מטיוטת הרפורמה בשוק התקשורת: "ביטול הפרדה מבנית בתוך 9 חודשים"; "פירוק לסלי שירותים משותפים"

טויטת רפורמת השוק הסיטונאי של משרד התקשורת פורסמה. צחי אברהם: "בסך הכל השינוי המסתמן מהווה בשורות טובות, בעיקר לבזק"
רקפת סלע | (7)

"בזק והוט יחויבו במכירת שירותים סיטונאיים לבעלי רישיונות תקשורת, אשר יספקו שירותים על גבי תשתיותיהם, וזאת על בסיס תנאים בלתי מפלים", נכתב בטויוטת רפורמת התקשורת הסיטונאית של משרד התקשורת.

בהמשך מפורטים נושאים נוספים אשר השוק ציפה ארוכות לפירסומם: "בתוך 9 חודשים מפרסום הצעת המדף, כמתואר לעיל, יורה שר התקשורת על ביטול ההפרדה המבנית בין ספק תשתיות שהציע הצעה כאמור לבין ספקי השיחות הבינלאומיות וספקי שירותי האינטרנט (ISP), השייכים לאותה קבוצת בעלות, באופן שלדוגמה חברת בזק תורשה להציע ללקוחותיה חבילות משוחררות מפיקוח של כל שירותיה (שיחות מקומיות ובינלאומיות, שירותי פס רחב ושירותי גישה לאינטרנט".

הסעיף שנוגע לחברת הוט: "תיקבע דרישת פריקות בהתייחס לסלי שירותים משותפים, הכוללים שירותי בזק (ניידים או נייחים) ושירותי שידורים, אשר תתייחס הן לשירותי השידורים והן לשירותי הגישה רחבת הפס, וזאת כל עוד לא יתקיימו שידורי טלוויזיה על גבי תשתית האינטרנט. ההפרדה המבנית בין ספקי התשתיות לבין תחום הטלוויזיה הרב ערוצית, לרבות דרישת הפריקות, תבוטל רק לאחר שיתקיימו שידורי טלוויזיה באמצעות תשתית האינטרנט.

לבסוף מצויין כי "אם לא יתפתח השוק הסיטונאי באופן תקין וראוי תוך 24 חודשים מיום פרסום מסמך מדיניות זה, יפעל השר לביצוע הפרדה מבנית בין התשתית של בעל רישיון מפ"א כללי לבין השירותים הניתנים על ידו ללקוחות הקצה".

נזכיר כי אתמול מניית בזק טסה 7.5% בעקבות השינויים הרגולטוריים הצפויים בשוק התקשורת הקווית, והיום פורסמו גם פרטים אודות הרפורמה הצפויה שהם בעלי השפעות מרחיקות לכת לחברת הוט.

הרפורמה בוחנת את חבילות הטריפל של הוט הכוללות מחיר מוזל לרוכשים את שירותי הטלוויזיה, האינטרנט והטלפון של החברה. משרד התקשורת יאסור את מתן ההנחה לחבילה המשולבת לחברת הוט מטעמי תחרות. דבר העלול לפגוע בהוט ולגרום לה לאבד את היתרון שלה על פני המתחרות. נציין כי הוט היא חברת התקשורת היחידה אשר יכולה להציע את כל שלושת השירותים בתחום התקשורת.

בשורות טובות בעיקר לבזק

"בסך הכל השינוי המסתמן מהווה בשורות טובות, בעיקר לבזק, משום שהיא מקבלת אופק לביטול ההפרדה המבנית ששווה לה מאות מיליוני שקלים בשנה דרך קיצוץ הוצאות. ומכאן גם ההסבר לעליות נאחרונות והמוצדקות במחיר המניה", אומר צחי אברהם, אנליסט התקשורת בכלל פיננסים.

"גם חברות הסלולר מרוויחות מהקדמת השוק הסיטונאי משום שהן יוכלו לקנות את קווי האינטרנט במחיר זול יותר ולהיכנס בצורה אגרסיבית יותר לשוק הנון-סלולר (טלפוניה, איטרנט, טלוויזיה) במחירים זולים יותר ועם אופק בהיר יותר", כך לפי אברהם.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אמנון 18/04/2012 16:32
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יש אחד שנבחר מהציבור לטובת הציבור תראו כמה שנוים הוא עשה בעולם התיקשורת איזה יופי תענוג תגיש מועמדות לראש הממשלה אני בוחר בך כי אתה נבחר ציבור לטובת הציבור ישר כוח תמשיך
  • 6.
    מדינה קומוניסטית קובעת ריווחיות חברות (ל"ת)
    abi 18/04/2012 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מקרה ברור של מכור את החדשות (ל"ת)
    בזק כבר עלתה לקראת 18/04/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחלה שר כחלון. תמשיך ככה! (ל"ת)
    שמש 18/04/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ממשלה הזויה 18/04/2012 15:39
    הגב לתגובה זו
    עכשיו כל יום שני וחמישי אתם משנים פה הכל כי פשוט לא הולך לכם הכלכלה שלכם היא קלקלה לעם. ואתם קללה. מתי הבחירות?
  • 2.
    מקלקלים את התחרות והמחיר המוזל =בושה וחרפה!!! (ל"ת)
    ממשלה=לוביסטים גנבים 18/04/2012 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תחרות=יעילות=מחירים זולים=מחאה=חרם צרכן (ל"ת)
    ממשלה=לוביסטים גנבים 18/04/2012 11:31
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.