הברנז'ה עובדת קשה (טוב, לא ממש) ונעשית רעבה (תמיד, בכל זמן ובכל מצב) ובדיוק כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אתר אייס גאה להשיק מדור חדש בשם על חשבון אייס שבמסגרתו אנחנו שולחים אתכם לארוחות חינם (זוג בלבד, לא כל אשכול הלקוחות שלכם במשרד) ואתם בחזרה שבים אלינו עם ביקורת כתובה ותמונות. עסקה טעימה, נכון?

ראשונה להשיק איתנו את המדור היא מסעדת אבושדיד בלבונטין 16 בתל אביב, שאליה שלחנו את אדי גולדנברג , לשעבר ב באומן בר ריבנאי וכיום מבעלי סוכנות הדיגיטל UFO . ביום רביעי שעבר גולדנברג ביקר ב'אבושדיד', יחד עם זוגתו, וחזר אלינו עם ביקורת שכללה פלאשבקים כשגילה שהמסעדה היא בבעלות הדר גולדמן , מי שהיה בעבר הבוס שלו כשעבד ב זרמון גולדמן עליו השלום.

ביקור במסעדת אבושדיד//אדי גולדנברג

- היי אדי, זה משה. מה העניינים?

- היי ג'ונג' לירד. מה קורוש? מתי רואים את הוואג' שלך כבר?

- זה משה בנימין מ-ICE.

- אה, מה שלומך אדוני?

- תקשיב, יש לנו טור חדש: אנחנו שולחים אנשים מהברנז'ה למסעדה על חשבוננו והם כותבים עליה ביקורת מבלי להבין באוכל בכלל. בדקתי עם כמה מועמדים והם לא פנויים אז ישר חשבתי עליך.

- אממ לאכול חינם. יאללה, אני בפנים.

- אוקיי, זאת מסעדת אבושדיד.

- נשמע טוב.

- בלבונטין.

- פיצוץ.

- שייכת להדר גולדמן.

- מגניב... מה???

- הדר גולדמן.

- יש לי פלאשבק. פלאשבק. פלאשבק...

איפשהו ב-2006, עבדתי כפלנר במשרד הפרסום זרמון-גולדמן המנוח למשך שנה סוערת. הדר גולדמן, רוקר ניו-ווייב וכנר מופלא שהפך לפרסומאי עטוי חליפות מעצבים, היה דמות נערצת בעיניי אך גם חששתי ממנו: גאון מטורף, נדיב ואכזר, חד ולא צפוי. כשהייתי נכנס לישיבה איתו, לא היה לי מושג איך היא תיגמר אבל לצד עקיצות שיכולות לגרום למקעקע בכלא להזיע, היו לו הברקות פרסומיות שלא נתקלתי ברבות כמוהן במהלך הקריירה. עתה הוא בעסקי המסעדנות ואני אמור לבקר ולבקר את המקום החדש שלו.

לקחתי איתי את זוגתי היקרה מכל והפלגנו על הקטנוע לעבר אבושדיד (לבונטין 16 ת"א). האינטרנט סיפר לנו שהמסעדה קרויה על שם משפחת אבו שדיד שהתגוררה בבניין המקורי ומצפה לנו מטבח טורקי עם מנות אקזוטיות. כבר דמיינתי מקטרות אופיום, שיפודי טווס וברי סחרוף בתור מארחת אבל המקום היה בעל אווירה סולידית נעימה והתפריט החדש עשה רושם של מטבח ישראלי עדכני.

התיישבנו על הבר ואת פנינו קיבל רמי הברמן שבתחילה, חשדתי בו שהוא נותן לנו שירות כל כך אדיב רק בגלל שזהותנו הסודית כמבקרי מסעדות חובבים נחשפה. החשד התגלה כחצי נכון, רמי ידע עלינו אך נראה ששירות אדיב הוא חלק מה-DNA שלו וכל הלקוחות על הבר מסביב זכו לאותן פריווילגיות.

פתחנו עם קוקטייל בשם "באזיל" שמורכב מג'ין, ליים ובזיליקום והחלטנו גם להמשיך איתו לעוד שלושה סיבובים מוצלחים. מכאן התחלנו קרב מנות ביני לבת זוגי, מי בוחר את המנה הטובה יותר.

לראשונות, הזמנתי קרפצ'יו ארטישוק איטלקי וירושלמי עם גבינת מוצרלה והיא הזמינה סביצ'ה דגים. המנה שלה הייתה לא רעה (רוטב טחינה קצת דומיננטי מדי לטענתה לעומת הדג הטעים והעדין) אבל אני ניצחתי: הארטישוק היה מצוין וצרוב עם תחושה בשרית. לעיקריות היא הזמינה קלמרי ואני הזמנתי דג בורי על חומוס עם עלי מנגולד ועוד מני עלים. שוב הוכחתי עליונות עליה והסכמנו שהמנה שלי יותר טובה. גם הקלמרי היה בסדר גמור אבל הבורי ניצח, הוא היה עשוי טוב והחומוס השלים אותו.

לקינוחים הייתה רק אופציה אחת: קוקילידה עם קרם וניל שפחות התחברנו למתיקות שלה. אני לא מבין מספיק באוכל כדי לתת ביקורת מנומקת א-לה שגיא כהן אבל בסך הכל מאוד נהנינו ונשמח לאכול בעוד מקומות על חשבון אייס.

הסיכום של אדי

המקום : נעים, בוגר ומזמין עם אווירה תל אביבית היסטורית. .

התפריט : טוב ולא יקר מדי.

רמי הברמן : הייתי שותה את הקוקטייל בזיליקום-ג'ין שלו בכל שעה ביום ולא אכפת לי איך זה נשמע.

חיובי : כן.

חסר : שיפודי טווס (מנה שהמצאתי בבית) וקצת מהטירוף של גולדמן. אני לא מדבר על לוליניות גמדות שיקפצו לנו מעל הראש אבל לא הייתי מתנגד למופע קברטי מפתיע של הדר והכינור.

הכותב הוא מנכ"ל ושותף בסוכנות הדיגיטל Go UFO

ברנז'אים (פרסום, יח"צ, מדיה, שיווק) רעבים ורוצים להציע את עצמכם לאכול בחינם ולכתוב למדור 'על חשבון אייס'? פנו אלינו. בעלי מסעדות ורוצים להציע את עצמכם לארוחת חינם וביקורת? פנו אלינו במייל [email protected]