תעשייה במצוקה: "יש מנגנון דפוק שהופך את כולם למנוצלים - ולכן הם מנצלים"
ביום ראשון נערכה בסינמטק תל אביב הקרנה חגיגית לפרק הראשון בעונה השנייה של הסדרה הדוקומנטרית 'האלבומים' שעולה מחר (מוצ"ש, 22:30) בערוץ 8, חודש לפני שהערוץ מחליף ידיים. החל מינואר 2013 תפסיק 'נגה תקשורת' (שבבעלות קבוצת RGE) להפעיל את הערוץ, שיועבר לחסותו של חיים סלוצקי.
ההודעה על כך יצאה באפריל השנה ונחשבה לרעידת אדמה בקרב אנשי התעשייה והיוצרים הדוקומנטריים במיוחד, חששו שבית הפקה לא יתעניין ביצירה שלהם.
אפשר להגיד שהחשש הזה עדיין קיים באוויר, ובהקרנת הבכורה אי אפשר היה שלא להרגיש שמסכמים פה תקופה. אייל אופנהיים, העורך הראשי של הערוץ עד סוף דצמבר והוגה הסדרה, הודה לאסף אמיר המפיק ('נורמה הפקות'), ליואב קוטנר ולאבידע ליבני, הבמאי, שהספיקו לסיים את העונה ב-8 החודשים שעברו מאז אפריל, פרק זמן כמעט בלתי הגיוני. וליבני, בסוף דברי התודות שלו, הזכיר לכל הצוות שמחר על הבוקר, לא חשוב כמה הם יחגגו אחרי ההקרנה, מתייצבים למשמרת עריכה ב'אדיט' בזמן. על הסדרה הזאת יעבדו עד רגע השידור ממש. יומיים אחרי, על הגג של אולפני 'אדיט', הוא לקח פסק מהעריכות שנערכות ב-3 חדרים במקביל, כדי להתראיין לאייס.
-הלו"ז הצפוף של העונה השנייה השפיע על העבודה?
על העונה הראשונה עבדנו כמעט שנה. ועל זאת 8 חודשים. אייל אופנהיים רצה שכל הסדרות שהוא התחיל, כמו למשל גם 'גיבורי תרבות' של מודי בראון וענת זלצר, ייגמרו במשמרת שלו. אז זה פשוט נהיה פול טיים ג'וב.
-זה השפיע על התוכן?
אני מקווה שלא.
-ועל השיקולים במהלך העבודה?
ממש לא. הנה, היום אנחנו ממש לפני שידור העונה, ואנחנו עדיין מתווכחים בחדר עריכה כאילו יש עוד 4 חודשים של עבודה.
-אז איך נבחרו האלבומים?
במקור רצינו לקרוא לסדרה 'אלבומים'. כי ה' הידיעה משנה את המשמעות. אלה אלבומים יפים, חשובים, טובים אבל הם לא "ה-". במהות זה אלבומים.
-חוץ מקסטה אחת, של נושאי המגבעת
מה זה אלבום? ודיסק זה לא אלבום? בעוד 10 שנים יקראו לזה הקבצים. אלבום זה המהות של הדבר הזה. המוזיקה, בסדר שבה היא מונחת, במה שקרה בדרך העבודה על כל האלבום.
-בסך הכל, הסדרה משקפת תקופה מסוימת, את שנות ה-90 בתל אביב. למה דווקא התקופה הזאת?
כי זאת תקופה שעוד לא התייחסו אליה, רק עכשיו מתחילים. זה כמו שבקולנוע מתחילים לעסוק במלחמה בערך 20 שנה אחרי. ולתקופה הזאת יש עוד יתרון - יש בה יותר תיעוד. לפרק על 'פלונטר' למשל היה יותר קשה למצוא חומרים. 'פלונטר' של היום, אם יש דבר כזה, יהיה כבר מתועד באייפונים. גם הנגישות של האנשים שמתראיינים חשובה, אלה אנשים בני גילי בערך, שיואב הוא ממש חלק מהסיפור שלהם, והם פעילים גם היום. אז נכון, מאור כהן השתנה, אבל זה אותו מאור כהן, ופורטיס זה פורטיס, והפרספקטיבה של הזמן רלבנטית.
-זה יוצא מאד תל אביבי
זה מה זה לא מעסיק אותי, זה בתור אשקלוני, מה תל אביב ומה לא. ישראל היא מדינה קטנה ויש בה תל אביב אחת. אין פה גם סיאטל, גם ניו יורק, גם מיד ווסט. רוב ההתרחשות, בוודאי ברוק, קרתה בתקופות האלה בתל אביב.
-למה, למשל, אין אלבום של בנזין?
'בנזין' באו מהקריות, אבל זה קרה פה. 'המכשפות' הגיעו מרחובות וראשון לציון, אבל זה קרה בתל אביב. 'נושאי המגבעת' זו באמת דוגמה למשהו שקרה בירושלים. אבל 'כנסיית השכל' שבאו משדרות, מה שקרה איתם, קרה פה - בבניין ממול. גם 'איפה ילד' הגיעו מגבעת ברנר - אבל זה קרה פה, עם כל המתחים של אנשים שבאו מהקיבוץ. ערן צור בא מהקריות, אבל כל האמנים האלה היו אנשי פריפריה שפועלים בתוך העיר. אביתר בנאי גדל בעומר ובא לפה בצבא, אז הוא אמן תל אביבי?
-תרשה לי לנדנד - למה ב-2 עונות יש רק אלבום אחד של נשים, 'המכשפות'?
על 'המכשפות' רצינו לעשות כבר בעונה הראשונה - אבל הייתה לנו דילמה כי ענבל פרלמוטר איננה. אין אף פרק בסדרה על להקה שמישהו ממנה מת. שאלנו את עצמנו אם אנחנו צריכים לגעת בנושא כזה דרמטי וטרגי. וזה מה שעצר אותנו בעונה הראשונה. בעונה השנייה החלטנו ללכת על זה.
-מה המפתח לפיצוח הפרק?
כשאדם מת, צריך שהקול שלו, כלומר הסיפור שלו - יישמע. אז יש את השירים של ענבל, ואת 'המכשפות', ויש חברה ילדות טובה, ואת ליליאן שץ המנהלת שלהן. הקול של ענבל נשמע בפרק מאחרים, זה לא רק זיכרון נוסטלגי. היא נוכחת.
-אני אעשה כאילו לא שמתי לב שלא ענית לי על העדר הנשים בסדרה. יש המון הומור בסדרה? כמו כשבנסון מספר איך הוא רשם ביד רועדת צ'ק לרונן בן טל, ושלומי ברכה אומר מיד שבנסון לא שם שקל. או כש'נושאי המגבעת' מנסים להכניס את העטיפה הארוכה לקלטת ולא מצליחים. מה מצחיק במוזיקאים?
מוזיקאים הם לא שחקנים, הם לא מחזיקים טקסט, ויש משהו במאבק הקיומי שלהם שיש בו הסתכלות הומוריסטית שלהם על עצמם. הם קשיי יום, כמונו. אף אחד לא התיישב לראיון עם כבדות ראש נוראית. יכול היות שברוק הישראלי יש הרבה הומור עצמי.
-אני הרגשתי מין אחוות עולב של אנשי תעשיית טלוויזיה ואנשי תעשיית הרוק. קשיי יום עושים סדרה על קשי יום
ואללה - אהבתי. פיצחת את זה.
-וזה גם משהו שדיברת עליו בסוף הקרנת הבכורה. תרשה לי לצטט אותך: "כל האנשים שציינתי - כולל המוזיקאים - וכמו רוב היושבים באולם, הם בסך הכל פועלים נטולי פנסיה ראויה, עם מעט זכויות, שהעבודה המעולה שאנו עושים לא מבטיחה לנו שבחודש הבא מישהו ירצה אותנו - ושמתפללים שהשוטף + 30 של הצ'ק לא יהפוך לשוטף + 200 ושלא יסגרו לנו פתאום את הערוץ... ולמי שעובד בכאלה תנאים - לא נותר אלא לעשות את מה שהוא עושה בשביל 2 דברים: האמנות והחברות". למי היה מיועד המסר הזה לאנשים שיפעילו מעכשיו את ערוץ 8?
אוי, מסר זה דבר נורא... אני לא רוצה להיכנס לזה.
-אני מתעקשת
אני רק אומר, יש פה מנגנון דפוק שהופך את כולם למנוצלים ולכן הם מנצלים. לפני שנה, היינו יוצאים מ'אדיט' והולכים להפגנות. לא ...רגע... זה יצא מקטר, אני לא מתבכיין ואף פעם לא התבכיינתי.
-ממה אתה מפחד? זה מה שחשוב להגיד, לא? לדבר על התנאים האיומים של התעשייה הזאת.
אנשים יודעים, לא? בטח קוראי אייס. לפעמים אני רואה אנשים עובדים, רצים לארכיון, עולים יורדים, וכמה הם מרווחיים? אבל מי אני שאגיד מה יוצא להם מזה אבל על זה דיברתי בסינמטק - עם כל מה שקורא איתנו, בין אם זה 'עמוד ענן' ובין אם זה המצב הכלכלי הנוראי והמצב החברתי - הניצול הזה, שכולם מנצלים את כולם..., אתה נכנס לתוך שרשרת הניצול, ואתה שם - מנוצל, קצת מנצל. אז בסופו של דבר, מה שנשאר באמת, זה החברות והאמנות. אנשים עושים את זה כי הם רוצים שזה ייצא הכי טוב שאפשר וגם אחד בשביל השני. כשעושים משהו שאוהבים, אז הכסף הוא לא פונקציה, כי אין לך את הלוקסוס שזה יהיה פונקציה, וגם בגלל שחשוב לך שזה ייצא טוב. הרצון של יואב שזה יהיה טוב, למען המוזיקה ולמען הזיכרון ולמען ההיסטוריה - הוא כובש. אין הרבה אנשים בעולם שעושים את זה כי זה באמת חשוב להם, וכשיש פרט לא נכון, זה באמת מדיר שינה מעיניו. וזה לא קשור לכסף.
-איך באמת החלוקה ביניכם? קוטנר הוא העורך?
צריך להבדיל - כשאומרים עורכים, הכוונה לעורכי הווידיאו של הסדרה - טל שפי, יוני כהן ואורון אדר. קוטנר הוא עורך התוכן הראשי, הוא מראיין את רוב הראיונות, הוא האיש שהידע שלו והבסיס שהוא בונה לנו מניחים הציר שאנחנו הולכים לפיו, הוא האיש שהיה שם כשהדברים קרו. כמובן שלא תמיד הסיפור ההיסטורי הוא הדבר הנכון מבחינת טלוויזיה ומבחינת הפרק. קוטנר נמצא תמיד בראפ-קאטים, וגם אסף אמיר שותף מלא בתוכן.
-תהיה עוד עונה?
אני לא יודע, אני לא מחליט. אני כרגע עסוק בלגמור את העונה הזאת. השנתיים וחצי האלה - כן צריך טיפה אוויר, אבל בכיף אני אעשה עוד עונה.
-זה שאתה לא בפרונט של הסידרה, לא מבאס אותך?
- 6.יורם 02/12/2012 21:55הגב לתגובה זואין הרבה כמוך בתעשייה.
- 5.מפרגנת 01/12/2012 21:46הגב לתגובה זואבידע תעשה לי ילד!!!
- 4.סדרה מעניינת, במאי ענק! (ל"ת)שיוביצים 01/12/2012 16:49הגב לתגובה זו
- 3.יעל 01/12/2012 15:57הגב לתגובה זואבידע הוא בין הבודדים בתעשייה ובכלל.. שמבינים מה זה באמת פרונט של יצירה!! :-)
- 2.מ.ל. 01/12/2012 12:55הגב לתגובה זואמיתי ולעניין.
- 1.המנוצל 30/11/2012 14:39הגב לתגובה זוהבעיה היא שאנחנו מסורים מדי לעבודה ולא קולטים את זה מהר יותר
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
בערב רווי חדשות, עם כמעט מיליון צופים בכל המהדורות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 הצליחה לשבור שיא והיא בדרך להדביק את הפער מהמובילה הנצחית, חדשות 12
אולי זו העובדה שערוץ 14 מזוהה עם פרשת "שדה תימן", ואולי זהו המשך של מגמת ההתחזקות של מהדורות החדשות של הערוץ, אבל כך או כך הנתונים הם נתוני שיא.
מבחינת הדירוג עצמו, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 15% רייטינג ו-381 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 10.3% רייטינג ו-300 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבערב כזה הצליחה לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.7% רייטינג ו-130 אלף צופים, ואילו גם חדשות 11, היו עם 111 אלף צופים ו-4.2% רייטינג.
פריים טיים
גם בפריים טיים הנתונים היו מעט חריגים, היות וכמות הצופים התחלקה באופן שווה יותר מאשר בדרך כלל. אמנם בראש היתה "במשמרתי שלי" עם כרמי גילון, ששודרה בקשת עם רייטינג של 10.6% ו-259 אלף צופים, אבל מבחינת רייטינג "הפטריוטים" היתה קצת מאחוריה, עם 10.5% רייטינג אבל מבחינת כמות הצופים הפטריוטים עלתה על קשת, והיתה על 311 אלף צופים. בכך, ערוץ 14 משלים מהלך מרשים ברצועות החדשות המרכזיות והפריים טיים. במקום השלישי הייתה "ווארט" של ערוץ 13, עם נתון מכובד של 7.9% רייטינג ו-213 אלף צופים וגם ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", עמד על נתונים יפים של 7.5% רייטינג ו-178 אלף צופים.
רצועות נוספות
מבחינת שאר הרצועות, בבוקר גם נרשמה עלייה בכמות הצופים, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה בפער את הרצועה, עם 4.1% ו-106 אלף צופים, במקום
השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עם 2.1% רייטינג ו-44 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-29 אלף צופים בלבד.
- מאסטר שף בראש כל רצועות השידור
- חדשות 13 בשפל חדש: מקום אחרון ופחות מ-70 אלף צופים במהדורה המרכזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המגמה המשיכה ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור,
שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 3.5% ו-80 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.6% רייטינג ו-54 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
