ח"כ אחמד טיבי אולפן שישי
צילום: מסך

איפה לא תראו ערבים על המסך: הנה סיכום 2017 במדד הייצוג

נתון דו-ספרתי של מרואיינים ב'יומן' ו'לונדון וקירשנבאום', נתון סביר אצל רזי ברקאי, ופחות מאחוז בפאנלים של שישי בערב - כך עפ"י יפעת מחקרי מדיה עבור עמותת סיכוי והעין השביעית
אלכסנדר כץ |

סיכום מדד הייצוג הערבי בתקשורת העברית לשנת 2017 מצביע על עלייה משמעותית בייצוג האזרחים הערבים בתכניות האקטואליה והחדשות בטלוויזיה וברדיו, במספר רב של פרמטרים ובדיקות לעומת שנים קודמות, בעיקר בתכניות המובילות והנצפות יותר - כך על פי עמותת סיכוי.

 

הסיכום השבועי מבצעת העמותה, ביוזמה משותפת עם אתר העין השביעית, בשותפות עם המחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן גוריון, על בסיס נתונים שאוספת חברת יפעת מחקרי מדיה. הסיכום מראה כי אחוז המרואיינים הערבים ב-2017 בכ-30 תכניות האקטואליה המובילות של ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו הגדולות (קשת 12, רשת 13, ערוץ עשר, כאן 11, כאן רשת ב' וגל"צ עלה ל-4.6% מרואיינים ערבים, לעומת 4.1% בשנת 2016 - עלייה של כ-12%.

 

3 תכניות הציגו ממוצע מרואיינים ערבים דו ספרתי בשנה החולפת, לעומת תכנית אחת בלבד ב-2016. 6 תכניות אקטואליה שונות הגיעו לממוצע של 7% ומעלה בייצוג הדוברים הערבים לאורך שנת 2017 – לעומת שתיים בלבד בשנה שלפני כן. מתוך 18 התכניות שנמדדו הן ב-2016 והן ב-2017, ב-13 מהן חלה עלייה בשיעור הדוברים הערבים. עם זאת, בעמותת סיכוי מציינים כי אחוז האזרחים הערבים באוכלוסייה בישראל עומד על כ-18%, ולמעט התכניות המובילות את הטבלה, מרבית תכניות האקטואליה עוד רחוקות מלייצג באופן הולם את האזרחים הערבים בישראל ויש עוד מקום רב לשיפור.

 

3 התכניות עם אחוז ייצוג הערבים הגבוה ביותר ב-2017 היו 'יומן' המנוחה בערוץ 1, שהפסיק את שידוריו בחודש מאי 2017, עם 15%; 'לונדון את קירשנבאום' של ערוץ עשר עם 12.9%; ו'אולפן שישי' של חברת החדשות (קשת 12 ורשת 13) עם 10.7%. בעוד שהממוצע של 'יומן' נשען רק על 5 החודשים הראשונים של 2017, הממוצע הנאה של תכניתו של ירון לונדון בעריכת דרור זרסקי מתבסס על אייטמים רבים בהם ניתנה במה משמעותית למגוון של מומחים ומומחיות ערבים מתחומים שונים. מבחינה מהותית 'לונדון את קירשנבאום' היא ללא ספק התכנית הבולטת בתחום ייצוג הערבים בתקשורת העברית בשנה האחרונה. מדובר בתכנית היומית היחידה בשלישיה המובילה של התכניות, והיחידה בערוצים המסחריים בעשירייה הראשונה כולה. 'לונדון את קירשנבאום' גם מציגה אחוזים גבוהים של מרואיינות - 32% מתוך המרואיינים הערבים, ומעניקה זמן מסך משמעותי לכל מרואיין ביחס למהדורות החדשות.

 

תכנית הרדיו המובילה היא 'מה בוער' של גלי צה"ל בהגשתו של רזי ברקאי ובעריכתה של נורית קנטי. צמודה אליה 'קלמן ליברמן' של כאן רשת ב' בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ובעריכת ישי הולנדר. ל-2 התוכניות שיעור ייצוג שנתי של כ-4.4%.

 

3 תכניות אקטואליה וחדשות מובילות בלטו לרעה בתחתית טבלת הדירוג של מדד הייצוג. בנוסף לבדיקת ממוצע הייצוג, השנה בחן המדד גם את מספר השבועות בהם לא היה אף מרואיין ערבי בכל אחת מהתוכניות. בדיקה זו העלתה ממצא חמור ביותר: בתכניות 'פגוש את העיתונות' של חברת החדשות עם רינה מצליח ו'המגזין' עם אשרת קוטלר בערוץ עשר, לא היה אף מרואיין ערבי במשך 39 שבועות מתוך 52 השבועות של השנה. בתכנית של קוטלר היה רצף של 14 שבועות ללא אף מרואיין ערבי – שפל מבין כל התכניות. בעמותת סיכוי אומרים כי נתון זה חמור במיוחד עבור תכנית מגזין המגדירה עצמה ככזו המבליטה את השוליים ואת קבוצות המיעוט של החברה בישראל ויש בידיה במה נרחבת הכוללת מספר כתבות צבע ארוכות מדי שבוע, בהן ניתן לכולל מרואיינים רבים.  תכנית נוספת שבלטה לרעה במספר ואחוז המרואיינים הערבים הנמוך הייתה 'המטה המרכזי' בערוץ עשר בה לא היה אף מרואיין ערבי במשך 32 מתוך 52 השבועות בשנה החולפת.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

היבט נוסף בו הדרת הערבים בתקשורת בולטת לרעה הם שולחנות הפאנל המרכזיים של מהדורות החדשות של ערב שישי בערוצים השונים - 'אולפן שישי' בקשת 12 ורשת 13, 'שישי עם אילה חסון' בערוץ עשר, ו'חדשות השבוע' בכאן 11. בשנת 2017 כלל מדד הייצוג לראשונה גם בדיקה שבועית של הייצוג הערבי בתכנית החדשות של שישי בערב והתוצאות עגומות במיוחד.

דווקא בדיונים המרכזיים והיוקרתיים ביותר של השבוע, שמסכמים את השבוע שחלף ומשפיעים על סדר היום התקשורתי של השבוע שיהיה - אחוז הייצוג הערבי נמוך במיוחד. 900 חברי פאנל השתתפו בסך הכל בדיונים של אולפני שישי בערוצי הטלוויזיה השונים - מתוכם רק ב-7 הזדמנויות שונות הוזמן חבר פאנל ערבי, ומתוכם – 3 פעמים ח"כ אחמד טיבי ופעם בודדת ח"כ איימן עודה. שיעור הייצוג של האזרחים הערבים בשולחנות ערב שישי של מדורת הטלוויזיונית עמד על 0.8% בלבד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.

תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.