם לשיעורי ההחזקות של המוכרת ונאוויטס בנכסים.

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור: "החתימה על מזכר ההבנות היא צעד נוסף בדרך למימוש האסטרטגיה של נאוויטס למיצוי הפוטנציאל של שדות נפט יבשתיים מפיקים בהם יש עתודות מוכחות משמעותיות שטרם פותחו. פיתוח זרוע הפעילות היבשתית בארה"ב תגדיל משמעותית את היקף ההפקה היומי של השותפות, תיצור גיוון בפורטפוליו הנכסים ותייצר מנוע צמיחה חשוב לנאוויטס. פוטנציאל הפיתוח המשמעותי הקיים גם בנכס נפט זה צפוי לייצר ערך רב נוסף לנאוויטס".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בכל אמריקה לא מצאו מי שיפתח את השדות האלה (ל"ת)
    מניה רק יורדת 02/10/2019 12:16
    הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.