דוד פתאל
צילום: יח"צ

19 שנה לאחר הקמתה: רשת פתאל תצא להנפקה בבורסה

הרשת, שבבעלות משפחת פתאל וקבוצת מגדל, תנפיק 10% ממניותיה ואיגרות חוב בבורסה בישראל
נועם בראל |
נושאים בכתבה אי.בי.אי פתאל

רשת מלונות פתאל, אשר בבעלות משפחת  פתאל (81.5%) וקבוצת מגדל (18.5%), פרסמה  היום טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה של עד 10% ממניותיה ואיגרות חוב בבורסה בישראל.

על פי טיוטת התשקיף, תמורת ההנפקה תשמש את החברה במימון פעילותה השוטפת ופעילות הפיתוח של החברה. סך של כ- 50 מיליון שקלים ישמש לפירעון של 50% מיתרת הלוואת בעלים, אשר הועמדו לחברה על ידי בעלי מניותיה. את הפצת המניות יובילו לידר שוקי הון, אוריון, פועלים אי.בי.אי וברק קפיטל.

שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל החזקות: "הנפקת המניות בבורסה לניירות ערך, הינה אחת מהנפקות האקווטי הגדולות בשנים האחרונות והינה ציון דרך לחברה שהוקמה  לפני 19 שנים על ידי דוד פתאל  וכיום הינה קבוצת המלונות הגדולה בישראל, בעוד מרבית  פעילותה בחו"ל. בכוונתנו להמשיך ולפתח את פעילות החברה ולהמשיך במגמת הצמיחה וההתרחבות "

רשת מלונות פתאל הוקמה על ידי דוד פתאל בשנת 1999 ומונה כיום כ- 32,000 חדרים ב- 167 בתי מלון ב- 17 מדינות. בין מותגי הרשת, מלונות לאונרדו, יו, הרודס, NYX ורוטשילד 22.

הרשת שהינה הגדולה בישראל ומנוהלת על ידי אביה מזרחי מגן, מונה 39 בתי מלון, מתוכם 21 בבעלות מלאה או חלקית, 11 בשכירות ו-7 בניהול. מותגי הרשת הינם לאונרדו LEONARDO, , יו U , הרודס  HERODS , NYX ורוטשילד 22. באירופה מנוהלת הרשת על ידי דני רוג'ר והיא כוללת 128 בתי מלון, בין היתר בגרמניה, בריטניה, ספרד, בלגיה, איטליה, קפריסין, צ'כיה, הולנד, שוויץ, והונגריה. ריכוז המלונות הגדול ביותר של הרשת נמצא בגרמניה, בה מחזיקה הרשת 59 בתי מלון, ובריטניה בה מחזיקה הרשת 43 בתי מלון.

פתאל המסתמכת על תיירות פנים וחוץ פרסמה במסגרת התשקיף נתונים על מצב התיירות בישראל ובאירופה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך 9 החודשים הראשונים של שנת 2017 חלה עלייה של כ- 7% במספר לינות תיירים במלונות בישראל, לעומת התקופה המקבילה בשנת 2016, המוסברת ברגיעה היחסית של במצב הבטחוני. 

הפדיון של מלונות התיירות בשנת 2016 בישראל הסתכם בכ- 10.1 - מיליארד שקל, נתון המשקף עלייה של כ- 2% לעומת פדיון של  9.9  מיליארד שקל בשנת 2015 , עלייה הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתיירות הפנים ומצביעה על ההכנסות הגבוהות ביותר ב- 5 שנים האחרונות. מנתונים של הלשכה מובן, כי על אף ששיעורי התפוסה ירדו במקצת החל משנת 2010 הפדיון הממוצע ללינה מציג מגמת עלייה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הונה העצמי של רשת פתאל הסתכם ב- 30 לספטמבר 2017 בכ-2 מיליארד שקל והוא  מהווה כ-36% מסך מאזן החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכם בכ- 217 מיליון שקל ורכושה הקבוע של החברה, נטו הסתכם באותה התקופה בכ- 3.8 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.