איפה לא תראו ערבים על המסך: הנה סיכום 2017 במדד הייצוג
סיכום מדד הייצוג הערבי בתקשורת העברית לשנת 2017 מצביע על עלייה משמעותית בייצוג האזרחים הערבים בתכניות האקטואליה והחדשות בטלוויזיה וברדיו, במספר רב של פרמטרים ובדיקות לעומת שנים קודמות, בעיקר בתכניות המובילות והנצפות יותר - כך על פי עמותת סיכוי.
הסיכום השבועי מבצעת העמותה, ביוזמה משותפת עם אתר העין השביעית, בשותפות עם המחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן גוריון, על בסיס נתונים שאוספת חברת יפעת מחקרי מדיה. הסיכום מראה כי אחוז המרואיינים הערבים ב-2017 בכ-30 תכניות האקטואליה המובילות של ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו הגדולות (קשת 12, רשת 13, ערוץ עשר, כאן 11, כאן רשת ב' וגל"צ עלה ל-4.6% מרואיינים ערבים, לעומת 4.1% בשנת 2016 - עלייה של כ-12%.
3 תכניות הציגו ממוצע מרואיינים ערבים דו ספרתי בשנה החולפת, לעומת תכנית אחת בלבד ב-2016. 6 תכניות אקטואליה שונות הגיעו לממוצע של 7% ומעלה בייצוג הדוברים הערבים לאורך שנת 2017 – לעומת שתיים בלבד בשנה שלפני כן. מתוך 18 התכניות שנמדדו הן ב-2016 והן ב-2017, ב-13 מהן חלה עלייה בשיעור הדוברים הערבים. עם זאת, בעמותת סיכוי מציינים כי אחוז האזרחים הערבים באוכלוסייה בישראל עומד על כ-18%, ולמעט התכניות המובילות את הטבלה, מרבית תכניות האקטואליה עוד רחוקות מלייצג באופן הולם את האזרחים הערבים בישראל ויש עוד מקום רב לשיפור.
3 התכניות עם אחוז ייצוג הערבים הגבוה ביותר ב-2017 היו 'יומן' המנוחה בערוץ 1, שהפסיק את שידוריו בחודש מאי 2017, עם 15%; 'לונדון את קירשנבאום' של ערוץ עשר עם 12.9%; ו'אולפן שישי' של חברת החדשות (קשת 12 ורשת 13) עם 10.7%. בעוד שהממוצע של 'יומן' נשען רק על 5 החודשים הראשונים של 2017, הממוצע הנאה של תכניתו של ירון לונדון בעריכת דרור זרסקי מתבסס על אייטמים רבים בהם ניתנה במה משמעותית למגוון של מומחים ומומחיות ערבים מתחומים שונים. מבחינה מהותית 'לונדון את קירשנבאום' היא ללא ספק התכנית הבולטת בתחום ייצוג הערבים בתקשורת העברית בשנה האחרונה. מדובר בתכנית היומית היחידה בשלישיה המובילה של התכניות, והיחידה בערוצים המסחריים בעשירייה הראשונה כולה. 'לונדון את קירשנבאום' גם מציגה אחוזים גבוהים של מרואיינות - 32% מתוך המרואיינים הערבים, ומעניקה זמן מסך משמעותי לכל מרואיין ביחס למהדורות החדשות.
- למה לפרסומאים ולאסטרטגים נמאס מקמפיינים פוליטיים?
- הסיגריות מכניסות עשרות מ' לעיתונים: כעת הם יאבדו את שמורת הטבע הזו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תכנית הרדיו המובילה היא 'מה בוער' של גלי צה"ל בהגשתו של רזי ברקאי ובעריכתה של נורית קנטי. צמודה אליה 'קלמן ליברמן' של כאן רשת ב' בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ובעריכת ישי הולנדר. ל-2 התוכניות שיעור ייצוג שנתי של כ-4.4%.
3 תכניות אקטואליה וחדשות מובילות בלטו לרעה בתחתית טבלת הדירוג של מדד הייצוג. בנוסף לבדיקת ממוצע הייצוג, השנה בחן המדד גם את מספר השבועות בהם לא היה אף מרואיין ערבי בכל אחת מהתוכניות. בדיקה זו העלתה ממצא חמור ביותר: בתכניות 'פגוש את העיתונות' של חברת החדשות עם רינה מצליח ו'המגזין' עם אשרת קוטלר בערוץ עשר, לא היה אף מרואיין ערבי במשך 39 שבועות מתוך 52 השבועות של השנה. בתכנית של קוטלר היה רצף של 14 שבועות ללא אף מרואיין ערבי – שפל מבין כל התכניות. בעמותת סיכוי אומרים כי נתון זה חמור במיוחד עבור תכנית מגזין המגדירה עצמה ככזו המבליטה את השוליים ואת קבוצות המיעוט של החברה בישראל ויש בידיה במה נרחבת הכוללת מספר כתבות צבע ארוכות מדי שבוע, בהן ניתן לכולל מרואיינים רבים. תכנית נוספת שבלטה לרעה במספר ואחוז המרואיינים הערבים הנמוך הייתה 'המטה המרכזי' בערוץ עשר בה לא היה אף מרואיין ערבי במשך 32 מתוך 52 השבועות בשנה החולפת.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
היבט נוסף בו הדרת הערבים בתקשורת בולטת לרעה הם שולחנות הפאנל המרכזיים של מהדורות החדשות של ערב שישי בערוצים השונים - 'אולפן שישי' בקשת 12 ורשת 13, 'שישי עם אילה חסון' בערוץ עשר, ו'חדשות השבוע' בכאן 11. בשנת 2017 כלל מדד הייצוג לראשונה גם בדיקה שבועית של הייצוג הערבי בתכנית החדשות של שישי בערב והתוצאות עגומות במיוחד.
דווקא בדיונים המרכזיים והיוקרתיים ביותר של השבוע, שמסכמים את השבוע שחלף ומשפיעים על סדר היום התקשורתי של השבוע שיהיה - אחוז הייצוג הערבי נמוך במיוחד. 900 חברי פאנל השתתפו בסך הכל בדיונים של אולפני שישי בערוצי הטלוויזיה השונים - מתוכם רק ב-7 הזדמנויות שונות הוזמן חבר פאנל ערבי, ומתוכם – 3 פעמים ח"כ אחמד טיבי ופעם בודדת ח"כ איימן עודה. שיעור הייצוג של האזרחים הערבים בשולחנות ערב שישי של מדורת הטלוויזיונית עמד על 0.8% בלבד.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
