19 שנה לאחר הקמתה: רשת פתאל תצא להנפקה בבורסה
רשת מלונות פתאל, אשר בבעלות משפחת פתאל (81.5%) וקבוצת מגדל (18.5%), פרסמה היום טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה של עד 10% ממניותיה ואיגרות חוב בבורסה בישראל.
על פי טיוטת התשקיף, תמורת ההנפקה תשמש את החברה במימון פעילותה השוטפת ופעילות הפיתוח של החברה. סך של כ- 50 מיליון שקלים ישמש לפירעון של 50% מיתרת הלוואת בעלים, אשר הועמדו לחברה על ידי בעלי מניותיה. את הפצת המניות יובילו לידר שוקי הון, אוריון, פועלים אי.בי.אי וברק קפיטל.
שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל החזקות: "הנפקת המניות בבורסה לניירות ערך, הינה אחת מהנפקות האקווטי הגדולות בשנים האחרונות והינה ציון דרך לחברה שהוקמה לפני 19 שנים על ידי דוד פתאל וכיום הינה קבוצת המלונות הגדולה בישראל, בעוד מרבית פעילותה בחו"ל. בכוונתנו להמשיך ולפתח את פעילות החברה ולהמשיך במגמת הצמיחה וההתרחבות "
רשת מלונות פתאל הוקמה על ידי דוד פתאל בשנת 1999 ומונה כיום כ- 32,000 חדרים ב- 167 בתי מלון ב- 17 מדינות. בין מותגי הרשת, מלונות לאונרדו, יו, הרודס, NYX ורוטשילד 22.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשת שהינה הגדולה בישראל ומנוהלת על ידי אביה מזרחי מגן, מונה 39 בתי מלון, מתוכם 21 בבעלות מלאה או חלקית, 11 בשכירות ו-7 בניהול. מותגי הרשת הינם לאונרדו LEONARDO, , יו U , הרודס HERODS , NYX ורוטשילד 22. באירופה מנוהלת הרשת על ידי דני רוג'ר והיא כוללת 128 בתי מלון, בין היתר בגרמניה, בריטניה, ספרד, בלגיה, איטליה, קפריסין, צ'כיה, הולנד, שוויץ, והונגריה. ריכוז המלונות הגדול ביותר של הרשת נמצא בגרמניה, בה מחזיקה הרשת 59 בתי מלון, ובריטניה בה מחזיקה הרשת 43 בתי מלון.
פתאל המסתמכת על תיירות פנים וחוץ פרסמה במסגרת התשקיף נתונים על מצב התיירות בישראל ובאירופה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך 9 החודשים הראשונים של שנת 2017 חלה עלייה של כ- 7% במספר לינות תיירים במלונות בישראל, לעומת התקופה המקבילה בשנת 2016, המוסברת ברגיעה היחסית של במצב הבטחוני.
הפדיון של מלונות התיירות בשנת 2016 בישראל הסתכם בכ- 10.1 - מיליארד שקל, נתון המשקף עלייה של כ- 2% לעומת פדיון של 9.9 מיליארד שקל בשנת 2015 , עלייה הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתיירות הפנים ומצביעה על ההכנסות הגבוהות ביותר ב- 5 שנים האחרונות. מנתונים של הלשכה מובן, כי על אף ששיעורי התפוסה ירדו במקצת החל משנת 2010 הפדיון הממוצע ללינה מציג מגמת עלייה.
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
הונה העצמי של רשת פתאל הסתכם ב- 30 לספטמבר 2017 בכ-2 מיליארד שקל והוא מהווה כ-36% מסך מאזן החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכם בכ- 217 מיליון שקל ורכושה הקבוע של החברה, נטו הסתכם באותה התקופה בכ- 3.8 מיליארד שקל.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
