נועם סגל מנכ"ל אימאג'סט; צילום: יונתן בלום
נועם סגל מנכ"ל אימאג'סט; צילום: יונתן בלום

אימאג'סט בהסכם בהיקף של 42 מיליון דולר עם לקוח אסטרטגי

ההסכם החדש עם לקוח א', שנחתם לשנתיים, כולל שירותים מקונסטלציית לווייני EROS וציוד תומך; מדובר בהמשך למזכר העקרונות שנחתם בפברואר, בהיקף כולל של 42 מיליון דולר
אביחי טדסה |

אימאג'סט הודיעה כי חתמה על הסכם מחייב עם לקוח א', בהמשך למזכר העקרונות שנחתם בפברואר 2025. במסגרת ההסכם, תספק החברה ללקוח שירותים מקונסטלציית לווייני EROS, וכן ציוד ושירותי תמיכה נלווים, לתקופה של שנתיים. בתמורה, תקבל החברה תשלומים בסך כולל של 42 מיליון דולר (כ-21 מיליון דולר בשנה), בכפוף לעמידה בהיקפי השירותים שנקבעו בהסכם.


רוב לקוחותיה של אימאג'סט הם גופים ממשלתיים, ובהם צבאות, סוכנויות מודיעין ומשרדי ביטחון ברחבי העולם, וכן אינטגרטורים ותעשיות מקומיות הפועלים כמבצעים של פרויקטים ביטחוניים. בנוסף, הקבוצה משרתת מספר ארגונים ביטחוניים בינלאומיים, ולצידם גם פעילות מסחרית בהיקף שאינו מהותי. ההתקשרויות נעשות לרוב במסגרת מכרזים, פרויקטים ומכירות המשך, ונמשכות בין שנה לארבע שנים, ולעיתים אף עד חמש. השירותים כוללים בין היתר אספקת תמונות מלווייני החברה, הקמת תחנות קרקע ייעודיות, פתרונות מודיעיניים, הדרכות, תחזוקה וניתוח מידע לווייני. יצוין כי לקוח א', עמו התקשרה החברה בהסכם חדש במאי 2025, היווה בשנת 2024 כ-24% מהכנסותיה.


אימאג'סט פועלת בתחום פתרונות מודיעין מהחלל, אשר הוקמה בשנת 1999 כחברה פרטית. במהלך השנים עברה מספר שינויים ארגוניים ושמות מסחריים, ובשנת 2022 הפכה לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב. החברה הוקמה כחברת בת של אימג'סאט NV, שהוקמה על ידי התעשייה האווירית ושותפים נוספים לצורך מסחור טכנולוגיות חלל ישראליות. בשנת 2017 הפכה שותפות פימי לבעלת השליטה באימג'סאט NV ובחברה, לאחר השקעה של 40 מיליון דולר. ב-2021 הושלם שינוי מבני, במסגרתו עברה השליטה בחברה לידיה הישירות של פימי.


החברה מספקת ללקוחות במגזר הביטחוני והאזרחי שירותים מבוססי לווייני חישה מרחוק, הכוללים עיבוד וניתוח מידע לתובנות מודיעיניות. פעילותה מתבצעת בשלושה קווי מוצר עיקריים: שירותי תצפית מלווייני הצילום המתקדמים EROS NG ותוצרים מודיעיניים נלווים; שירותי מודיעין מבוססי בינה מלאכותית (AI) לניתוח מתקדם של המידע הלווייני; ופיתוח מערכות לוויין ותשתיות תומכות במסגרת תפיסת "החלל החדש", כולל מערכות שליטה ובקרה לקונסטלציות לוויינים.


נועם סגל, מנכ"ל אימאג'סט, מסר: "אנו שמחים להודיע על השלמת חתימת ההסכם עם לקוח אסטרטגי של החברה, המסמל ציון דרך משמעותי נוסף במגמת החתימה על חוזים אסטרטגיים שנחתמו בתקופה האחרונה ומימוש התכנית העסקית של החברה. ההסכם הנוכחי, בשילוב עם החוזים האחרונים שנחתמו, לאספקת לוויינים מתקדמים ושירותי אנליטיקה עמוקה, מדגישים את יכולותיה של החברה ליישם את האסטרטגיה העסקית ולמצב את עצמה כמובילה שוק עם סל מוצרים רחב בתחום המודיעין מבוסס חלל. הנוכחות הבינלאומית של החברה וסל המוצרים המגוון שלה, מאפשרים לנו להגיב בגמישות לצרכים ביטחוניים מתפתחים ולייצר הזדמנויות נוספות להגדלת צבר ההזמנות. אני משוכנע כי השילוב בין החדשנות הטכנולוגית שלנו, הפיזור הגיאוגרפי של לקוחותינו והתפתחות הצרכים בשוק החלל הביטחוני העולמי, יסייעו להמשך הצמיחה ולהצלחת החברה בשנים הבאות".


ההכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-21.9 מיליון דולר, גידול של כ-38% לעומת כ-10.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקרו משיפור בפרוייקט צי'לה, וכן מהכנסות בגין הסכמים חדשים שנחתמו במהלך הרבעון השלישי לשנת 2024.בשורה התחתונה, רשמה החברה מעבר להפסד נקי של כ-0.8 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בשורה התחתונה נבעה משחיקה ברווחיות הגולמית כתוצאה מעלייה בעלות המכר, הנובעת מתמהיל גבוה יותר של הכנסות, וכן מגידול בעלויות ביטוח לוויין בשנת 2024.


שווי השוק של אימאג'סט עומד על כ-636 מיליון שקל, מניית החברה ירדה מתחילת השנה בכ-16%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ב-24%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?