מוטי מורל מאשים: לא האינטרנט הפיל את שוק העיתונות - אלא 'ישראל היום'

שוב מונפת אצבע לעברו של 'ישראל היום' - שאשם לכאורה במצבו של שוק העיתונות. יועץ התקשורת והאסטרטגיה מוטי מורל מאשים את החינמון של שלדון אדלסון במצבו של שוק הפרינט הישראלי, וטוען כי דווקא מספר קוראי העיתונים לא פחת בצורה משמעותית. בפאנל 'המאבק על הבית - מדריך איך להיאבק להצלת העיתונים' בכנס אילת לעיתונות, שהחל היום (יום א') במלון הרודס, אמר מורל כי מעבר "האינטרנט אינו האשם היחידי במצבם של העיתונים, אלא ישנו גורם נוסף לקריסת העיתונות - ישראל היום. אתם יודעים כמה עיניים קוראות את 'ישראל היום' בכל יום? המספר של הקוראים לא ירד באופן דרמטי". לדבריו, הציבור ימשיך לקרוא עיתון נייר משום ש"אנשים לא סובלים לקרוא על המסך, העיתונות לא נעלמת, זה רק מתחלק אחרת". * לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן הפרשן והכתב הכלכלי של 'מעריב', יהודה שרוני, מאמין כי אתרי האינטרנט לא יכולים להוות תחרות לעיתון פרינט. "עיתונות מעמידה לראשות הקוראים נושאים חשובים יותר, מעמיקים יותר", אמר, "זה לא רק להקליק ולהמשיך הלאה. העיתונות גורמת לשינוי סדר היום".על המצב אליו נקלע עיתון הבית שלו, אמר שרוני: "במעריב, כשעמדה אפשרות לסגירת העיתון, קיבלנו חיבוק מהקוראים והמפרסמים ובמידה רבה ממקבלי ההחלטות. זה כלי תקשורת מהחשובים במדינת ישראל. כל מי שחרד למדינה, לשיח הציבורי, חושב שכל עיתון ימשיך לפעול".על כך ענה מנחה הפאנל, איש התקשורת משה שלונסקי: אבל בישראל כבר נסגרו עיתונים, 'חדשות', 'על המשמר', 'העולם הזה'". "נכון", הודה שרוני, "אבל העיתונים שנסגרו נסמכו על מקור מימון אחד, וזו הסיבה שהם נסגרו, והמדינה לא נסערה".העיתונאית חן קוטס-בר, סיפרה בהתרגשות על מה שעברו היא וחבריה לעיתון 'מעריב' בחודשים האחרונים: "בהפגנה הראשונה שעשינו בסוף אוגוסט, אמרתי לעצמי שאם לא יסגרו את מעריב ואני אפוטר, אחיה עם זה", אמרה כשקולה רועד, "ביום שלישי ישנה אפשרות שאקבל מכתב פיטורים, אבל מעריב עצמו שרד, אז זה בסדר". קוטס הוסיפה: "הידרדרנו כ לא עשינו עיתונות מספיק טובה. הכתיבה ירדה באיכות שלה וירינו לעצמנו ברגל. לכן אין לנו על מה להתלונן כשהציבור ברח מאיתנו. לא עשינו עיתונות טובה". על כך ענה יועץ התקשורת רוני רימון: "תפסיקו להאשים את עצמכם. זה קשור למצב הדמוגרפי, הצעירים עזבו את העיתונות".מורל הפנה אצבע מאשימה גם לעברו של אחד המשתתפים בפאנל, איציק אלרוב, שהחל את המאבק על מחירי הקוטג'. "משה כחלון הוריד את מחירי הסלולר, אלרוב הוריד את מחירי הקוטג', ושניהם אחראים למצב התקשורת הישראלית. חברות הסלולאר, שהיו המפרסמות הגדולות ביותר, הפסיקו לפרסם". שרוני התייחס למהלך אותו בחנו אנשי ועד העיתונאים של 'מעריב': "זה נשמע רומנטי, אבל מבחינה כלכלית - לא ניתן להרים עיתון שנשען על כספי עיתונאים". אז יש פיתרון? רימון הציע לקהל פיתרונות שלדבריו עשוי להציל את שוק התקשורת. "יש חשיבות לתקשורת המסורתית הכתובה. הפתרונות הולכים לרוחב, ואף אחד לא יוכל להתעסק בתכנים. יש פה סתירה בין האינטרסים של הפוליטיקאים שהאינטרס שלהם היא שהעיתונות המסורתית לא תישמר, אבל טובת המדינה היא שהיא תישמר".ההצעות הן: "כל תלמיד בבית ספר יסודי עד תיכון יקבל פעם בשבוע עיתון יומי שיעלה למדינה שקל אחד. כתוצאה מכך ההכנסות מפרסום יגדלו בגלל הגידול בתפוצה. כמו כן, כל חייל בשירות חובה יקבל עיתון שהצבא ישלם עליו שקל. מדובר בהוצאה של כ-25 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, כל עובד מדינה חדשה שהתקבל לשירות הציבורי, בשנה הראשונה שלו כעובד חדש יקבל עיתון חינם. יש 50 אלף עובדי מדינה - זה לא הרבה כסף".