מודי שפריר אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בנק הפועלים מסביר בשיחה עם ביזפורטל מה הסיכונים והסיכויים בשווקים. "בארה"ב התחילה בשבועות האחרונים מגמת רוטציה – כסף יצא ממניות הטק למניות הראסל 2000 על רקע הצפי לירידת ריבית ושהכלכלה לא תיכנס למיתון, וגם המדיניות של טראמפ מ-2016 לעודד את הכלכלה ולהפחית מיסים זה גרם למניות הקטנות לטפס.

"התגברות החששות לאחרונה שהכלכלה תיכנס למיתון על רקע נתוני התעסוקה והתבטאויות של פאואל יחד עם מה שקרה ביפן - השוק נכנס לפאניקה כאילו ארה"ב נכנסת למיתון עם זאת המסחר נרגע בהמשך בעקבות סקר ציפיות חשוב בארה"ב שהיה מעל הצפי ואולי ההבנה שאין מיתון קרוב".

התנודתיות כפי שראינו ביפן וגם בארה"ב אלו סימנים של שוק מאוד לא בריא.

"השווקים הפיננסים בניגוד לכלכלה שפועלת לאט לאט, השווקים פועלים מהר ובטח בשנים האחרונות שיש מודלים אוטומטיים ופוזיציות ממונפות. זה לא משהו חדש וזה יכול להוביל לתנודות חדות בשווקים. לא יכול לומר שהשוק לא בריא כי השווקים יעילים לאורך זמן אבל צריך לקחת בחשבון תנודות כמו שראינו השבוע".

הערכות לירידת ריבית בארה"ב בספטמבר נראות וודאיות והשאלה זה בכמה הנגיד יוריד את הריבית – האם זה גם יכול להצית את האינפלציה מחדש?

"השאלה כמה הריבית תרד, סייקל הורדות הריבית התחיל ברחבי העולם, בארה"ב זה יתחיל בספטמבר והשוק מתמחר הורדת ריבית של 0.5%, עם זאת יו"ר הפד אמר לאחרונה שלא העלו אפשרות כזאת. 

• הזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע
• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"להערכתי זה לא עשוי להצית אינפלציה כי זה עדיין מעל ריבית שיווי משקל שעומדת על 2.75% וגם אם הריבית שיווי משקל היא יותר גבוהה ונניח היא 3.5% עדיין אחרי מספר הורדות ריבית זאת עדיין ריבית מרסנת. גם שוק התעסוקה מתקרר וזה ממתן את האינפלציה, בעולם מחירי הסחורות יורדים. כך או אחרת אני מניח שהריבית תרד בספטמבר".

נעבור לישראל, תחזית האינפלציה שלכם עומדת על 3% ב- 12 החודשים הקרובים – מה הסיכונים ואולי גם מה הסיכויים שנראה אינפלציה נמוכה יותר? 

"אנחנו בסביבת אינפלציה שונה מהעולם, בדרך כלל האינפלציה הולכת עם העולם אבל המצב בישראל כרגע מאוד ייחודי לאור המלחמה. בחודשים האחרונים וגם בקיץ אצלנו יש מגמת האצה באינפלציה. התחזית שנה קדימה לוקחת גם העלאת מיסים וזה תומך בעליית האינפלציה. יש עליה במחירי השכירות, טיסות, דולר שעלה, שוק עבודה הדוק ואלו דברים אינפלציוניים.

מהצד השני יש את מחירי הסחורות שיורדים, האינפלציה בעולם מתמתנת וזה עשוי להשפיע גם. השאלה הגדולה זה השקל, ברמת שיווי משקל הוא צריך להיות יותר חזק מהרמה הנוכחית, והוא נסחר סביב 3.75 בעיקר על רקע המצב הגיאופוליטי. כאשר המלחמה תיגמר השקל צריך להתחזק בחדות וזה דיס אינפלציוני".

• שמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
• איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

פרמיית הסיכון עולה על רקע רוחות המלחמה – מצד שני יש נתונים חיוביים בכלכלה הישראלית וגם המדדים הכלכליים באופן יחסי סבירים למצב – תוכל לפרט?

"פרמיית הסיכון עלתה בצורה חדה ורואים את זה במגוון רחב של פרמטרים – דולר, CDS, בריביות שישראל מגייסת בדולרים - אגרת החוב ל-10 שנים נסחרת ב-205 נקודות בסיס מעל האג"ח המקביל, במדינות בדירוג טריפל B מינוס המרווח קטן יותר אז לכאורה הדירוג שלנו נמוך יותר. זה נובע בעיקר מהמצב הגיאופוליטי. וזה מייקר את עלויות החוב. 

"בפן החיובי המגזר העסקי שהוא המנוע של הכלכלה הוא מאוד חזק וזה המזל של אזרחי ישראל – זה בין היתר הייטק, נדל"ן, הצרכנים יש להם כסף ואוהבים לצרוך, הבנקים חזקים מאוד והבסיס של הכלכלה מאוד חזק. כאשר המלחמה תיגמר כלכלת ישראל יכולה לצמוח בחדות ויהיה כאן פרץ אופטימיות מחודש".

נתון שתומך בכלכלה – העלייה בשנת 2023 הסתיימה באופן חיובי מאוד – 46,000 אלף עולים, איך זה משפיע על הכלכלה?

"46,000 אלף עולים ב-2023 ושנה קודם זה היה יותר. זה הכי גבוה מאז 2002, לפי הלמ"ס מדובר בעלייה איכותית מאוד – 70% הם בעלי תואר אקדמי. 50% השתקעו במרכז וזאת השפעה חיובית מיידית על כלכלת ישראל, זה גם לחצים אינפלציוניים. שמסתכלים קדימה אני מניח שאחרי המלחמה שנראה יותר בנטו עלייה של יהודים מרחבי העולם שסובלים מאנטישמיות"